עריכת הדף "בבלי/ברכות/ח/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
ואפילו [[תנ"ך/במדבר/לב#|עטרות ודיבון]] שכל<ref>בכי"מ '''וא"ר הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי כל''' המשלים כו', וכ"ה בבה"ג שם וכ"ה בסרע"ג ד‎' כ"ח ‏(ושם ליתא א"ר אמי)‏ וכ"ה בב"נ (ושם א"ר חייא [צ"ל ר' הונא] בר יהודה א"ר אמי [א"ר יוחנן]) וכ"ה במנוה"מ שם (ושם א"ר יונתן) {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}כגי' הדפוס כ"ה בכ"י פריס, אבל בשאר עדי הנוסח כמו בכי"מ '''אמר רב הונא בר יהודה א"ר מנחם''' {{ממ|בכ"י פירנצה "א"ר מנחם" ליתא, כמו דליתא בדפוס לעיל בסמוך}} '''א"ר אמי''' {{ממ|כ"ה בכי"מ, קטע גניזה א', וכ"י פירנצה. בקטע גניזה א' הגי' א"ר '''יוחנן''', וכן לעיל בסמוך. ובב"נ ודפוס ספרד א"ר אמי '''א"ר יוחנן''', וכן לעיל בסמוך}} '''כל''' המשלים פרשיותיו עם הציבור '''שנים מקרא ואחד תרגום'''. ולפי"ז אינו נתינת טעם אלא מימרא נוסף, וראה להלן גי' כי"מ.</ref> המשלים 
פרשיותיו עם הצבור מאריכין<ref>בב‎"נ הגי'‏ '''משלימין''' לו ימיו‏ ושנותיו. והיא גי' ישרה וכ"ה ב‎אה"ת ובסרע"ג שם {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בקטע גניזה א'.</ref> לו ימיו ושנותיו<ref>בכי"מ ושנותיו '''אמר להו ר' יהושע בן לוי לבניו אשלימו פרשייכו בהדי ציבורא תרי קרא וחד תרגום כי היכי דתורכו חיי''', וכ"ה גי' הילקוט פ' מטות רמז תשפ"ו ‏(אב‎ל שם ליתא הכתו‎ב לקמן וכך א"ל א‎ביי כו') {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בפריס וקטע גניזה א'. וראה להלן.</ref> 
רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא 
דכולא שתא<ref>בכ"י פאריז '''פרשיותיו דכלא''', וצ"ל '''דכלה''' ועי' בהגהות הגרי"ב {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בס' העתים {{ממ|מובא באוצה"ג ו'תלמודם של גאונים'}} עיי"ש שכ' דכן עיקר הגי'. וכ"ה הגי' בקטע גניזה א'. וכ"ה בערוך וראב"ן וכ"ה גי' ר"ח מובא באו"ז ותוס' רבינו יהודה ותוס' הרא"ש, ועי' הגהות מיימונית פי"ג מהלכות תפילה הל' כ"ה.</ref> במעלי יומא דכפורי תנא ליה 
חייא בר רב מדפתי כתיב [[תנ"ך/ויקרא/כג#|ועניתם את 
נפשתיכם בתשעה לחדש בערב]] וכי בתשעה 
מתענין והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך 
כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב 
כאילו מתענה תשיעי ועשירי. סבר לאקדומינהו 
אמר ליה ההוא סבא תנינא<ref>בכי"מ "תנינא" ליתא, ובגליון '''תנא'''. וכן ליתא בכ"י בשבת כ"ג ב' ‏{{ממ|דק"ס}}.</ref> ובלבד שלא יקדים 
ושלא יאחר כדאמר להו ר' יהושע בן לוי 
לבניה<ref>בכי"מ '''וכך אמר להו אביי''' לבניה אשלימו '''פרשייכו בהדי צבורא תרי קרא וחד תרגום ואפי' עטרות ודיבון כי היכי דתורכו יומי''', ובב‎"נ א"ל אב‎יי לב‎ניה. ולפי גי' הכ"י דגריס לעיל א"ל ריב"ל לבניה אמר וכן א"ל אב‎יי כו' וצ"ל וכן ולא וכך שאין זה לשון גמרא. וגי'‏ הדפוס כדא"ל ריב"ל כו' אין הלשון מדוקדק כ"כ {{ממ|דק"ס}}.
{{ש}}כתב השפתי חכמים ממה שאיתא כאן הני תרי הזהרו וכו' דלא שייכא כאן משמע דהזכיר כאן כל מה שצוה ריב"ל לבניו וא"כ הוה ליה למימר ג"כ הא דאריב"ל קדימו וחשיכו לבהכ"נ וכו' ודוחק לומר משום דאיתא לה לעיל ע"א עכ"ד. אבל בנמו"י גורס '''אמר להו אביי''' לבניה אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום '''ואפילו עטרות ודיבן וכן אמר להו אביי לבניה הזהרו''' בורידין '''ובזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו''' ע"כ, וא"ש [וכן איתא ב{{ממק|בית נתן}} ובס' העתים] וא"ש נמי דהי' זה אביי דרביה היה רב יוסף ששכח תלמודו מחמת חולי {{ממ|חומת אש}}. {{ש}}כנוסח הדפוס כ"ה בכ"י פירנצה, וכב"נ כ"ה בכי"מ ופריס וב' קטעי גניזה.</ref> אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים 
מקרא ואחד תרגום<ref>בכ"י פירנצה "שנים מקרא ואחד תרגום" ליתא (אולי בטעות). ובב"נ וקטע גניזה א' נוסף '''ואפי' עטרות ודיבון''', ובכ"י פריס וקע גניזה נוסף '''כי היכי דתורכו חיי''', וכ"ה בגליון כ"י פירנצה. ובכי"מ "'''כי היכי דתורכו יומי ואפי' עטרות ודיבון'''", וצוין להחליף הסדר, אבל מ"מ הוא עירוב נוסחאות. {{ש}}ובס' העתים בשם ר' שמואל הנגיד {{ממ|מובא באוצה"ג חלק התשובות עמ' 20}} כ' "ומשלימין פרשיותיהן שנים מקרא ואחד תרגום כדאמר להו '''ריב"ל''' לבניה וכן אמר להו '''רב אשי''' לבניה אשלימו פרשייתיכו עם ציבורא שנים מקרא ואחד תרגום '''כי היכי דתורכו יומי'''", ולבד מחילוף רב אשי ואביי נ' דגרס כעין כי"מ ופריס וקטע גניזה, ראה הערות לעיל.</ref> והזהרו בורידין כרבי יהודה 
דתנן רבי יהודה אומר עד שישחוט את 
הורידין והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת 
אונסו דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחות 
בארון<ref>בכי"מ מחמת אונסו '''שאין נוהגין בו מנהג בזיון דאמר מר''' לוחות ושברי לוחות מונחות בארון '''מכאן לזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון'''. דאמר מר כו' מכאן כו', וכ"ה ב‎מנחות צ"ט א' [א"ה וכ"ה בכל כתה"י]. ובב"נ הגי' והזהרו ‎בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג ‎בזיון והשאר ליתא ונראה שחסר מתיב‎ת ב‎זיון עד ב‎זיון {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר להו רבא לבניה כשאתם חותכין 
בשר אל תחתכו על גב היד איכא דאמרי משום 
סכנה ואיכא דאמרי משום קלקול סעודה ואל 
תשבו על מטת ארמית ואל תעברו אחורי בית 
הכנסת בשעה שהצבור מתפללין<ref>בכי"מ אל תחתכו '''בשר''' על גב היד '''איכא דאמרי על פיסת היד''' ואל תשבו על מטת ארמאית ואל '''תלכו''' אחורי בהכ"נ בשעה שהציבור מתפללין '''אל תחתכו בשר על פיסת היד ["א"ד"] משום סכנתא וא"ד משום קלקל סעודה''' ואל תשבו כו', וכן סדרו בב"נ. ונכון הוא דמתחלה קחשי‎ב להו לכולהי הני תלתא מילי ואח"כ מפרש להו {{ממ|דק"ס}}. על פיסת היד, וכ"ה בערוך ערך ארם {{ממ|הערות ותיקונים בס"ס דק"ס}}.</ref>. ואל תשבו 
על מטת ארמית. איכא דאמרי לא תגנו בלא 
ק"ש ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא<ref>בכי"מ וב' קטעי גניזה נוסף '''דלית לה זכות אבהתא''' (או זכות '''אבות''').</ref> וא"ד 
ארמית ממש ומשום מעשה דרב פפא דרב פפא אזל לגבי ארמית הוציאה לו 
מטה אמרה לו שב אמר לה איני יושב עד שתגביהי את המטה הגביהה את 
המטה ומצאו שם תינוק מת מכאן אמרו חכמים אסור לישב על מטת ארמית<ref>תיבת מכאן אמרו חכמים אסור לישב על מטה ארמית הכתוב אצלינו ל"ג בכ"י ובזה ניחא מה שמקשים על רש"י ורשב"ם פסחים קי"ב ע"ב שפירשו שם שהעלילה עליו וברח הפך המבואר פה וכן פירש"י פה והיתה רוצה להעליל עליו ולומר שישבו עליו והרגו עכ"ל ודברי הרב חיד"א בפ"ע פסחים שם מה שרוצה להעמיס בדברי רש"י דהכא הוא דוחק גדול ע"ש ואחרי הגלות נגלות דברי הכ"י דל"ג מכאן אמרו וכו' נכונים דברי הרב סדר הדורות דף קמ"ב ע"ב שכתב וז"ל ובאולי מצאו איזה אגדה מעשה אחר וב' פעמים נזדמן לו כך אחר שהעלילו עליו היה נזהר אך ק' איך אמרו בברכות מכאן אמרו אסור לישב וכו' הא ממעשה שהעלילו עליו אמרו מכאן אסור לישב על מטה ארמית וצ"ע עכ"ל וכפי הגי' דכ"י הנז' נוחים דבריו ואין כאן צ"ע {{ממ|{{ממק|בית נתן}}, עיי"ש באריכות}}. 
{{ש}}בכי"מ '''כי הא''' דרב פפא אזל לגבי '''גויה הוציאו''' לו מטה '''אמרו''' לו שב '''עליה''' אמר '''להן''' איני יושב עד '''שתגביהו את הסדינין''' ומצאו שם תינוק מת מכאן אמרו חכמים אסור '''לו לאדם''' לישב על מטת ארמאית, וכ"ז מוקף וכתוב בגליון אינו מלשון התלמוד ופירוש הוא. וכ"ה הוציאו לו אמרו לו בכולן ‎בד'‏ שונצינו ווינציא ר"פ ובע"י. אב‎ל העיקר כדב‎רי הגליון שאינו מלשון הגמ' וכן מוכח מפי' רש"י ורשב"ם בפסחים קי"‏‎ב ב'. ורבינו נסים גאון כתב בס'‏ המפתח שקבלה בידו זאת המעשה מרבינו חושיאל מוכח שגם לפניו לא היה כתוב בגמ' וכן הראב"ן בסי' קל"ד פירש מעצמו כל הספור {{ממ|דק"ס}} וכן משמע בערוך {{ממ|[[ספר הערוך/ארם-א|ארם (א)]]}}. {{ש}}כלפנינו בגמ' כ"ה בכי"מ {{ממ|אבל שם הסדר בטעות משום מעשה דר"פ וכו' א"ד דלא תינסב וכו' א"ד דלא תיגני בלא ק"ש, וצויין להחליף הסדר כלפנינו}}. כב"נ כ"ה בקטע גניזה א' וגליון כ"י פירנצה. ובכ"י פירנצה ופריס וקטע גניזה א' כל המעשה דר"פ ליתא כלל, וכנ"ל.</ref> 
ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין מסייע ליה לרבי 
יהושע בן לוי<ref>בכי"מ "מסייע ליה לריב"ל" ליתא, וכ"ה האמת וכי מביאין ראיה מדברי רבא לריב"ל וכבר עמד על זה בס' מראה אש אלא רבא הוא שהביא ראיה מדריב"ל {{ממ|דק"ס}} וכן ליתא בכ"י פירנצה ופריס וב' קטעי גניזה. אמנם בב"נ וקטע גניזה א' איתא. ובס' עבודה ברורה הביאו בשם ס' הכריתות {{ממ|לשון לימודים שער ג' אות קמ"ה}} דדרך התלמוד להביא ראיה לאמורא קמא מאמורא בתרא.</ref> דאמר ר' יהושע בן לוי אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית 
הכנסת בשעה שהצבור מתפללין אמר אביי<ref>בכ"י פאריז נוסף לא אמרן אלא דליכא בי עשרה אבל איכא בי עשרה לית לן בה {{ממ|דק"ס}} ראה בהע' בסמוך.</ref> ולא אמרן אלא דליכא פתחא<ref>בקטע גניזה א' '''דרכא''' אחרינא.</ref> 
אחרינא אבל איכא פתחא אחרינא לית לן בה ולא אמרן אלא דליכא בי כנישתא 
אחרינא אבל איכא בי כנישתא אחרינא לית לן בה<ref>בכ"י פאריז ולא אמרן אלא דליכא בי כנישתא כו' אחרינא לל"ב ליתא {{ממ|דק"ס}} אבל גורס בענין אחר ובסדר אחר "ודליכא כנישתא אחריתה" וכ"ה בקטע גניזה א' {{ממ|ושם אחריתי}}. אבל הא דבי כנישתא ליתא כלל בכ"י פירנצה וב"נ. ולפירש"י כאן דנראה כמבריח עצמו מן הפתח שבמזרח, י"ל דגם אם יש בהכ"נ אחר בעיר עדיין נראה כמבריח, וא"כ יש סברא דלא היה לפני רש"י.</ref> ולא אמרן אלא דלא דרי 
טונא<ref>בכ"י פירנצה וב"נ דרי '''מידי''', וכ"ה לפנינו לקמן.</ref> ולא רהיט<ref>בכ"י פאריז "ולא רהיט" ליתא {{ממ|דק"ס}} וכן ליתא בכל עדי הנוסח, ראה להלן.</ref> ולא מנח תפילין<ref>בכ"י פאריז נוסף '''ודליכא שני פתחים ודליכא כנישתא אחריתא''', ובבא דשני פתחים הוא כפול ומיותר {{ממ|דק"ס}}.</ref> אבל איכא חד מהנך לית לן בה<ref>בכי"מ דליכא '''ביה עשרה אבל איכא ביה עשרה לית לן בה ולא אמרן אלא דלא דרי טונא אבל דרי טונא לית לן בה ולא אמרן אלא דלית בי כנישתא אחריתי אבל אית בי כנישתא אחריתי לית לן בה ולא אמרן אלא דלא מנח תפילי אבל מנח תפילי לית לן בה ולא אמרן אלא דלית ביה פתחא אחרינא אבל אית ביה פתחא אחרינא''' לית לן בה, ובגליון '''ולא אמרן אלא דלא רכיב חמרא אבל רכיב חמרא לית לן בה'''. {{ש}}דליכא ב‎י' עשרה כו', וגי' מוטעת היא ולא נזכרה בכל הראשינים דטעמא הוא משום חשדא דידיה מה לי אם יש שם עשרה או לא [א"ה כ"ה גי' זו גם בכ"י פריס וקטע גניזה א'. וצ"ע בהערת דק"ס, דאם ליכא עשרה אין לחושדו אם אינו נכנס מכיון שאין בו ציבור המתפלל]. {{ש}}ומה שלא נזכר התירא דרהיט ליתא גם בד' שונצינו ‏(תיבות ולא רהיט)‏ וכן ליתא לקמן ס"א א' וכאן ברי"ף וברא"ש ד' ווינציא ‏(ובדפוסים האחרונים הוסיפו בו מהגמ' ועי' ‏במעיו"ט שלא היה כתוב לפניו)‏ ובטור ובשאר ראשונים.‏ {{ש}}וכגי' הגליון כ"ה לקמן שם. וב{{ממק|בית נתן}} הגי' ולא אמרן אלא דלא דרי כו' ול"א אלא דליכא פתחא כו' ול"א אלא דלא רכיב חמרא כו' ול"א אלא דלא מנח תפילין אבל מנח תפילין לית לן בה והוא כלפנינו לקמן שם {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}בכתה"י יש מבוכה גדולה בין הגירסאות. ולהלן {{ממ|סא.}} הגם שנתחלף בין כתה"י הסדר והלשון, מ"מ בכולם {{ממ|הדפוס, ב"נ, כי"מ, פריס, ב' קטעי גניזה}} גורסים דליכא פיתחא אחרינא, דלא דרי טונא, דלא רכיב חמרא, דלא מנח תפילין (בקטע גניזה א' ליתא). {{ש}}כאן בכל עדי הנוסח {{ממ|הדפוס, כ"י פירנצה, ב"נ, כי"מ, פריס, ב' קטעי גניזה}} גורסים דליכא פיתחא אחרינא, דלא דרי טונא, ודלא מנח תפילין. דליכא בי כנישתא אחרינא ליתא כלל בכ"י פירנצה וב"נ, ראה הערה לעיל. ובב"נ (וגליון כי"מ) וקטע גניזה א' איתא גם דלא רכיב חמרא, וכמו בגמ' לקמן. ובכי"מ פריס וקטע גניזה א' איתא גם דליכא ביה עשרה, ראה הערת דק"ס לעיל בסמוך. ובקטע קראקא חסר בתחילתו ושם "... [לית] לן בה איכא דאמרי לא אמרן אלא דליכא דירכא (אלא) אחרינא אבל (ה)[א]יכא דירכא אחרינא לית לן בה", וכ"ה דרכא אחרינא בקטע גניזה א'.
</ref>: תניא אמר 
ר"ע בשלשה דברים אוהב אני<ref>בכי"מ '''אני אוהב''' וכן בסמוך {{ממ|דק"ס}}. בכ"י פאריז '''עקיבא במדי ר' עקיבה''' (צ"ל ר"ג) '''בפרס סימן''' תניא א"ר עקיבא '''מפני שלשה''' דברים '''אני אוהב''' {{ממ|השלמות לדק"ס}}.</ref> את המדיים כשחותכין את הבשר אין חותכין 
אלא על גבי השולחן כשנושקין אין נושקין אלא על גב היד<ref>ב{{ממק|בית נתן}} הגי' א"ר '''יעקב''' בשלשה כו' אין חותכין '''על פיסת היד'''‏ אלא ע"ג השולחן וכשנושקין אין נושקין אלא על ‏'''פיסת''' היד וכשיועצין. והנוסח אין נושקין כו' כ"ה גם בחופת אליהו רבא שבס' ר"ח שער השלשה {{ממ|דק"ס}}.</ref> וכשיועצין אין יועצין 
אלא בשדה אמר רב אדא בר אהבה מאי קראה [[תנ"ך/בראשית/לא#|וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה 
השדה אל צאנו]]: תניא אמר רבן גמליאל<ref>בכי"מ תניא אמר '''ר' שמעון בן''' גמליאל, וכ"ה במנוה"מ נר ז' כלל ב' ח"א פ"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> בשלשה דברים אוהב אני את 
הפרסיים הן צנועין באכילתן וצנועין בבית הכסא וצנועין בדבר אחר<ref>בכי"מ '''בתשמיש המטה''', ובגליון '''צנועין בד"א צנועין בבית החיצון'''. וכ"ה בתשה"מ בחופת א"ר שם וכ"ה בילקיט ישעיה י"ג. וגי' הגליון בבית החיצון אולי פירושו בבית המרחץ ובבית הפנימי שהוא ערום לא שייך צניעות {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}במדרש הגדול בראשית ל"ד א' איתא וצנועין '''בדרך ארץ ועליהן הוא אומר''' אני צויתי למקודשי תני רב יוסף וכו' {{ממ|חומת אש}}.</ref>: [[תנ"ך/ישעיה/יג#|אני 
צויתי למקודשי]] תני רב יוסף אלו הפרסיים המקודשין ומזומנין<ref>בכי"מ '''שמוקדשין''', וכ"ה בב"נ ובאה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> לגיהנם: רבן 
גמליאל אומר וכו': אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג תניא ר"ש בן 
יוחי אומר פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים בלילה אחת קודם שיעלה 
עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר ויוצא בהן ידי חובתו אחת של 
יום ואחת של לילה. הא גופא קשיא אמרת פעמים שאדם קורא קרית שמע 
שתי פעמים בלילה אלמא לאחר שיעלה עמוד השחר ליליא הוא והדר תני יוצא 
בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה אלמא יממא הוא<ref>ב{{ממק|בית נתן}} אלמא יממא הוא '''קרי יום וקרי לילה'''.</ref> לא לעולם ליליא 
הוא והא דקרי ליה יום<ref>בכי"מ בלילה '''אחת קודם שיעלה ע"ה ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר''' אלמא כו' והא דקרו ליה '''יממא משום''' דאיכא אינשי, וכ"ה ברא"ש {{ממ|דק"ס}}.</ref> דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא אמר רב אחא בר חנינא אמר רבי יהושע בן לוי 
הלכה כרבי שמעון בן יוחי איכא דמתני להא דרב אחא בר חנינא אהא דתניא רבי שמעון בן יוחי<ref>בד' שונצינו ווינציא ב‎סיליאה וקראקא ליתא "בן יוחי" וכמו שאמר לקמן הלכה כר"ש לחוד והיא היא דר"ש סתם הוא רשב"י ומצאתי אח"כ שהמהרש"ל הוא שהגיהו {{ממ|דק"ס}}.</ref> אומר משום 
ר' עקיבא פעמים שאדם קורא קרית שמע שתי פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה ויוצא 
בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה הא גופא קשיא אמרת פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים ביום 
אלמא קודם הנץ החמה<ref>בכי"מ ביום '''אחת קודם הנץ החמה ואחת אחר הנה"ח''' אלמא קודם הנה"ח '''נמי''' יממא, וכ"ה ברא"ש {{ממ|דק"ס}}.</ref> יממא הוא והדר תני יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה אלמא ליליא הוא 
{{שומר דף בבלי|לא}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]