עריכת הדף "אור שמח/עדות/יח"

{{ניווט כללי עליון}}
'''אור שמח - הלכות עדות - פרק יח'''

{{מרכז|{{גופן|6|וילנה|'''פרק יח'''}}}}

==ו==
'''<big>הלכה {{עוגן1|ו}}</big> עדי נפשות שהוכחשו ולא הוזמו אפילו בא הנהרג ברגליו אינם לוקין מפני שהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואין לוקין עליו כו':'''

'''מוכח''' דאם לא היינו אומרים הכחשה תחלת הזמה, ואז כי הוזמו אחר כך אין נענשין, לכן תו היה להו ללקות על לאו דלא תענה וכדאמר ר' אלעזר בהדיא{{הערה|בבבא קמא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/עד/ב|ע"ד ע"ב]]}}.}}.

ונתבונן הא אנן קיימא לן לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ולאו דלא תענה הוי לאו שאין בו מעשה, כדאמר בגמרא. וצ"ל דשאני בעדים זוממין, דמצאנו דגילה קרא דהיכי דנתזמו באופן שלא רצו לחייב ממון ומלקות כמו שהרג בשוגג ושנמכר בעבד עברי וכיוצא באלו ושבן גרושה כו' גלי קרא דוהצדיקו את הצדיק דלוקין וכמו שפסק רבינו [[רמב"ם/עדות/כ|לקמן פרק כ']], לכן כאן דלא מצי לבוא לידי הזמה אם נאמר הכחשה לאו תחלת הזמה לוקין מהך לאו דלא תענה וכה"ג פירשו רבוותא בתוספות תמן {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/עד/ב|ד"ה הוה]]}}.

וצריך להבין לפ"ז מדוע כתב רבינו לקמן פרק כ' דאם הוזם אחד בלבד או שהוזמו שניהם קודם גמר דין דאינן נענשין נהי דאינן נענשין מתורת כאשר זמם דע"ז אמרו בגמרא חייבי מלקיות מנלן כו', דבאמת ילפינן דאינן נענשין מתורת כאשר זמם, אבל אלאו דלא תענה לילקו, ואם העידו על רוצח בשוגג להגלותו דאינן חייבין העדים רק מלקות מלא תענה נילף אף בהוזמו קודם גמר דין{{הערה|'''נ"ב''' והא דאמר חייבי גליות מנ"ל אתיא רוצח רוצח הוא בלא התראה יעוין לעיל פרק י"ג בהג"ה בשם פתח הבית -- אולם גם ממני גם מפתח הבית נכתבו דברים שלא בהשגחה על הך דחייבי גליות מניין ובפרש"י. והסברא שכתבתי נכונה ודו"ק. <small>'''מילואים''' מהגהמ"ח, נדפסו בסוף "אור שמח" על ספר זמנים (פה. מדה"ס).</small>}} וכן בהעידו על רוצח במזיד והוזמו קודם גמר דין לילקו משום לא תענה, ובשלמא על הוזם אחד מצינן למימר דהא כי מיתזם אחר זה השני ג"כ הוי הזמה וכמו דאמר דאסהידו בי תרי בחד ותרי בחד, וא"כ מצי לבוא לחיוב הזמה אחר זה, ולכן אינן לוקין דקרא גלי רק במקום דלא מקיימין כאשר זמם, אבל במקום דיכול להתקיים תורת הזמה לא גלי קרא ובמקום דאיכא ענין הזמה אמרינן אולי יתקיים כאשר זמם, וא"כ כי מיתזם חד אמרינן דילמא מיתזם גם השני ומקיימא כאשר זמם{{הערה|עיין שיעורי רבי שמואל {{ממ|מכות אות ב}} דלדברי רבנו כאן עולה שבעדות בן גרושה וחלוצה וכיוצא בזה מן הדינים שאמרו בהם דל"ש כאשר זמם, ילקו אף בלא הזמת כולן, אלאו דלא תענה.{{ש}}ובעיקר הדברים העיר שם, דרבנו גופיה סתר משנתו בריש הל' סוטה, על דברי הירושלמי שעדי קינוי שהוזמו בלא עדי סתירה לוקין, והביא מזה ראיה לדברי הרמב"ם דגם עדי גניבת נפש מיתזמי בלא עדי מכירתה, ושם הנדון הוא לגבי מלקות ומבואר דאף שלוקין משום לא תענה ולא שייך שם כאשר זמם כלל, מכל מקום אם היו נחשבים עדי קינוי וסתירה ועדי גניבה ומכירה לכת אחת לא היו לוקים עד שיזומו כולם. ועי' בהערת הרב העורך שם.}}, אבל בנתזמו קודם גמר דין קשה טובא דהא לא מצי לבוא לידי הזמה.

ואם תאמר היכי דנתזמו קודם גמר דין תו לא הוי פסולים רק מוכחשים דחידוש הוא ולא חדשה תורה רק אחר גמר דין, זה אינו דא"כ למה לי קרא דבחייבי מלקות וממון{{הערה|על מה שכתב כאן רבנו סברתו גם לגבי עדי ממון, תמה בשיעורי רבי שמואל {{ממ|מכות אות ב}} דבשלמא במלקות ומיתה, אין להלקותו דכל כמה שיבוא לידי הזמה לכשיוזם השני, הרי ניתן הלאו לאזהרת מיתה ומלקות דכאשר זמם ואין להלקות עליו, אבל בממונות ליכא לטעם זה, ואי לאו קרא דכדי רשעתו דאין להלקותו משום תרי רשעיות, היה לו ללקות משום לא תענה אף במקום כאשר זמם ממש, ולמה לא ילקו מצד לא תענה.}} אינם חייבים בנתזמו קודם גמר דין, פשיטא כיון דאינם נאמנין המזימין לפוסלן, ועוד דכן מפורש בתוספות פ"ק דסנהדרין {{ממ|[[תוספות/סנהדרין/ח/ב#והביא|דף ח' ע"ב]]}} דמפרשי כולא סוגיא בהוזמו קודם גמר דין ובא לגבות ממון, דהשתא ודאי סהדי שקרי נינהו, וכן מפורש בדברי רבינו [[רמב"ם/עדות/כ#א|לקמן פרק כ' הלכה א']]:

'''ונראה''' לי דכבר אמרו בגמרא לענין מימר דהוי לאו שאין בו מעשה ובכ"ז מיחשב כיש בו מעשה משום דע"י דבורו איתעביד מעשה, ופירשו רבוותא בתוספות סנהדרין {{ממ|[[תוספות/סנהדרין/סה/ב#הואיל|דף ס"ה ע"ב]]}} ד"ה הואיל וישנו בקול, דלכן מיחשבינן לס"ד הך דעדים זוממין אף דישנו בקול למעשה משום דעל ידי עדותן נתחייב הנידון יעו"ש, אם לא דמשני הואיל וישנו בראיה, וא"כ עכשיו דגלי קרא דלוקין במקום דליכא הזמה, זה דוקא במקום דנתחייב הנידון על פיהם ובדבורייהו איתעביד מעשה, אף על גב דישנו בראיה, בכל זאת איתעביד מעשה על פיהם, אבל הוזמו קודם גמר דין דלא איתעביד מעשה על פיהם אימור אף דליכא הזמה ג"כ אינן לוקין, ועיין תוספות פרק אלו נערות {{ממ|[[תוספות/כתובות/לב/א#דאין|כתובות לב. תוד"ה דאין לוקה ומשלם]]}} דמוציא שם רע חידוש הוא דבדיבור גרידא מחייב, ומה דעדים זוממין בדיבורייהו מחייבי, מ"מ לא הוי חידוש כולי האי דע"י דבורם היה נפסד עכ"ל, וא"כ ודאי דמסתברא דלא נוכל למילף מהא דחייבין מלקות במקום דליכא הזמה על הוזמו קודם גמ"ד דלא איתעביד מעשה כלל למחייבינהו על דיבורייהו לחודא, דבמוציא שם רע חשבת דא לחידושא, ופשוט:

'''ונראה''' פשוט דהוא הדין בהעידו ששור של פלוני נגח עבד של פלוני וחייבוהו בית דין לשלם שלשים סלעים קנסא ואחר זה בא ההרוג ברגליו דאינן לוקין מפני דהכחשה תחלת הזמה ואם יוזמו אחר זה הלא יהיו חייבים לשלם קנס והוי לאו שניתן לתשלומין ואין לוקין עליו ודוק:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:אור שמח: עדות]]