עריכת הדף "אגדת בראשית/סא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|פרק (ס) [סא]{{ש}}'''תורה'''.}}

==א==

[א] ויוסף הורד מצרימה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לט#א|בראשית לט א]]}}. זהו שכתב על ידי ירמיהו טוב לגבר וגו', ישב בדד וגו', יתן למכהו לחי וגו', כי לא יזנח וגו', כי אם הוגה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ג#כז|איכה ג כז-לב]]}}. טוב לגבר, [כי ישא עול בנעוריו], אשרי מי שמקבל יסורין מנעוריו, למה שסופו נח, וכן חביריו של איוב אומר' לו, מה אתה מצר על הייסורין שבאו עליך וקורא תגר, אלא סופך נח, שנאמר והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ח#ז|איוב ח ז]]}}. למה שיסורין שעליך עכשיו, הן מצילין אותך מן גיהנם, ונחין אותך בג"ע, שנאמר ואף הסיתך מפי צר וגו' {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לו#טז|שם לו טז]]}}, להצילך מפי צר מגיהנם שפיה צר מלמעלה, ומלמטה רחב לא מוצק תחתיה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לו#טז|שם שם]]}}, ומה הוא כך, אלא אין בגיהנם ארץ שיעמדו הרשעים ולא עוד אלא אין בה קלה. וכלה אין בה עמידה, שנאמר ארץ עיפתה כמו אופל {{ממ|[[תנ"ך/איוב/י#כב|איוב י כב]]}}. שהרשעים בה כעוף, מפני שאין בה אויר, ואין בה ארצות, לכך רחב לא מוצק תחתיה, ולא דייך שייסורין שבאו עליך הצילוך מגיהנם, אלא אתה נח בגן עדן, שנאמר ונחת שולחנך מלא דשן {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לו#טז|איוב לו טז]]}} לכך טוב לגבר וגו'.

==ב==

[ב] וכן את מוצא כל הצדיקים נצטערו בנערותן ובסופן נחו, אברהם כמה נצטער מנערותו, הושלך לכבשן האש, וגלה מבית אביו, באו עליו ששה עשר מלכים, ונלקחה אשתו הימנו מן פרעה ומן אבימלך, נתנסה בבנו יחידו, ובסופו נח וישב בשלוה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים וה' ברך וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#א|בראשית כד א]]}}. יצחק כמה נצטער מנערותו, נטל ישמעאל חץ ובקש להרגו, שנאמר ותרא שרה את בן הגר וגו' מצחק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כא#ט|בראשית כא ט]]}}. ואין מצחק אלא שנטל חץ ובקש להרגו, וכן שלמה אומר כמתלהלה היורה זיקים חצים ומות, כן איש וגו', הלא משחק אני {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כו#יח|משלי כו יח-יט]]}}, ולא עוד אלא שנטלו אביו לשוחטו ואח"כ בא רעב, שנאמר ויהי רעב בארץ מלבד וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כו#א|בראשית כו א]]}}, הלך לו אצל אבימלך, והתחילו מקנאין בו, שנאמר ויקנאו אותו פלשתים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כו#יד|שם שם יד]]}}. אמרו לו לך מעמנו וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כו#טז|שם שם טז]]}}, יצא לו משם וישב לו בגרר, אף שם ויריבו רועי וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כו#כ|שם שם כ]]}}, ובסוף נח, שנאמר ויקרא שמה רחובות כי עתה הרחיב ה' לנו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כו#כב|שם שם כב]]}}. וכן יעקב כמה נצטער, רדפו עשו, ונשתעבד בנשיו. רדפו לבן, ונענש בבתו, נמכר בנו, ובסוף ישב. ויחי יעקב וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#כח|בראשית מז כח]]}}. יוסף כמה נצטער, שנאוהו אחיו, נתנוהו בבור, מכרו אותו, נחבש בבית האסורין, ראה מה כתיב בו ענו בכבל רגלו, ברזל באה נפשו עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קה#יח|תהלים קה יח-יט]]}}, ויוסף שתק, פושטין כליו ויוסף שתק, שנאמר ישב בדד וגו' {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ג#כח|איכה ג כח]]}}, ובסוף נח, כי לא יזנח וגו', כי אם הוגה {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ג#לא|שם שם לא-לב]]}}, מה כתיב בסוף מהרו ועלו אל אבי וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מה#ט|בראשית מה ט]]}}.

==ג==

[ג] ד"א ויוסף הורד מצרימה. זש"ה בחבלי אדם אמשכם וגו' {{ממ|[[תנ"ך/הושע/יא#ד|הושע יא ד]]}}. זה יוסף, שנאמר ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ט#ו|במדבר ט ו]]}}, ואילמלא ירדו ישראל בעלילתו של יוסף, ראוין הי' לירד למצרים שלולין בקולרין, כשם שירדו לבבל, למה שכך התנה עם אברהם, ידוע תדע כי גר יהי' זרעך ועבדום וענו אותם {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/טו#יג|בראשית טו יג]]}}, אלא מפני שחיבב אותן, והורידו בבור, והביא עלילה שימכר יוסף כדי שירדו מעצמן. אמרו רבותינו משום ר' יהושע בן קרחה בשביל לשון של ארגמן שהוסיף יעקב על לבושו של יוסף, קנאו בו אחיו, ומכרו אותו למצרים וירדו אף הם אחריו, שנאמר וישראל אהב את יוסף ועשה לו כתונת פסים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#ג|בראשית לז ג]]}}. פסים שהיה ארגמן שלו מגיע עד פיסת ידו. ד"א פסים ד' אוניאות (פי' שטרות) שכתבו עליו. פ' פוטיפר. ס' סריס פרעה. י' ישמעאלים. מ' מדינים. ד"א פסים שהיו אחיו מפייסין (ענין גורל) בו, באיזה מיתה יהרגו אותו. זה אומר של שריפה. וזה אומר של הריגה. שנאמר ויראו אותו מרחוק ויתנכלו אותו להמיתו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#יח|בראשית לז יח]]}}. ד"א פסים. אחר שמכרו אותו הפשיטו את כתנתו, שנאמר ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתונת הפסים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#כג|שם שם כג]]}}. היו מפייסין זה עם זה, מי יטול אותו ויוליכו אל יעקב אביהם, וכיון שהפיסו, בא ליהודה, ושילחו אותה בידו, שנאמר וישלחו את כתונת הפסים וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#לב|שם שם לב]]}}. הלך יהודה ואמר לו הכר נא ויכירה ויאמר וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#לב|שם שם לב ולג]]}}, אמר לו הקב"ה ליהודה אתה פסקת מיעיו של אביך, ואמרת לו הכר נא וגו', חייך אף אתה יש לך לשמוע כך, שנאמר היא מוצאת וגו' [ותאמר הכר נא וגו'], ויכר יהודה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לח#כה|בראשית לח כה-כו]]}}, אמר לו יעקב, יודע אני מי שעשה לבני כך, חיה רעה אכלתהו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#לג|שם לז לג]]}}, יודע אני שאת נתת העצה, שנאמר ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#כו|שם שם כו]]}}, שאין חיה רעה מן האריה, ומי הוא זה יהודה, שנאמר גור אריה יהודה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מט#ט|בראשית מט ט]]}}. טרוף טרף יוסף {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#לג|שם לז לג]]}}, אתה (אומר) שטרפת אותו ועלית למלכות, שנאמר מטרף בני עלית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מט#ט|שם מט ט]]}}, אמר הקב"ה ליהודה, אין לך בנים ואין את יודע צערן של בנים, את טיגנת מעיו של אביך, והטעית אותו ואמרת לו חיה רעה אכלתהו, עכשיו תדע מהו צער של בנים, ומה כתיב אחריו, ויהי בעת ההוא וירד יהודה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לח#א|בראשית לח א]]}}, אף לעתיד לבא, בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יח#כ|יחזקאל יח כ]]}}.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>