אגדת בראשית/סא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אגדת בראשית סא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פרק (ס) [סא]
תורה.

א

[א] ויוסף הורד מצרימה (בראשית לט א). זהו שכתב על ידי ירמיהו טוב לגבר וגו', ישב בדד וגו', יתן למכהו לחי וגו', כי לא יזנח וגו', כי אם הוגה וגו' (איכה ג כז-לב). טוב לגבר, [כי ישא עול בנעוריו], אשרי מי שמקבל יסורין מנעוריו, למה שסופו נח, וכן חביריו של איוב אומר' לו, מה אתה מצר על הייסורין שבאו עליך וקורא תגר, אלא סופך נח, שנאמר והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד (איוב ח ז). למה שיסורין שעליך עכשיו, הן מצילין אותך מן גיהנם, ונחין אותך בג"ע, שנאמר ואף הסיתך מפי צר וגו' (שם לו טז), להצילך מפי צר מגיהנם שפיה צר מלמעלה, ומלמטה רחב לא מוצק תחתיה (שם שם), ומה הוא כך, אלא אין בגיהנם ארץ שיעמדו הרשעים ולא עוד אלא אין בה קלה. וכלה אין בה עמידה, שנאמר ארץ עיפתה כמו אופל (איוב י כב). שהרשעים בה כעוף, מפני שאין בה אויר, ואין בה ארצות, לכך רחב לא מוצק תחתיה, ולא דייך שייסורין שבאו עליך הצילוך מגיהנם, אלא אתה נח בגן עדן, שנאמר ונחת שולחנך מלא דשן (איוב לו טז) לכך טוב לגבר וגו'.

ב

[ב] וכן את מוצא כל הצדיקים נצטערו בנערותן ובסופן נחו, אברהם כמה נצטער מנערותו, הושלך לכבשן האש, וגלה מבית אביו, באו עליו ששה עשר מלכים, ונלקחה אשתו הימנו מן פרעה ומן אבימלך, נתנסה בבנו יחידו, ובסופו נח וישב בשלוה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים וה' ברך וגו' (בראשית כד א). יצחק כמה נצטער מנערותו, נטל ישמעאל חץ ובקש להרגו, שנאמר ותרא שרה את בן הגר וגו' מצחק (בראשית כא ט). ואין מצחק אלא שנטל חץ ובקש להרגו, וכן שלמה אומר כמתלהלה היורה זיקים חצים ומות, כן איש וגו', הלא משחק אני (משלי כו יח-יט), ולא עוד אלא שנטלו אביו לשוחטו ואח"כ בא רעב, שנאמר ויהי רעב בארץ מלבד וגו' (בראשית כו א), הלך לו אצל אבימלך, והתחילו מקנאין בו, שנאמר ויקנאו אותו פלשתים (שם שם יד). אמרו לו לך מעמנו וגו' (שם שם טז), יצא לו משם וישב לו בגרר, אף שם ויריבו רועי וגו' (שם שם כ), ובסוף נח, שנאמר ויקרא שמה רחובות כי עתה הרחיב ה' לנו (שם שם כב). וכן יעקב כמה נצטער, רדפו עשו, ונשתעבד בנשיו. רדפו לבן, ונענש בבתו, נמכר בנו, ובסוף ישב. ויחי יעקב וגו' (בראשית מז כח). יוסף כמה נצטער, שנאוהו אחיו, נתנוהו בבור, מכרו אותו, נחבש בבית האסורין, ראה מה כתיב בו ענו בכבל רגלו, ברזל באה נפשו עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו (תהלים קה יח-יט), ויוסף שתק, פושטין כליו ויוסף שתק, שנאמר ישב בדד וגו' (איכה ג כח), ובסוף נח, כי לא יזנח וגו', כי אם הוגה (שם שם לא-לב), מה כתיב בסוף מהרו ועלו אל אבי וגו' (בראשית מה ט).

ג

[ג] ד"א ויוסף הורד מצרימה. זש"ה בחבלי אדם אמשכם וגו' (הושע יא ד). זה יוסף, שנאמר ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם (במדבר ט ו), ואילמלא ירדו ישראל בעלילתו של יוסף, ראוין הי' לירד למצרים שלולין בקולרין, כשם שירדו לבבל, למה שכך התנה עם אברהם, ידוע תדע כי גר יהי' זרעך ועבדום וענו אותם (בראשית טו יג), אלא מפני שחיבב אותן, והורידו בבור, והביא עלילה שימכר יוסף כדי שירדו מעצמן. אמרו רבותינו משום ר' יהושע בן קרחה בשביל לשון של ארגמן שהוסיף יעקב על לבושו של יוסף, קנאו בו אחיו, ומכרו אותו למצרים וירדו אף הם אחריו, שנאמר וישראל אהב את יוסף ועשה לו כתונת פסים (בראשית לז ג). פסים שהיה ארגמן שלו מגיע עד פיסת ידו. ד"א פסים ד' אוניאות (פי' שטרות) שכתבו עליו. פ' פוטיפר. ס' סריס פרעה. י' ישמעאלים. מ' מדינים. ד"א פסים שהיו אחיו מפייסין (ענין גורל) בו, באיזה מיתה יהרגו אותו. זה אומר של שריפה. וזה אומר של הריגה. שנאמר ויראו אותו מרחוק ויתנכלו אותו להמיתו (בראשית לז יח). ד"א פסים. אחר שמכרו אותו הפשיטו את כתנתו, שנאמר ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתונת הפסים (שם שם כג). היו מפייסין זה עם זה, מי יטול אותו ויוליכו אל יעקב אביהם, וכיון שהפיסו, בא ליהודה, ושילחו אותה בידו, שנאמר וישלחו את כתונת הפסים וגו' (שם שם לב). הלך יהודה ואמר לו הכר נא ויכירה ויאמר וגו' (שם שם לב ולג), אמר לו הקב"ה ליהודה אתה פסקת מיעיו של אביך, ואמרת לו הכר נא וגו', חייך אף אתה יש לך לשמוע כך, שנאמר היא מוצאת וגו' [ותאמר הכר נא וגו'], ויכר יהודה וגו' (בראשית לח כה-כו), אמר לו יעקב, יודע אני מי שעשה לבני כך, חיה רעה אכלתהו (שם לז לג), יודע אני שאת נתת העצה, שנאמר ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו' (שם שם כו), שאין חיה רעה מן האריה, ומי הוא זה יהודה, שנאמר גור אריה יהודה (בראשית מט ט). טרוף טרף יוסף (שם לז לג), אתה (אומר) שטרפת אותו ועלית למלכות, שנאמר מטרף בני עלית (שם מט ט), אמר הקב"ה ליהודה, אין לך בנים ואין את יודע צערן של בנים, את טיגנת מעיו של אביך, והטעית אותו ואמרת לו חיה רעה אכלתהו, עכשיו תדע מהו צער של בנים, ומה כתיב אחריו, ויהי בעת ההוא וירד יהודה וגו' (בראשית לח א), אף לעתיד לבא, בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן (יחזקאל יח כ).

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף