עריכת הדף "אבות עטרה לבנים/הקדמה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''אל הקורא'''}}}}

:::::::::::::::::::העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/טו#|משלי טו]]}} ודבר בעתו מה טוב. {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קא/א|סנהדרין ק"א א']]}}.

:::::::::::::::::::עטרת זקנים בני בנים {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יז#|משלי יז]]}} האבות עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות, האבות עטרה לבנים שנאמר {{ממ|שם}} ותפארת בנים אבותם, הבנים עטרה לאבות דכתיב עטרת זקנים בני בנים {{ממ|[[בראשית רבה/סג/?|ב"ר פ' ס"ג]]}}.

המהפך כסא ממלכות ומציב גבולות עמים הקים לתחיה את העם הפולני ועטרת מלכות פולניא חזרה ליושנה.

על חרבות הדמים, ששנות המלחמה הפיצו בכל העולם, נבנה עולם מדיני חדש. ופולניא, שהיתה לפנים במשך מאות בשנים אחת הממלכות המפוארות {{הערה|{{אישים|הג"מ ר' נתן נטע הנובר}} (שראה עני עמו בשנת ת"ח) בהקדמת ספרו "[[יון מצולה]]" כתב: "...ארץ תפארתו, ארץ פולין חמדתו, יפה נוף משוש כל הארץ והדרתו... מדינת פולין צבי תפארה...".}} והכבירות בתבל ועמדה על מרום פסגת ההצלחה ואחרי-כן ירדה פלאים ונקרעה לגזרים - נשתחררה סוף-סוף אחרי מאה וארבעים שנה של עבדות נוראה וחדשה את ממלכתה כבימים מקדם, וכל נפותיה, אשר נקרעו ממנה, שבו אליה והתאחדו אתה לממלכה אחת כבירה ועצומה בגדלה ובתפארתה.

ליהודים היתה פולניא מאז ומקדם {{הערה|ראשית התישבות היהודים בפולניא היתה בשנת ד' תר"נ. (כ"כ בס' "דברי הימים למלכי רוסיא" ווילנא תרל"ג צד 188 בשם ספר הזכרון). מחבר החי בשנת ד' תתקע"ו הביא בספרו (פירוש עה"ת כ"י הובא ב"כרם חמד" ז' 69) חידושי תורה מר' יצחק מפולין ור' מרדכי מפולין. הרמב"ן (נפטר בערך ה' ל') הזכיר בספרו ("חידושי הרמב"ן" [[רמב"ן/גיטין/ז/ב|גיטין ז' ב']]): את "החכם הגדול ר' משה בר חסדאי מפולניא שיחי' ויאריך ימים...". מהר"ם ב"ר ברוך (נפטר ה' נ"ו) כתב ("שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך" [[שו"ת מהר"ם מרוטנבורג/ג/קיב|ח"ג סי' קי"ב]], "אור זרוע" [[אור זרוע/א/קיג|ח"א סי' קי"ג]]): "הנה הרוב מקומות בפולין... שוכרים להם אדם מבין מאשר ימצאו, והוא להם שליח צבור ומורה צדק ומלמד...", וכן הזכיר (בתשובותיו דפוס פראג [[שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג)/תתסד|סי' תתס"ד]]): את "הרב רבינו יעקב מקרקוב ז"ל". [זכרון העיר ווארשא נמצא ב"פסקי הלכות מהמקובל רבינו מנחם מריקאנטי" [נפטר ערך ק"ם] {{ממ|[[ריקאנטי/תקז|סי' תק"ז]]}}, שהובא שם פסק הלכה מ"רבינו מנחם מוורשא"].}} מקום מחסה ומפלט{{הערה|בערך שנת רל"ד כתב {{אישים|הג"מ ר' מיישטרלין}} [תשובתו נדפסה ב"שו"ת ר' משה מינץ" {{ממ|[[שו"ת מהר"ם מינץ/סג|סימן ס"ג]]}}]: "ביושבי תחת המלך מפולין, מלכות קראקוב וסביבותיה, אשר מקדם ומאז פליטה לבני הגולה".}}, ופה מצאו מנוחה ומגן {{הערה|הרמ"א (נפטר של"ב) כתב {{ממ|"שו"ת הרמ"א" [[שו"ת הרמ"א/צה|סי' צ"ה]]}}: "עדיף טפי פת חריבה ושלוה בה במדינות אלו, וכאמרם ז"ל או בטולך או בטולא דבר עשו, אשר במדינות אלו, אשר אין שנאתן גברה עלינו כמו במדינות אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו". וכן {{אישים|הג"מ ר' חיים ב"ר בצלאל}} (נפטר שמ"ח) כתב בספרו "ויכוח מים חיים" {{ממ|[[ויכוח מים חיים/לב#טז|כלל ל"ב דין ט"ז]]}}: במדינות הרב [הרמ"א] ידוע שת"ל עם ה' אינו בזוי ושסוי כ"כ כמו בארצות אלו, וכל גוי הבא ברחוב היהודים אימת הצבור עליו, וירא לעשות נבלה בישראל".}} לנפשם הנהלאה והנחשלה, ויתערו בה כאזרחים רעננים {{הערה|מו"ל ס' "כריתות" (אמשטרדם ת"ט) כתב בהקדמתו: "בת עמי מרכבות עמי נדב, הלא המה אנשי מדינות פולין, אשר מעולם אנשי השם היו, שהיו שלוים ושקטים, עצו ופריו שוים, טובים ומטיבים".}}, כי לב מלכי פולניא ורוזניה היה טוב ליהודים {{הערה|הרמ"א הנ"ל כתב {{ממ|[[שו"ת הרמ"א/סג|"שו"ת הרמ"א" סי' ס"ג]]}}: "...ולולי כי השאיר ה' לנו בארץ הזאת פליטה... אשר לב המלך ושריו אחרינו נוטה...". הש"ך ב"[[מגלת עיפה]]" (נדפסה בקצה "סדר הסליחות" אמ"ד תי"א וב"כתר כהנה" דראהביטש תרנ"ח) כתב: המלך ולאדיסלאיו מלך כשר ראוי למנותו בין צדיקים, כי מעולם הטיב חסדו עם היהודים ואת בריתו אתם הקים", וכן הג"מ רננ"ה בספרו "יון מצולה" הנ"ל כתב: "והיה המל וולאדיסלאוו מלך חסד וכשר ואוהב ישראל ואך שלום היה בימיו".}}, וגם הכירו את משפט היהודים לעם לבדד ישכון, כאומה בפני עצמה, ויתנו להם לסדר את עניניהם הפנימיים על פי דעתם ורצונם. ברשיונם של אותם המלכים כוננו להם היהודים "ועד ארבע הארצות", שהרבנים הגאונים אב"ד, ראשי מתיבתות ודייני-צדק נקבצו ובאו יחדיו מדי שנה בשנה במקום קבוע, בלובלין וביערסלוב {{הערה|הג"מ רננ"ה בספרו "יון מצולה" הנ"ל כתב: "...פרנסים דארבע הארצות יצ"ו היו יושבים ב' פעמים בשנה בקיבוץ יחד, מכל ראשי הקהלה פרנס אחד, וצרפו להם ששה גאונים ממדינת פולין, והם הם נקראים ארבע הארצות. והיו ויושבים בכל יריד לובלין בין פורים לפסח ובכל יריד יערסלב בחודש אב או אלול".}}, לעשות סדרים, תקנות וסייגים בנוגע להחזקת הדת {{הערה|בתהלת הרבנים יושבי ב"ועד הארצות" כתב הג"מ ר' מרדכי יפה, בעל הלבושים {{ממ|[[שו"ת מהר"ם מלובלין/קכה|"שו"ת מהר"ם מלובלין" סי' קכ"ה]]}}: "המאורות הגדולים המאירים לארץ ולדרים, הן הנה ראשי גליות אריאל, העומדים על משמרת, תפארת ישראל שלטי הגבורים, ראשי בני המעלה, העולים במעלות הגבוהים והרמים, החרדים אל דבריהם, משרתי עליון מוסדי ארץ ואיתנים, העומדים על הפקודים לעשות רצון קונם וחפץ צורם, פרנסים וראשים ומנהיגים דשלש ארצות יצ"ו ועטרותיהם בראשיהם בעלי תריסין ראשי ישיבות, אשר כל בית ישראל נשען עליהם, מורים צדק מחזיקי כל בדק המה הגבורים המאירים והבהירים היושבים ראשונה במלכות ולכל דבר אמת. ישמרם השומר אמת לעולם". ע"ד ועד לובלין כתב הג"מ ר' אליהו מלובלין אבד"ק אייבענשיץ בהקדמת ספרו "יד אליהו" (אמ"ד תע"ב): "...ק"ק לובלין המעוטרה... היתה שם בית מועד וועד לחכמי ישראל ביריד גראמניץ מדי שנה בנה... אלקים עולים בהתוועדות קודש במדינות פולין וליטא... באסיפות הרועים... כינוס צדיקים כזה... היה נאה להם ונאה לעולם...". ע"ד ועד יערסלוב כתב {{אישים|הג"מ ר' משה חגיז}}, מיקירי ירושלים, בספרו "משנת חכמים" {{ממ|[[משנת חכמים/שמט|סי' שמ"ט]]}}: "והנה מלבד הישיבות הקבועות ששמעתי שיש להם לאחינו שבגלות פלאניא, ה' יאריך ימיהם, אמרו לי עוד כי עיקר הוועד שיש להם ?ע אחד לשלש שנים ביריד יערסלוב אינו אלא כדי ששם יבואו מכל קצוי ארץ כל הרבנים תופשי ישיבה, וכל אחד ... לפני הרבנים את כל ונוכחת שנסתפק בו במשך שנים אלו, וגם יציע לפניהם כל דבר מעוות שאירע בקהלתו, ובמעמד כולם ישוטטו לבקש את דבר ה', וגם לעשות גדר לכל דברי תורה ולתקן לכל הגולה תקנות הרבה ממה שצריך לכל דבר, הן בעניני המסים ובעסקי משא ומתן וגדר העריות, וגם להשגיח על הראשים ומנהיגים וגבאי הצדקות שינהגו הכל כדת משה וישראל, וכל דבר הקשה ישפטו הם באותו זמן היריד. מה טוב חלקם ומה נעים גורלם". כשנתבטלו הועדים כתב {{אישים|הג"מ ר' שאול מרגליות אבד"ק לובלין}} בהסכמתו לשו"ת "[[הר הכרמל]]" (פפד"א תקמ"ב): "ומי לא ראה בכבודן של הגאונים האלו בעת כינוס לצדיקים בטרם גלה כבוד מישראל במדינות פולין בזמן וועד דארבע ארצות שם, אשר שם ישבו אחיו יחדו שהיה להם ישיבה בעולם, כולם גאונים תופשי ישיבות ומרביצי תורה בישראל".}}, והורו ודנו דיני ממונות וקנסות, ולפרקים גם קנסות של עונשי הגוף {{הערה|הג"מ רננ"ה בספרו "[[יון מצולה]]" הנ"ל כתב: "והפרנסים דארבע הארצות היו כמו סנהדרין בלשכת הגזית. והיה להם כח לשפוט כל ישראל שבמלכות פולין ולגדור גדר ולתקן תקנות ולענוש אדם לפי ראות עיניהם. וכל דבר הקשה יביאו אליהם ושפטו הם". ע"ד הוראתם משפטי עונשין בגוף עי' ב"שו"ת מהר"ם מלובלין" {{ממ|[[שו"ת מהר"ם מלובלין/קלח|סי' קל"ח]]}} וב"ים של שלמה" יבמות {{ממ|[[ים של שלמה/יבמות/י/כ|פ' האשה רבה סי' כ']]}} ובשו"ת "איתן האזרחי" {{ממ|[[איתן האזרחי/מה|סי' מ"ה]]}}.}}, על פי התלמוד והפוסקים. הועד הזה היה ועד מחוקק ובית-דין גדול הפוסק והמכריע, ועל ידו היו בני ישראל לחטיבה בפני עצמה, לצבור מתנהג על פי חוקיו ודתיו. ויהי הדבר הזה לסבה להרמת קרן הרבנות ודרישת התורה התלמודית.

קהלת ישראל בפולניא, שהיתה רוב מנין ורוב בנין האומה הישראלית, היתה אם כל הקהלות שבאירופה בלמוד התורה, כי פה מצאה התורה קן לה {{הערה|הג"מ רננ"ה בספרו "[[יון מצולה]]" הנ"ל כתב: "המפורסמות אין צריכין ראיה, שלא היה כל כך תורה בכל תפוצות ישראל כמו במדינת פולין. בכל קהלה וקהלה הי' תופסין ישיבות... וכמעט שלא היה בית בכל מדינות פולים שלא היו לומדין בו תורה, או הבעל הבית בעצמו היה למדן, או בנו או חתנו היו לומדים, או בחור אחד מאוכלי שלחנו, ולפעמים היו כולם יחד בבית אחד... והיה בפולין כל כך הרבה תורה, שלא היו ג' יושבין בסעודה, שלא היה ביניהם דברי תורה, כי הכל מפלפלין בהלכה או במדרשים תמוהים כל זמן האכילה, לקיים ותורתך בתוך מעי", ו{{אישים|הג"מ ר' יעקב בר' משה הלוי}} ב"קינה על גזרות פולניה" (נדפסה במחזור ספרדים, וויניציאה תל"א, "קובץ על יד" שנה ג', "אוצר הספרות" (רביעי 431) כתב: "לעת כזאת נעשה [פולניא] הדר תבל, מקום למוד תורה ופה-לן-יה". ו{{אישים|הג"מ ר' נפתלי הירש לאנגלאזי}} בהקדמת ספרו "נפתלי אילה שלוחה" (פפד"א תנ"ב) כתב: "...מדינות פולין, ששם תורה וגדולה בקנה אחד עולה, ומשם תצא תורה ואורה, כי הם מרביצים תורה בישראל גם מרוב עוני ומרוב עבודה קשה, ובפרט עוד? המדהבה, ורוב מסים וארנוניות וכסף הגלגלות, וכל כסף המתוכן יביא לבית האוצר. ועשרה מתכסים בטלית אחד ועוסקים בתורה". ו{{אישים|הג"מ ר' יהודה ארי' ליב אבד"ק אמשטרדם}} בהסכמתו על ס' "כריתות" (אמ"ד ת"ט) כתב: "...מדינות פולין ארץ אשר אבניה אבני תרשיש שהם וישפה, וממנה יוצא לחם, לחמה של תורה, כאשר המפורסמות אינן צריכות ראיות, שמהם תצא תורה". ו{{אישים|הג"מ ר' משה כ"ץ נראל אבד"ק מיץ}} ב"בקשה" או "מגלת סתרים" {{ממ|אמ"ד תנ"ט, מיץ תקכ"ד, ינעו?ל תקמ"ו, "אוצר הספרות" שני 161}} כתב: "פולין העדינה הקדומה לתורה ולתעודה, למיום פזר אפרים מעל יהודה, חתום תורה בלמודה... לפנים הארץ יסדת ונאספו שם כל העדרים, עדת ישראל הנועדים יום לבנות גדרים, נדיבי עמים נאספו וידרו נדרים, ללמד בישראל חק ומשפט בששה סדרים", ובפירושו לה"בקשה הנ"ל כתב (שם 178): "...ארץ פולין, מקום אכסניא של תורה ומעשים טובים מימי קדם קדמתה גברת ממלכת ואם המדינות לתורה ולכל דבר בינות .. העם והנהגתו בהשגחה עצומה על ידי הגאונים רבני ארץ ופרנסי הדור מנהיגי המדינות וראשי הגלילות...". ו{{אישים|הג"מ ר' בצלאל מפרעמסלא}} בספרו "קרבן שבת" (דיהרנפורט תנ"א) כתב {{ממ|ב[[קרבן שבת/יב|פרק י"ב]]}}: "...מדינת פולין גדול וקטן... ארץ מלאה תורה וחכמה, מלאה מעשים טובים וישרים, צדקה וגמילות חסדים...". ו{{אישים|הג"מ ר' יעקב עמדין (הריעב"ץ)}} בספרו "[[מגלת ספר להיעב"ץ|מגלת ספר]]" (צד 70) כתב: "... פולין ... טובה הארץ לפנינו. ביחוד בעלי תורה מוצאים בה כל חפצם, הן בענין הפרנסהבכבוד והן בעסקי שדוכים לבנים ולבנות, בפרט אם הם משפחות מיוחסות הכל רודפים אחריהם ונותנים מעות לכיס אבותיהם...".}}, ובחורים מכל קצוי ארץ, שחשקה נפשם בתורה וללון בעומקה של הלכה, היו גולים למקום תורה - לפולניא {{הערה|{{אישים|הג"מ ר' מרדכי יפה}} הנ"ל בא מפראג לפולניא ללמוד תורה מפי הרש"ל והרמ"א (ראה "רבי מרדכי יפה" קראקא תו"ס צד 1), וכן האיש שמסורת עם הכתירה אותו בכתר מלכות של הרפובליקה הפולנית בא לפולניא ללמוד תורה (ראה הלאה צד ח'), וגם {{אישים|הג"מ ר' מנשה בן ישראל}} שלח את בנו, יוסף, "חריף בתלמוד ובקי בד' לשונות... למדינת פולוניא... לארץ לובלין עיר גדולה של חכמים ושל סופרים" (ראה "נשמת חיים" [[נשמת חיים/ג/ה|מ"ג פ"ה]]).}}. ותהי הארץ למרכז התורה והיהדות, והתלמוד והפוסקים היו למזון הרוחני של כל היהודים אזרחי המדינה, אשר ישבו יחדיו עם יתר תושבי הארץ בשלום ורעות.

על אודות רוח השלוה והאהבה, ששרר אז בין כל התושבים, הפולנים והיהודים, וגודל השפעתם העצומה של היהודים בפולניא, נוכל להוכח גם מזה, אשר, לפי מסורת העם, בחרו ביהודי, הוא זקני רבי שאול וואהל, שהיה רב בן רב ותופש ישיבה, לשומו עליהם למלך ולתת בידו רסן הממשלה, דבר אשר כאלף וחמש מאות שנה לא נשמע כזה, וחזון שר ומושל רודה בעמים מקרב ישראל כבר נשכח ולא עלה גם על לב.

לאות אהבה וזכרון הימים הטובים האלה, לכבודה של פולניא ודברי ימיה, מצאתי לדבר בעתו לקבץ ולכנס את כל הזכרונות, ספורים והגדות {{הערה|השתדלתי, בכל האפשרי, למסור הפרטים והעובדות כהוית כותבם, בלי שינוי לשון, ולא כתבתי על-פי חזון לבו השערות ומליצות נפרזות באין להם יסוד ממשי. הנוסחאות הרבות, אשר כתבו אנשים שונים, שחיו קרוב לזמנו עד ימינו אלה, הגם שהם בשינויים קטני ערך, יבססו באותות נאמנים אמתות המסורה של המאורע ההיסטורי הזה, וכפי פרסומה כן אמתתה ברורה.}} על-אודות אישיותו של גבור התקופה ההיא, זקני ונזר משפחתי "המלך הפולני הרב שאול וואהל", והמאורע ההיסטורי הזה, שכתבו, בעברית, במשך הרבה תקופות, רבנים גאונים עמודי התורה וחכמים עמודי המדע, על פי מה שקבלו בעל-פה ידיעות ברורות ומדויקות מאבותיהם ואבות אבותיהם דור אחר דור עד הרב שאול וואהל ומה שחקרו ודרשו היטב מזקנים וישישים, וגם על-פי תעודות ישנות, כתבי-יד וספרים עתיקים יקרי המציאות.

ואחר כי "האבות עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות" הרגשתי, ביחוד, כמין חובה לעצמי, בהיותי "נצר משרשיו" של "המלך הפולני הרב שאול וואהל", אשר היה לסמל הכבוד, בגאון תורתו וחכמתו ומעשיו הטובים, לזרעו אחריו, ורבים מבני האומה הישראלית, ובתוכם רבנים וחכמי ישראל, עד היום מתיחשים אליו ומתימרים בגדולתו והשפעתו, לסדר, על-פי מגלות יוחסין עתיקים וספרים רבים, את שלשלת יחוסו, "חטר מגזע ישי" {{הערה|בזה החזרתי עטרה ליושנה, כי לזקני הרב שאול וואהל היה "שטר ויחוס איש מפי איש עד דוד המלך ע"ה, כאשר העיד במגלת יחוסו (נדפס הלאה ב"שלשלת היוחסין" צד ט"ו) נינו ונכדו הג"מ ר' שמואל אבד"ק עיר-חדש אבי הגה"צ ר' אברהם יהושע העשל, "הרב מאפטא" (ראה הלאה צד ז'). (וכן הג"מ ר' משה בן הג"מ ר' אהרן צבי הירש בשער ספרו "[[אסיפת הכהן]]" (אמשטרדם תצ"ב) תארוהו: "המפורסם '''שלשלת יוחסין''' כמוהר"ר שאול וואל").}}, דור אחר דור עד צור מחצבתו, עם שרטוטים מקורות ימי חיי אבותיו, הדרם ודרכם בקודש, רבותיהם ותלמידיהם, שמות ספריהם בדפוס וכתב-יד, עת פטירתם ונוסח מצבתם.

ולמען לקיים את "צוואת [שב"ז] הגאון מוהר"ר [שבתי] שעפטל [הלוי איש הורוויץ] זצ"ך" (אבד"ק פפד"מ, פוזנא, וויען, מח"ס "ווי העמודים") הנדפס בסוף ספר "יש נוחלין", אשר ציוה: "הראוי שכל איש... יעשה סדר יוחסין לזרעו ולזרע זרעו {{הערה|את דבריו נמקתי, על פי מקורי התלמוד בבלי וירושלמי ומדרשים וזה"ק, במאמרי "מעלה עשו ביוחסין" בראש ספרי "אבות מכלל דאיכא תולדות" (ה' יזכני להוציאו לאור במהרה).}} שיהיה לאות ולמשמרת... שתדעו מי אתם ומי אביכם, וכן תצוו אתם לבניכם ובניכם לבניהם עד עולם, כי אין הקב"ה משרה שכינתו אם לא ע"י מיוחסים שבישראל" סדרתי, על פי רשמי זכרונותיו של זקני מו"ר הרב ר' בנימין ליפשיץ זצ"ל, מח"ס (כ"י) "חלקת בנימין", את גזע יחוסי, "נצר משרשיו", ב"אותות לבית אבות", מצורף ומזוקק על פי מגלות יוחסין, פנקסים, ספרים וסופרים נאמנים. ולא יסור שבט מיהודה עד כי יבא שילה, בב"א.



{{יישור לשמאל|הק' '''אריה יהודה ליב ליפשיץ''' מפ"ק ווארשא.{{ש}}<small>"נצר משרשיו" של "המלך הפולני הרב שאול וואהל", "חטר מגזע ישי".</small>}}



{{ניווט כללי תחתון}}


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הקדמות|אבות עטרה לבנים]]