אבות עטרה לבנים/הקדמה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבות עטרה לבנים הקדמה

אל הקורא

העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר (משלי טו) ודבר בעתו מה טוב. (סנהדרין ק"א א').

עטרת זקנים בני בנים (משלי יז) האבות עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות, האבות עטרה לבנים שנאמר (שם) ותפארת בנים אבותם, הבנים עטרה לאבות דכתיב עטרת זקנים בני בנים (ב"ר פ' ס"ג).

המהפך כסא ממלכות ומציב גבולות עמים הקים לתחיה את העם הפולני ועטרת מלכות פולניא חזרה ליושנה.

על חרבות הדמים, ששנות המלחמה הפיצו בכל העולם, נבנה עולם מדיני חדש. ופולניא, שהיתה לפנים במשך מאות בשנים אחת הממלכות המפוארות והכבירות בתבל ועמדה על מרום פסגת ההצלחה ואחרי-כן ירדה פלאים ונקרעה לגזרים - נשתחררה סוף-סוף אחרי מאה וארבעים שנה של עבדות נוראה וחדשה את ממלכתה כבימים מקדם, וכל נפותיה, אשר נקרעו ממנה, שבו אליה והתאחדו אתה לממלכה אחת כבירה ועצומה בגדלה ובתפארתה.

ליהודים היתה פולניא מאז ומקדם מקום מחסה ומפלט, ופה מצאו מנוחה ומגן לנפשם הנהלאה והנחשלה, ויתערו בה כאזרחים רעננים , כי לב מלכי פולניא ורוזניה היה טוב ליהודים , וגם הכירו את משפט היהודים לעם לבדד ישכון, כאומה בפני עצמה, ויתנו להם לסדר את עניניהם הפנימיים על פי דעתם ורצונם. ברשיונם של אותם המלכים כוננו להם היהודים "ועד ארבע הארצות", שהרבנים הגאונים אב"ד, ראשי מתיבתות ודייני-צדק נקבצו ובאו יחדיו מדי שנה בשנה במקום קבוע, בלובלין וביערסלוב , לעשות סדרים, תקנות וסייגים בנוגע להחזקת הדת , והורו ודנו דיני ממונות וקנסות, ולפרקים גם קנסות של עונשי הגוף , על פי התלמוד והפוסקים. הועד הזה היה ועד מחוקק ובית-דין גדול הפוסק והמכריע, ועל ידו היו בני ישראל לחטיבה בפני עצמה, לצבור מתנהג על פי חוקיו ודתיו. ויהי הדבר הזה לסבה להרמת קרן הרבנות ודרישת התורה התלמודית.

קהלת ישראל בפולניא, שהיתה רוב מנין ורוב בנין האומה הישראלית, היתה אם כל הקהלות שבאירופה בלמוד התורה, כי פה מצאה התורה קן לה , ובחורים מכל קצוי ארץ, שחשקה נפשם בתורה וללון בעומקה של הלכה, היו גולים למקום תורה - לפולניא . ותהי הארץ למרכז התורה והיהדות, והתלמוד והפוסקים היו למזון הרוחני של כל היהודים אזרחי המדינה, אשר ישבו יחדיו עם יתר תושבי הארץ בשלום ורעות.

על אודות רוח השלוה והאהבה, ששרר אז בין כל התושבים, הפולנים והיהודים, וגודל השפעתם העצומה של היהודים בפולניא, נוכל להוכח גם מזה, אשר, לפי מסורת העם, בחרו ביהודי, הוא זקני רבי שאול וואהל, שהיה רב בן רב ותופש ישיבה, לשומו עליהם למלך ולתת בידו רסן הממשלה, דבר אשר כאלף וחמש מאות שנה לא נשמע כזה, וחזון שר ומושל רודה בעמים מקרב ישראל כבר נשכח ולא עלה גם על לב.

לאות אהבה וזכרון הימים הטובים האלה, לכבודה של פולניא ודברי ימיה, מצאתי לדבר בעתו לקבץ ולכנס את כל הזכרונות, ספורים והגדות על-אודות אישיותו של גבור התקופה ההיא, זקני ונזר משפחתי "המלך הפולני הרב שאול וואהל", והמאורע ההיסטורי הזה, שכתבו, בעברית, במשך הרבה תקופות, רבנים גאונים עמודי התורה וחכמים עמודי המדע, על פי מה שקבלו בעל-פה ידיעות ברורות ומדויקות מאבותיהם ואבות אבותיהם דור אחר דור עד הרב שאול וואהל ומה שחקרו ודרשו היטב מזקנים וישישים, וגם על-פי תעודות ישנות, כתבי-יד וספרים עתיקים יקרי המציאות.

ואחר כי "האבות עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות" הרגשתי, ביחוד, כמין חובה לעצמי, בהיותי "נצר משרשיו" של "המלך הפולני הרב שאול וואהל", אשר היה לסמל הכבוד, בגאון תורתו וחכמתו ומעשיו הטובים, לזרעו אחריו, ורבים מבני האומה הישראלית, ובתוכם רבנים וחכמי ישראל, עד היום מתיחשים אליו ומתימרים בגדולתו והשפעתו, לסדר, על-פי מגלות יוחסין עתיקים וספרים רבים, את שלשלת יחוסו, "חטר מגזע ישי" , דור אחר דור עד צור מחצבתו, עם שרטוטים מקורות ימי חיי אבותיו, הדרם ודרכם בקודש, רבותיהם ותלמידיהם, שמות ספריהם בדפוס וכתב-יד, עת פטירתם ונוסח מצבתם.

ולמען לקיים את "צוואת [שב"ז] הגאון מוהר"ר [שבתי] שעפטל [הלוי איש הורוויץ] זצ"ך" (אבד"ק פפד"מ, פוזנא, וויען, מח"ס "ווי העמודים") הנדפס בסוף ספר "יש נוחלין", אשר ציוה: "הראוי שכל איש... יעשה סדר יוחסין לזרעו ולזרע זרעו שיהיה לאות ולמשמרת... שתדעו מי אתם ומי אביכם, וכן תצוו אתם לבניכם ובניכם לבניהם עד עולם, כי אין הקב"ה משרה שכינתו אם לא ע"י מיוחסים שבישראל" סדרתי, על פי רשמי זכרונותיו של זקני מו"ר הרב ר' בנימין ליפשיץ זצ"ל, מח"ס (כ"י) "חלקת בנימין", את גזע יחוסי, "נצר משרשיו", ב"אותות לבית אבות", מצורף ומזוקק על פי מגלות יוחסין, פנקסים, ספרים וסופרים נאמנים. ולא יסור שבט מיהודה עד כי יבא שילה, בב"א.

הק' אריה יהודה ליב ליפשיץ מפ"ק ווארשא.
"נצר משרשיו" של "המלך הפולני הרב שאול וואהל", "חטר מגזע ישי".

· מעבר לתחילת הדף

הערות שוליים