תוספות רי"ד/פסחים/סא/ב
תוספות רי"ד פסחים סא ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
איתמר שחטו למולים שיתכפרו בו ערלים כו' נ"ל דע"כ ל"פ אלא כשחישב על זריקה בשעת שחיטה אבל אם בשחיטה לא חישב שום מחשבת פסול ובשעת הזריקה אמר אני זורק לשם ערלים לא פסלא האי מחשבה כלל דמחשבת שלא לאוכליו כגון חולה וזקן ערל וטמא לא פסל' אלא בפסח ולא בשאר זבחים שכולן יכולין לשלח קרבנותיהן ובפסח פסולה מדכתיב איש לפי אכלו תכוסו וכר' דאמר לשון סורסו הוא זה וגם לת"ק דלית להול' סורסי והא כתיב לקמי' ושחטו אותו דאלמ' אין מחשבת שלא לאוכליו פוסל' אלא בשחיטה ואל בשאר עבודות לא בקבלה והלכה ואל בזריקה ומלפי אכלו נפקא לן מקראי אחריני מוכל ערל לא יכאל בו ומאזהרת טמא שלא יאכל בשר קודש הנ"מ איסור' אבל מחשבה לא ילפי' מהתם דהא ערל וטמא אסורין לאכול בכל הזבחים והמחשב עליהם לא פסלה מחשבתן הזבח דהא ערל וטמא משלחין קרבנותין הולא אשכחן דפסל' אלא בפסח ומשום דכתיב לפי אכלו תכוסו שלא תשחטו אותו אלא לשם אוכלין ראוין וערל וטמא אינן ראוין לאכול ומהאי קרא נפיק חולה וזקן ערל וטמא ודוק' בשחיט האמר רחמנ' דתיפסול האי מחשבה ואל בשאר עבודות ומחשבת שלא למנויו דהוי שינוי בעלים פוסלת ודאי בזריקה דלא גרע פסח משאר זבחים דנפק' לן מלכפר עליו ולא על חבירו ובפסח הוסיף הבור' לכתוב במסכת נפשות תכוסו למימר' דפסל' נמי מחבת שלא למנוי בשחיטה משא"כ בכל הזבחים דבכל הזבחים לא פסלה מחשבת שינ וי בעלים אלא בזריקה ולא בשחיטה שאם שחטו בשינוי בעלים כשר ולא פסלא אלא בזריקה לחוד ופסח פסלא אפילו בשחיטה ומש"ה לא תני במתני' הכי מחשבות אלא בשחיטה ואל תננהו באחת משאר עבודות הדם כדתני' גבי שלא לשמו קיבל והוליך וזרק שלא לשמו למימר' דדוק' מחשבת שלא לשמו פוסלת בכל ארבע עבודות כדפסלי בשאר זבחים אבל מחשבת שלא לאוכליו אינה פוסלת אלא בשחיטה הילכך היכ' דשחטו למולים וזרק דמו לערלים דכ"ע ל"פ דכשר כיון דשחיטה הות בכשרות אי נמי היכא דשחט למולים וזרק דמו לערלים דכולי עלמא לא פליגי דכשר כיון דכתיבי מולים בהדי ערלים כי פליגי היכא דשחטו למולים ע"מ שיתכפרו בו ערלים דרב חסדא אמר פסול ורבה אמר כשר. רב חסד' אמר יש מחשבת ערלים בזריקה פי' בשעת שחיטה דאע"ג דבשעת זריקה לא פסלא בשעת שחיטה פסלא מחשבת הזריקה דיכון דבשעת שחיטה חישב על הזריקה כאלו חישב על השחיטה דמי ורבה אמר כשר אין מחשבת ערלים בזריקה בלבד ואפי' בשעת שחיטה וכי היכי דפליגי במחשבת ערלים ה"ה במחשבת טמאים או חולים או זקנים כל דמימעטו מלפי אוכלו ואתי לאסתיועי מבריית' דתני ת"ל זאת דרבה סבר דאתי למעוטי דדוק' בשחיטה יהא דפסלא כולה ערלות אבל בזריקה לא ואע"ג דחשיב בשעת השחיטה ומאי קולא דזריקה דיאן מחשבת אוכלין בזריקה לבדה וכיון דלא אית' בזריקה לבדה לא חית' נמי בזריקה בשעת שחיטה ורב חסד' סבר אדרבה לאידך גיסר דבשחיטה הוא דאי איכ' כוהל ערלות פסלא ומקצתה לא פסלא דאי כתיבי מולים עם ערלים שחיטתו כשרה אבל אי חשיב בשחיטה לזורקו למולים ולערלים פסול דמקצת ערלה פסלא בזריק הומיהו דוק' דחשיב עלה בשעת שחיטה דכל מחשבת שלא לאוכליו דנפק' לן מלפי אוכלו לא פסלא אלא בשעת שחיטה ואתא רב אשי למימר דל"ש בשחיטה לא שנא בזריקה כולה ערלה פסלא מקצתה לא פסלא ומיהו היכ' דחשיב בשעת שחיט הכדפרישית ורבה ורב חסד' לאו בקרא דפסח פליגי אלא בקרא דכתיב גבי שאר זבחים וכפר עליו ולא על חבירו והאי ערלים לאו בערלים דמנוי קא אמרי אלא ערלים שאינן מטין ואל תימא דחשיב בשעת שחיטה על הזריקה דאילו כן בין ערלים מנויין ובין ערלים שאינן מנויין פסול דהו"ל שחטו שלא לאוכליו דגם ערלים שאינן מנויין לאוכליו הוא אלא כגון שבשעת שחיטה לא חישב כלל ובשעת זריקה אמר אני זורק על שם ערלים שלא הי' מנוייו דהו"ל שינוי בעצים ושינוי בעלים פוסל בזריקה ורבה אמר כשר דבעינן חבירו דומיא דיד' דליהוי בר כפרה הוא ורב חסדא אמר אית לי' הואיל כך נ"ל פתרון שיטה זו דכל היכא דאמרי' דאיכ' מחשבת ערלה בזריקה דוקא כשחישב עלי' בשעת השחיטה אבל אם לא חישב עליה בשעת השחיטה לא מהניא שום מחשבה בשעת הזריקה כ"א מחשבת שלא למנויו דלא גרע משאר זבחים אבל פתרון המורה מוכיח דס"ל דאיכ' מחשבת ערלה בזריקה ואע"פ שלא חישב עלי' אלא בשעת זריקה מדמפליג בדברי רבה ורב חסדא בין ערלים מנוין לערלים שאינן מנוין ואמר דבערלים מנוין דכ"ע פסול וכי פליגי בערלים שאינם מנוין ואם איתא הו"ל לפלוגי נמי דכי פליגי בערלים שאינן מנוין וכגון דלא חישב עלייהו אלא בשעת זירקה ואל בשעת שחיטה מדלא אפליג הכי מוכיח דסבר המורה דבערלים מנוים פסלא מחשבת ערלה אפי' בשעת זריקה ואע"ג דלא חישב בשחיטה כלל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |