שיחה:רש"י/שבת/י/א
עיין רש"י מה שביאר אמאי חליש ליבייהו/דעתייהו ואיך הניח דעתם. ואני תמה על ביאורו הראשון מדוע לא ביאר שהניח דעתם בכך שבאמת אין להם לדון כל היום אלא גם לעסוק בתורה וכמו שעשה משה רבינו שהקשת הגמרא תורתו אימתי נעשית ויישבה שלא דן אלא שעה אחת ומדוע ביאר רש"י שהניח דעתם בשכר הדיינים. ואולי י"ל שהקושיא תורתו אימתי נעשית לא היתה שחייב הוא בלימוד אלא שדווקא משה שהורה לעם גם תורה מתי עשה דבר זה, אך הם הרי לא חייבים ללמד וחייבים יותר להורות ולכן לא פייס דעתם בכך. או שנאמר שמשה רבינו מבואר בפסוק שאף לימד תורה עיין שם במפרשים וזו השאלה באיזה זמן לימד שהרי משמע שרק דן כל היום ובפרט שויעמוד העם הוא דווקא בדין כדין בעלי דין עומדים ודיינים יושבים.
ועל ביאור השני של רש"י אתמה הלא היה להם להביא מה שאמר יתרו למשה נבול תבול שזה גופא מה שחששו ממנו ויש להם ללמוד ממה שעשה משה וקיבל דברי חתנו ומה לו להביא להם מדרשת חז"ל הנ"ל.
אך האמת שעל גוף דרשת חז"ל אתמה שהלא מבואר שאמר לו יתרו נבול תבול ואם לא איירי אלא בשעה אחת מה הנבלות הגדולה.
וליישב כל זה היה נראה לומר שהרי משה בודאי לא רק דנם שהרי גם למדם תורה ועוד כפי שמבואר בתשובתו ליתרו מה שלימד ועשה לעם ולכן הנבלות הגדולה היא בכך שכל העת עסק עם העם ולא הפסיק לרגע, אלא שקושיית הגמרא היא שבפסוק משמע שרק דן שהרי ויעמוד העם משמע שהוא עניין הדין שיש בו דין דיינים יושבים ובעלי דין עומדים וע"ז הקשתה הגמרא תורתו אימתי נעשית היינו שמתי קיים שאר הדברים שאמר ליתרו שעושה אותם לעם כיון שמן הבוקר עד הערב דן את העם. ועל זה יישבה הגמרא שמה שמבואר לכאורה בפסוק שהדין עצמו הרמוז בתיבות 'ויעמוד העם' היה מן הבוקר עד הערב אין זה אלא שעה אחת ולרמז דרשת חז"ל זו. אלא שמכל מקום עיקר הענין שהיה עסוק עם העם מן הבוקר עד הערב אמת הוא בגלל שאר דברים שעסק בהם משה עם העם. ש"ס יידן (שיחה) 12:00, 13 באפריל 2020 (UTC)