מתנות כהונה על בראשית רבה/ו

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה ו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ט  

א  [עריכה]

אלא גלגל חמה. דייק מדכתיב יהי מארת חסר דמשמע מאור אחת כן הוא בפסיקתא:

משתשקע החמה. אע"פ שהלבנה נראית גם ביום מ"מ אין מונין אלא משתשקע החמה:

יוסטי חברא. שם חכם:

מטמועין. [פירש"י והערוך] שיקועין כי בא השמש ת"י מטמע שמשא. כלומר י"ד ימים שהרי אותו מולד היה ביום ד' אחר חצות ור"ח היה ביום ה' כדאיתא בסדר עולם ובמסכת ר"ה. וגמירי דכל מולד הנולד לאחר חצות אינו נראה באותו יום א"כ אותו מולד לא היה נראה עד מוצאי יום ה' בתחלת ליל ו'. ואפילו הכי היו מונין משקיעת חמה של יום ד' מתחלת ליל ה' וכן אע"פ שהיא נולדה ביום ד' אין מונין לה אלא משקיעת החמה וזהו דקאמר אלא משקיעת החמה:

אם משהן שנים מכחישין. פעולת חמה ולבנה מכחישין זה את זה:

והיו למאורות. מלא בוא"ו הרי שניהם למאור:

שבתות. דכתיב בהם אות היא לעולם:

ב  [עריכה]

לך יום וגו'. פסוק הוא (תהלים ע"ד) בשעה שאתה טושה לנו נסים ביום לך יום וכו' וכדמפרש ואזיל שאומרים לך שירה ביום:

מאור ושמש. הלבנה בלילה והחמה ביום וכדמפרש ואזיל אתה עשית וכו'. [אתה עשית גרס' ובילקוט שופטים הביא מאמר זה ול"ג ליה כלל]:

ג  [עריכה]

ופוגם אותם. במה שכתב את המאור הקטן כדמפרש ואזיל:

בתחומו וכו'. שהלבנה נראית קודם שקיעת החמה וכל המוסיף גורע:

הביאו עלי כפרה כו'. בפרק אלו טריפות [ובפ"ק דשבועות וע"ש בתוספות ובהרי"ף ואם בעל נפש שכלית אתה עיין בספר הזוהר פ' ויקרא עמוד קמ"ב ותמצא נחת רוח חן ודעת]:

כי הנה החושך וגו' מאחר שהחושך יכסה ארץ העמים הגיע שעתך שכבוד ה' עליך יזרח:

ד  [עריכה]

בולי ודימוס. פי' הערוך חיילות:

מקטין עסקיו. כלומר עניו ושפל:

ומה אם הקטן [גרסינן וכ"ה לקמן פ' ל"ז]. ופי' שהרי באמת היה הקטן שהרי פלג היה גדול ממנו:

אתמהא. כלומר בא ותמה על עצמך כמה גדול כח הענוה:

ה  [עריכה]

מעצרת עד החג. אין רוח מצויה כ"כ:

במים עזים כו'. פרש"י אלו הנהרות ולא הים. ולפיכך כתוב בהם נתיבה שצריך לבקש מקום עמוק שהספינה יכולה לילך שם אבל בים לכל צד שהוא פונה הרי דרך נכון לפניו:

מן חג כו'. אז א"א לפרוש בים אבל בנהרות אפשר אבל מחנוכה ואילך אפילו בנהרות א"א:

[ר' נתן. בירושלמי דבמה מדליקין ובקהלת ובילקוט ישעיה ל"ג נתן]:

לאחוי. לאחיו ר' חייא:

צלי עלי. התפלל עלי שאצליח ולא אסתכן:

מה נצלי עליך. מה אתפלל עליך כלומר שמור עצמך מלפרוש בזמן הסכנה ואל תסמוך על הנס וכדמפרש ואזיל:

מן דאת כו'. היכן שאתה קושר לולבך. כלומר כשיגיע ימי החג שם תקשור רגלך כלומר עמוד ואל תפרוש שוב על הים מפני הסכנה:

אין עיילת כו'. ואם תכנס לב"ה ותשמע הצבור מתפללים על המטר לא תסמוך על תפלתי אפילו אם הוא קודם החג. שתפלת צבור לא תשוב ריקם ותפלתי בטלה כנגדם:

בעי דיפרוש. רוצה לפרוש בים בין החג לחנוכה. [ה"ג במדרש קהלת בעי דיפרוש בין חגא לחנוכה וכן בירושלמי]:

באלין יומיא כו'. בתמיה וכי באלו ימים פורשין בים. [ה"ג במדרש קהלת אתמהה]. ולא שמע למלתא:

ואתחזי כו'. פירוש ולא שמע לדבריה ונראה לו אביו בחלום וא"ל ברי כו' רמז לו שאם יפרוש קבורה לא יהיה לו שיטבע בים ולא שמע לדבריהם של זה ושל זאת וכן היה לו שטבע בים. [ה"ג במדרש קהלת וילקוט ישעיה בלא קבורה וגם כו' ול"ג שנאמר וכן בירושלמי]:

ו  [עריכה]

ברקיע השני. מלמטה למעלה:

שהוא למעלה כו'. וזהו שמי השמים:

ומרקיע עד הרקיע. [עד הרקיע] השני שבו המאורות תלויים:

מתיש כחו. מפני שחומו גדול מאד וכן הוא במדרש קהלת בפסוק וזרח (א' ו'):

מערטלו. מפשיטו ערום מן אותו נרתק. ה"ג אין גיהנם לעתיד לבא. [וכ"ה בילקוט מלאכי ולקמן פנ"ו]:

מתנים. מספרים [ע"ד שם יתנו צדקות ה']:

ברקיע הראשון. מלמטה למעלה:

ז  [עריכה]

שף. הולך לאט ונישוף כד"א שייף ועייל:

ואינם מרגישים. אינם שומעין ופירש"י שהוא הולך דרך שביל ואין נשמע לבריות כאדם שמדבר עם חבירו דרך קנה וחבירו שומע ואין אחרים שומעין כך אותו הקול הקב"ה מכניסו דרך שביל שלא ישמע לבריות:

שהוא שף. גלגל היומי וה"ג בש"ר פ"ה הכוכב הוא שף. ובמדרש שמואל גרס שהיום הזה הוא שף כו':

כמסר. כמו מגירה שמנסרים בו העץ ובילקוט תהלים גרס כנסר פירושו אדם המנסר את העץ קרוי נסר:

תהום אל תהום. פירוש תהום התחתון ר"ל המים התחתונים קורין אל המים העליונים כדאיתא בפ"ק דתענית וזהו מסוף העולם ועד סופו ובש"ר פ"ה מפרש היטב עיין שם:

דמיך. מת ודרך כבוד מדבר כאלו הוא ישן:

יתבין גביה. יושבין אצל ר' פנחס:

אתת מלתא כו'. פירש הערוך בא להם דבר של שחוק:

ושרין גחכין. והתחילו משחקים:

אמר לון. ר' פנחס ה"ג בילקוט תהלים ובמדרש שמואל פ"ט כמה נפשיה דאחוה דההוא גברא פירש"י ר' פנחס הרגיש שרבי שמואל אחיו נשמתו יוצאת. ואף על פי שאחרים אינם מרגישים אחין שאני מפני הקירוב שביניהם ואת בשרו עליו יכאב ואמר להם כמה נשמת אחיו של אותו איש כלומר נשמת אחי מקצצת ארזים כלומר מצטערת הרבה וצועקת ושוברת האילנות לקולה המר. ואתם יושבים ומשחקים ואין אתם מבינים כלום. הרי למדנו מדברי רבי פנחס שקולו הולך ואין אדם מרגיש:

ט  [עריכה]

הלא היא כתובה כו'. כתיב בתורה שהחמה והלבנה צריכים להיות נשמעים ומשועבדים לגזירת הצדיקים שנאמר ולמשול ביום ובלילה. ואמאי קרי לספר אברהם יצחק ויעקב ספר הישר ספרן של הישרים דכתיב מות ישרים. ובאבות מדבר קרא:

מסיפא דספרא. מסוף ספר בראשית:

אפשר כן. פירש"י שזרעו יהיה מלא הגוים והלא לא העמיד בנים כל כך:

סיגנון. פי' הערוך דגל וגרס סגנה ורש"י פירש חותם וכן פירשו בעל עבודת הקודש פכ"ג מחלק היחוד:

נטלו יהושע. נטל ספר משנה התורה:

כשם שלא כו'. שעסקתי בו יומם ולילה שנאמר ומשרתו יהושע וגו' לא ימיש מתוך האהל:

א"ל עבדא בישא. יהושע אמר כן אל החמה עבד רע ומורד וכי אין אתה עבד נמכר לאבי יוסף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף