ידי משה על בראשית רבה/נז

ידי משה על בראשית רבה נז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה נז

פיסקא: א  ד  

א  [עריכה]

חיי בשרים לב מרפא שעד שהוא בהר המוריה נתבשר וכו'. דלעיל מיניה (ג) כתיב אל תהי חכם בעיניך שמדבר באברהם כמו שדרשו לעיל פ' מ"ג ואח"כ אמר שבזכות זה שאינו מהרהר אחר מדותיו של הקב"ה רפאות תהיה לשרך דהיינו בנך ואז תהיה לך בשורה טובה ותהיה שקוי לעצמותיך ע"ד שאמרו שמועה טובה תדשן עצם:

ושקוי לעצמותיך. ול"נ על דרך ושמועה טובה תדשן עצם או יש לומר על דרך מה שאמרו לעיל פרשה י"ח כל הנושא אשה מקרובותיו עליו הכתוב אומר ועצם מעצמי וכאן נתבשר שילדה מלכה לנחור אחיו שתהא לאשה ליצחק לזה אמר ושקוי לעצמותיך כנ"ל וק"ל:

ד  [עריכה]

ר' חנינא בריה דר' אחא כו'. משל של רבי חנינא ור' חמא נראה לי דאיכא בינייהו משל של רבי חנינא שנתן להזאב תיש אחד והוא מעדרי הצאן ואדרבה התיש הולך בראש הצאן סבר שאיוב היה חסיד מישראל ונתן הקב"ה איוב להשטן שיתגרה בו ויניח כלל ישראל. אבל רבי חמא סבר שהיה מן אומות העולם לכן אמר משל לכלב כו' ונתן לו המלך ככר אחד דבר חוץ ולא דבר מאכל הסעודה כך כשקטרג השטן על ישראל נתן לו הקב"ה חסיד אומות העולם להתגרות בו ולא מישראל והנפקותא מזה אם יהיה מישראל או מאו"ה כבר כתבתי לעיל לענין אבילות:

אל עויל כו'. ר"ל זה שטן וע"י רשעים ירטני זה חבריו כך פירש"י אבל יפה מראה פי' וע"י רשעים ירטני והלואי בני אדם צדיקים אלא בני אדם רשעים [עי' רש"י ודבריו צ"ע]:

בימי שפוט השופטים היה כו'. לא מצאתי שום טעם והוכחה מפסוק שמביא שיהא בו רמז של שופטים אבל בירושלמי במס' סוטה פרק כשם יש ג"כ זה אבל לא הזכיר שם להיות נותנים שכר לזונות אלא אמר שם שהיו נוטלין מעשר מן הגרנות והנה לפי גרסת הירושלמי מצאתי שם פירושו ביפה מראה וז"ל מדכתיב ולמה זה הבל תהבלו יליף דבימי שפוט השופטים היה כדאמר בפ"ק דב"ב איזו דור שכולו הבל הוי אומר זה דור של שפוט השופטים ופי' רש"י שכולו הבל הטובים שבהם לא היו כלום שהיו צריכין לשפוט את שופטיהם וכיון שלא דנו יפה היו מדמין אותם לכהן המחזר על הגרנות וכדאמרינן בפ' שני דייני גזירות אם דומה דיין לכהן המחזיר על הגרנות יהרסנו עכ"ל בקצת שנוי אבל לקיים גירסת הספר שהם מבקשים ליתן שכר לזונות מן הגרנות זונות מאן דכר שמיה נ"ל דהכי פירושו ונקדים מדרש רות פרש' ה' בפסוק ויאכל בועז וזה לשון המדרש ר' יודא נשיאה בעי קומי ר' פנחס ב"ר חמא בועז גדול הדור היה ואת אמר בקצה הערמה ר"ל למה שמר בעצמו את הגורן כי לא נכון לגדול הדור לשמור גורנו בעצמו אמר לו לפי שהיו הדור שטופין בזמה והיו נותנין שכר לזונות מן הגרנות כו' והוא לא היה רוצה שיעשו משרתיו עבירה בממונו ולא עוד אלא שהצדיקים רחוקים מגזל וע"כ ממונם חביב עליהם ע"כ לשון המדרש. לכן נ"ל שגם פה מוכח שאיוב בימי שפוט השופטים היה מדקאמר ולמה זה הבל תהבלו ולשון הבל ושטות חדא ושטות שייך אצל זנות ע"ד כי תשטה אשתו ואמרינן אין אדם חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח שטות נמצא מדקאמר הבל תהבלו משמע שהיה זנות בדורותיו ואיזו דור שהיה דור כולו זמה הוי אומר זה דור של שפוט השופטים לכן מביא המדרש ראיה שהיו שטופים בזמה מהמדרש עצמו של בקצה הערמה כבמגילת רות אות באות כנ"ל וק"ל:

בימי כשדים היה כו'. נ"ל מדקאמר כשדים שמו שלשה ראשים רמז לג' חבריו כדאמרינן בגמ' שהיו חבריו משלשה קצות העולם כנ"ל וק"ל:

בימי אחשורוש היה כו'. בפ"ק דב"ב מדכתיב ולא נמצא משמע שהיו מבקשים ולא מצאו ואיזו דור שנתבקשו נשים יפות ולא מצאו הוי אומר זה דורו של אחשורוש וא"ת בימי דוד דכתיב יבקשו למלך נערה יפה הא מתרץ בכל גבול ישראל ע"כ וכו':

וברכת אבלים. ר"ל שיש לברך על הרעה כו' והוא הדין דילפינן שאין המנחמין רשאין לומר עד שיפתח האבל ולישב על גבי קרקע כדיליף בפרק אלו מגלחין ולא חש להזכיר כאן אלא חדא:

גוי צדיק אחד כו'. לאו למימרא שלא היה צדיק באומות אלא זה והרי קטיעה בר שלום וקלסטנר של רבי חנינא בן תרדיון זכו לע"ה כדאיתא בפ"ק דע"ז אלא ה"ק גוי צדיק אחד היה שאכל את עולמו בחייו ומה שלא זכה לע"ה אפשר מפני שגדף באחרונה וכן איתא בהדיא בפ"ק דב"ב וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף