הר המוריה/כלי המקדש/ו

הר המוריה ‏ כלי המקדש ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

של

אדם קרב וכו'. עיין בתענית כ"ו א' וכ"ז א' ובתוספתא שם פ"ג.

והוא

הנקרא וכו'. ונזכר ספ"ה דתמיד והובא בפסחים פ"ב א' וע"ע בפ"ג דבכורים מ"ב.

ב

מי

שהיה וכו'. שם בתענית ושם בתוספתא.

ג

המתקבצים

וכו'. כ"ז מבואר בתענית שם ושם כ"ז ב' וע"ע שבת כ"ד א' ועיין במסכת סופרים פרק י"ז הלכה ה'.

כדי

שלא וכו'. זה הטעם מבואר שם במשנה כ"ו א' ועיי"ש כ"ז ב' מחלוקת אמוראי בזה ועיי"ש במסכת סופרים ומבואר מזה דל"ג זה במשנתינו וכן בירושלמי ליתא זה במשנה.

ד

ועוד

מוסיפין וכו'. כתב ע"ז הראב"ד וז"ל א"א איני יודע מהו שאמר והיא יתירה להן שאיני מוצאה אלא ביום שיש בו מוסף והיא יתירה לכל ישראל ואינה בכל יום והוא אומר בכל יום משבת שהוא מעמדן מתפללין ד' תפלות עכ"ל ועיין מרן מש"כ בזה ועי' תוספתא פ"ג דתענית וז"ל בשלשה פרקים נושאין כפיהן ד' פעמים ביום בשחר בחצות במנחה ובנעילה עכ"ל מבואר מזה דדעתו דבתענית ומעמדות היה תפלה יתירה וכן הוא בירושלמי וז"ל את ש"מ תלת ש"מ שמתענין במעמדות ושמתפללים ארבע ואין נשיאת כפים בלילה אלא ביום עכ"ל וזהו כדעת רבינו ועי' בקרבן העדה שם ועי' בתוס' יו"ט. אמנם מהתוספתא אין כ"כ ראיה די"ל דה"ק בשלשה פרקים בשנה נושאין כפיהן בכל התפלות ודומיא דמוקים למתניתין שם בש"ס אמנם מהירושלמי מבואר כרבינו. וכבר דברתי מזה בחי' לתענית.

ג'

פעמים וכו'. דבמנחה אין בו נשיאות כפים משום דבכל יומא שכיח שכרות והלכה כר' יוסי יעו"ש כ"ו ב'.

ובתפלה

השניה וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א זו התפלה השניה שאמר אם תפלת המוסף היא כמו שאנו סוברים למה אמר שקורין בה שלשה אנשים והלא במוסף קורין ארבעה אלא שהרביעי קורא בעניינו של יום עכ"ל אזיל לטעמיה בהשגה הראשונה שכתב דהך תפלת מוסף מיירי ביום שיש בו מוסף אמנם באמת כוונת רבינו על התפלה השניה שמוסיפין מחמת המעמד גופיה וכנ"ל. והנה שם במשנה איתא וז"ל פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד בשחרית ובמוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע עכ"ל ואסיקנא שם כ"ח א' כמש"כ רבינו כאן דבשחרית ובמוסף קורין בספר ובמנחה קורין אותה על פה יעו"ש ובתוספתא שם איתא וז"ל פרשה גדולה קורין אותה בשנים וקטנה ביחיד בשחרית ובמוסף דברי ר' מאיר וחכ"א כל שיש בו מוסף קורין בו מוסף וכל שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף בשחרית ובמוסף נכנסין לבתי כנסיות וקורין ובמנחה קורין על פה עכ"ל וא"כ אתי משנתינו כר"מ אבל לחכמים אין קורין בזמן שאין בו מוסף וכן איתא בירושלמי שם ה"ג וז"ל מתניתא דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין מתפללין וקורין ברם כרבנן מתפללין והולכין להן הא מוסף יש בו מתניתא דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין עכ"ל ועי' בקרבן העדה מה שפי' בו. ואי לא מסתפינא אמינא דהאי מתניתא דר"מ וכו' שכתוב בירושלמי פעם שנית הוא ט"ס ומיותר וה"ק הירושלמי דהא דפליגי רבנן אר"מ וס"ל דביום שאין בו קרבן מוסף אין קורין בו היינו דווקא על הקריאה פליגי אבל על התפלה היתירה לא פליגי ומודו לר"מ דהיה בו תפלה יתירה וכדעת התוספתא והירושלמי שכתב בס"ק ו' וכדעת רבינו והבן ולקמן אי"ה יבואר עוד בזה. ורבינו פסק כסתם מתניתין וכש"ס דידן דלא מוקי לה ביחידאה ואולי לא ס"ל להש"ס כהך תוספתא וס"ל דהיא משבשתא א"נ מחלוקת בברייתא וסתם במשנה הלכה כסתם משנה.

כקוראין

וכו'. ר"ל שכל יחיד ויחיד קורא אותה ה"נ כל יחיד ויחיד קורא אותה אבל לא יקרא אחד להוציא את כולם דזה אסור בע"פ וכדעת ר' יוסי שם כ"ח א' ובתוספתא שם ודע דמרן כתב וז"ל כל זה הפרק עד סוף ה"ט הכל בפ' בתרא דתענית זולת מש"כ שקורים בס"ת שלשה אנשים דהכי אמרינן בפ' הקורא עומד כל שיש בו מוסף ואינו יו"ט קורין ארבעה מכלל דכל יום שאין בו מוסף קורין שלשה עכ"ל ולא ידעתי וכי מי סני ליה הא דאיתא בהדיא כאן דפרשה גדולה קורין בשתים וקטנה באחד וא"כ מבואר כאן בהדיא זה.

מפני

שהם וכו'. שם כ"ו א' במשנה.

ו

ביום

הראשון וכו'. תענית כ"ו א' ובמגילה כ"ב א' יעו"ש והטעם שקוראין במעשה בראשית עי' בתענית כ"ז ב' ובמגילה ל"א ב'.

ז

בשנים

וכו'. הכל שם בתענית ובמגילה כ"ב א'. ובמס' סופרים פי"ז שם.

הם

שחוזרין וכו'. כ"מ שם במשנה ובכל המקומות שם.

ח

בשחרית

וכו'. שם במשנה איתא וז"ל כל יום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה דברי ר' עקיבא אמר לו בן עזאי כך היה ר' יהושע שונה קרבן מוסף אין במנחה קרבן עצים אין בנעילה חזר ר"ע להיות שונה כבן עזאי עכ"ל והנה דעת רש"י ז"ל דלר"ע קרבן מוסף דוחה דנעילה וכ"ש דמנחה אבל קרבן עצים דוחה דמנחה ולא דנעילה אבל לר' יהושע דהלכה כוותיה דקרבן מוסף דחי דמנחה (וכ"ש דנעילה) אבל קרבן עצים לא דחי רק דנעילה ולא של מנחה יעו"ש היטיב כ"ח א' ובתוס' שם ד"ה מה הפרש וכו' וד"ה הללו וכו' אבל באמת אין הכרע מרש"י ותוס' דס"ל דקרבן מוסף דחי של נעילה וי"ל דווקא דמנחה דחי ולא של נעילה וקרבן עצים דחי דנעילה ולא דמנחה לפי שקרבן עצים מדרבנן אינו דוחה רק נעילה שהיא מדרבנן ולא מנחה וכדעת רבינו כאן וז"ל רבינו בפי' המשניות שם יום שיש בו הלל בלי מוסף הם ימים של חנוכה ולפי שהם מד"ס עשו להם חיזוק ודחו המעמד מתחלת היום עכ"ל מבואר מזה כי גורס בש"ס הללו ד"ת וא"צ חיזוק והללו ד"ס וצריכין חיזוק והיא הגי' שדחאה רש"י ז"ל ומ"מ לדינא לא נפק"מ בין רש"י ז"ל לרבינו ודלא כדעת הרע"ב ז"ל שבחר ג"כ בגי' זו ומטעם זה פי' דלר"י כיון דקרבן מוסף מד"ת וא"צ חיזוק לכן אינו דוחה רק דמנחה ולא דנעילה אבל קרבן עצים שהוא מד"ס וצריך חיזוק ולכן דוחה דמנחה ודנעילה יעו"ש (ואני תמה על בעל קרבן העדה שבפרישתו למשנה בחר בפי' הרע"ב ונטה מפי' רש"י ותוס' ורבינו).

ודע דבירושלמי (שהבאתי למעלה ה"ד ד"ה ובתפלה השניה) איתא וז"ל הא מוסף יש בו מתניתא דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין אית תניי תני ומחליף ר' אחא בשם ר' יסא כמתניתין אר' סימון סוכרא דקיסא טרד א"ר מנא מפני סעודת ר"ח ר' לעזר על שם כל התדיר את חבירו קודם את חבירו קרייא מסייע לר' יוחנן ויהי ממחרת החודש השני אין תימר תרין ירחין הוון והא כתיב מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם א"ר חייה בר בא ר' יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא סבין מיעל עד דו איממא ואתון אמרין זמנו ועבורו עכ"ל ועי' קרבן העדה מה שכתב בזה ודחוק מאד. ולכאורה הייתי אומר דמאי דקאמר הא מוסף יש בו וכו' קאי אמתניתין דקאמר דיום שיש בו קרבן מוסף אין בו במנחה אבל מוסף יש בו ודלא כמסקנת הש"ס דידן דקאמר שם כ"ח ב' דמוסף וודאי דוחה וצ"ל מתניתא דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין מתפללין וקורין. ור"ל דר"מ ס"ל אף ביום שיש בו קרבן מוסף מ"מ מתפללין מוסף וקורין ולאו היינו תוספתא שהבאתי למעלה רק היא ברייתא אחרת.

אבל יותר נ"ל כמש"כ למעלה בה"ד דזה קאי על התוספתא (וצ"ל דמיירי לאותם שהיו בעריהם דאותם שהיו בירושלים אדרבה ביום שהיה בו קרבן מוסף היו דוחין תפלת המוסף וכמש"כ בחי' לתענית במשנה שם בשם הריטב"א יעו"ש היטיב) והדר קאמר אית תניי תני ומחליף (ר"ל שהוא מחליף דברי ת"ק שהוא ר"ע לדברי ר' יהושע שלפנינו ור"י ס"ל כר"ע שלפנינו. וא"כ כשחזר ר"ע ופסק כר' יהושע א"כ הדין הוא דקרבן מוסף אין בו בנעילה וקרבן עצים אין במנחה וע"ז מסיים) ר' אחא בשם ר' יסא כמתניתין (א"כ הלכה דקרבן מוסף אין במנחה וקרבן עצים אין בנעילה) א"ר סימון סוכרא דקיסא טרד (ר"ל ר' סימון מקשה וכי אנשי מעמד שבירושלים שהיה כל מלאכתם לחטוב עצים וכמו שפירש"י במשנה וע"ז פריך וכי משא של עצים היתה טירדא גדולה כ"כ דבשביל זה יבטלו כלם ממעמדם ובשלמא בקרבן עצים אתי שפיר דלא היו בטלים רק אותו המשפחה לבד וכמש"כ בחי' שם במשנה בשם הריטב"א אבל בקרבן מוסף דכל המעמד שבירושלים פריך שפיר) א"ר מנא מפני סעודת ר"ח (ונ"ל להגיה ר' מנא א"ר יוחנן או ר' יוחנן בלחוד וה"ק דגם בר"ח היו מתענים כמבואר בריטב"א שם במשנה והיו צריכין לאכול סעודת ר"ח בלילה וטרדתה מרובה לכן מפני זה בטלו את המעמד דמנחה למר או דנעילה למר כי סעודת ר"ח מצוה להרבות בה כמבואר באו"ח סי' תי"ט (ומקורו מירושלמי דמגילה) אבל לכאורה קשה דא"כ אימת אכלו בלילה והא בלילה לא הוי ר"ח וא"כ אין טירדא כ"כ מחמת סעודה זו אלא ודאי דס"ל לר"י דשני ימים הוי ר"ח אף בזמן המקדש וא"כ גם בלילה הוי ר"ח וע"ז מסיק וקאמר) קרייא מסייע לר' יוחנן ויהי ממחרת החודש השני אין תימר תרין ירחין הוון והא כתיב מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם (ומוכח מכאן דהוו שני ימים ר"ח ובשניהם היו מרבין בסעודה לכן גם בלילה שביניהם מצוה להרבות בסעודה).

א"ר חייה בר בא א"ר יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא סבין וכו' (ועי' בר"ה פ"ד ה"ד יעו"ש) והוא לראיה דיש שני ימים ר"ח (ועי' מה שפי' הקרבן העדה בזה כאן ובר"ה ובשניהם דחוק מאד ונ"ל יותר על פי מאי דאיתא בש"ס דידן בסנהדרין ע' ב' דכשמעברים החדש עולין לעבר ביום טרם צאת הכוכבים ודווקא בליל עבורו יעו"ש היטיב ור' יוחנן ס"ל דנכנסין בשני הלילות ונכנסין בשעה שהוא יום וזה שאמר סבין (או סכין) מיעל עד דו איממא ואתון אמרין זמנו ועבורו כן נראה לענ"ד בזה) ונ"ל להגיה דדברי ר' לעזר צריך להיות קודם מימרא דר' סימון וקאמר על שם כל התדיר את חבירו קודם. וקאי על הא דמתניתין דס"ל דקרבן מוסף דחי דמנחה וכ"ש דנעילה וכמש"כ למעלה לדעת רש"י ותוס' וקרבן עצים דוחה של נעילה ולא של מנחה וקאמר הטעם דלכן של מנחה עדיף מנעילה משום דתדיר קודם ומנחה הוא תדיר לגבי נעילה. א"נ בא ליתן טעם על קרבן עצים שדוחה דנעילה ולא דמנחה וקאמר לפי שקרבן עצים היה אחר תמיד של בין הערבים דתדיר קודם והיה התמיד נקרב קודם קרבן העצים (וס"ל דלא היה בא קרבן נדבה עם העצים רק העצים גופייהו היה הקרבן) ולכן בזמן מנחה לא היה הקרבן עצים רק אח"כ בשעת נעילה ואי משום דעליה השלם לק"מ עיין יומא תוס' כ"ט א' ופסחים נ"ט א' ועוד דוכתי טובי (והארכתי בזה בריש סי' נ"ד יעו"ש היטיב) ועוד י"ל שבא ליתן טעם למה קרבן מוסף יש בו כח לדחות דמנחה ובקרבן עצים אין בו כח לדחות של מנחה ע"ז אמר הטעם משום דקרבן מוסף שהוא תדיר יותר משל קרבן עצים קודם הוא ויש בו כח יותר. ועוד יש לפרש הך מימרא דר' סימון סוכרא דקיסא וכו' בניחותא ומפרש הטעם למה יום שיש בו קרבן מוסף דוחה את של מנחה וקאמר הטעם משום דסוכרא דקיסא טרד ור' מנא פליג ואמר הטעם משום סעודת ר"ח וכו' וכנ"ל, כ"ז נראה לענ"ד בזה וכולי האי ואולי.

ובתפלה

שניה וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א הראה דעתו בכאן על אותה תפלה שנייה שאמר שאינה תפלת מוסף שאם היה תפלת מוסף הרי המוסף דוחה של מוסף ושל נעילה כחזרתו של ר' עקיבא סוף דבר אין דברים מכוונים לעיקר ההלכה עכ"ל והנה ברור שיש כאן ט"ס וצ"ל דוחה של מוסף ושל מנחה כחזרתו וכו' וכ"ה בנוסח ההשגה שהובא במרן יעו"ש וכוונת דבריו פשוטים שהנה בהשגה הראשונה (הובאת בס"ק ו') חתר להעמיד דברי רבינו דהא דכתב דמתפללין תפלה שניה מיירי ביום שיש בו קרבן מוסף רק שהוקשה לו דא"כ אינה בכל יום מימי המעמד ועוד דאינה מיוחדת לאנשי מעמד בלבד רק לכל ישראל יעו"ש וכן בהשגה ב' (הובאת בס"ק ח') השיג ג"כ ומ"מ עלה בידו לפרש דמיירי ביום שיש בו קרבן מוסף רק דהוקשה לו דא"כ למה כתב דשלשה קורין הו"ל לכתוב דארבעה קורין יעו"ש ומ"מ יותר עדיף ליה לסבול הדוחק הזה מלפרש דהמעמד היה להם תפלה מיוחדת דלשון הש"ס אינו מורה ע"ז וכמו שמבואר בריש פ"ד דתענית שם אבל כאן כתב דע"כ אין כוונתו על תפלת המוספין ביום שיש בו קרבן מוסף וע"כ כוונתו על תפלה מיוחדת שהיה לאנשי מעמד ביום שלא היה בו קרבן מוסף דליכא לפרש ביום שיש בו קרבן מוסף דא"כ איך כתב דביום שיש בו קרבן עצים היה בו מעמד בשחרית ובתפלה שניה ובמנחה הא קרבן מוסף דחי לתפלה של מוספין (כדאיתא שם כ"ח ב') ודחי ג"כ תפלת מנחה אלא ודאי מיירי ביום שאין בו קרבן מוסף ואפ"ה כתב דהיה בו תפלה שניה והיינו ע"כ לאו תפלת המוספין שהיה לכל ישראל. והבן ופשוט. וכתב זה לפי שמרן כתב בדרך אחרת וכתב שכוונת רבינו לומר שביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין בתפלה שניה אבל התפלה שניה גופה לא דחו אותה ומסתמא כוונתו על תפלה המיוחדת לאנשי מעמד בלבד דליכא לפרש דקאי על תפלת המוספין של כל ישראל א"כ התפלה עצמה נדחית יעו"ש (ולדבריו קאי ההשגה על מש"כ רבינו לא היה בו מעמד לא בתפלה שניה וכו' יעו"ש היטיב) וכל דבריו דחוקים מאד ורחוקים מהאמת מכמה טעמים ועוד מנ"ל בפשיטות דביום שיש בו קרבן מוסף היתה נדחית תפלת המוספין לגמרי ודילמא היתה התפלה אך לא הקריאה ודומיא שהבין הראב"ד בדברי רבינו ועוד כמה עיקולי ופשורי איכא כאן סוף דבר דבריו תמוהין והעיקר כמש"כ כן נראה לענ"ד.

ט

זמן

קבוע וכו'. זה מבואר במשנה שם בתענית ושם כ"ח א' ונזכר ג"כ במגילה ה' א' במשנה ועי' תענית י"ב א' ועירובין מ"א א'.

י

אסור

באותו וכו'. ודבר זה מנהג. עי' משנה למלך שהאריך להוכיח דלאו מחמת העצים בלבד נאסרו בעשיית מלאכה רק מחמת הקרבנות שהקריבו באותן הימים ולא משמע כן בפ"ה דמגילת תענית וז"ל בט"ו באב זמן אעי כהניא דלא למיספד מפני שבעלי גלות הראשונה לא היו מביאין בו קרבן עצים אמרו חכמים למחר כשיעלו הגליות אף הם יהיו צריכים להביא התקינו להם חכמים את יום ט"ו באב שיהיו מביאין בו קרבן עצים וכל מי שהוא מעלה קרבן למקדש אפי' עצים פטור מאותו הספד של אותו היום ואצ"ל חטאות ואשמות נדרים ונדבות בכורות ומעשרות תודות ושלמים לכך הוא אומר כל איניש דאתי עלוהי אעין או בכורים עכ"ל ויותר מבואר בירושלמי פרק ד' דפסחים הלכה א' וז"ל כהא דתני להן כל איניש דיהוי עלוהי אעין ובכורין האומר הרי עלי עצים למזבח וגיזרין למערכה אסור בהספד ובתענית ובעשיית מלאכה עכ"ל אלמא אפי' בנודר ואומר הרי עלי ומש"כ רבינו אפי' יחיד שהתנדב אין כוונתו דווקא באומר הרי זו אלא אפי' בנודר ואומר הרי עלי כך הדין והא דנקט התנדב היינו שנדבה רוחו אותו לנדור עצים על המזבח.

ומש"כ רבינו דאין זה אלא מנהג ר"ל דאין מזה מחמת שום דררא דאיסורא רק מנהג וכמש"כ שם במגילת תענית ראה שהסכימו עליהם הרבים ועשו אותם יו"ט עכ"ל אבל עכשו הוא מתקנת חכמים שכבר תקנו בי"ד של עזרא ומיושב בזה קושיית המל"מ מה שהקשה מהך דעירובין מ"א א' יעו"ש היטיב ודו"ק.

גם מה שהניח בקושיא דאיך יעלה על הדעת דלאסור באכילה בע"פ משום הקרבת הקרבן הא אותו יום דהקרבת הקרבן אסור בהספד ותענית יעו"ש שתמה על הש"ס דפסחים ק"ח א' יעו"ש י"ל דיש לחלק בין דבר שהוא חובת הגוף וקבוע לו זמן דאסור לאכול ודומיא דהא דסי' תרנ"ב סעי' ב' יעו"ש. ויש לעיין בזה.

[והנכון בישוב קושיא זו דהא נהי דיום זה אסור בהספד ותענית אבל אין לומר דמחויב באכילה דהא אפילו ביו"ט אשכחן תנאי רפ"ב דביצה דס"ל או כולו לה' וכו' אלא על כרחך דעיקר הוא דיום זה הוא יום שמחה ואין זה עת ספוד. ואסור רק בתענית של צער כגון שמתענה על איזה צרה שלא תבא או תענית יאצ"ט וכדומה משא"כ תענית דר' ששת דלאו תענית של צער הוא רק כדי שלא יפשע בהקרבת קרבן זה ודאי אין איסור כלל. תדע דהא לר"א דס"ל דביו"ט אם ירצה מתענה האם נאמר דס"ל דיו"ט מותר בהספד ותענית זה ודאי אי אפשר אלא על כרחך דס"ל דדוקא תענית של צער אסור וכמ"ש אבל תענית שאינו של צער מותר א"כ ה"ה לדידן בימים אלו תענית כזה מותר (עי' טור או"ח סי' רפ"ח ובב"י שם. וגם תענית בכורים בע"פ יוכיח שמתענים כמבואר במס' סופרים אף דמבואר התם דאסור בהספד ותענית אע"כ כיון שאינו תענית של צער מותר. והמל"מ נדחק ליישב דתענית בכורים היא תקנה קדומה ולא הועיל בתרוצו לשיטת התוס' ר"פ מקום שנהגו דיום הקרבת קרבן מדאורייתא אסור במלאכה א"כ ה"ה הספד ותענית כמבואר בירושלמי דחד טעמא לכולהו אלא ודאי דתענית כזה מותר. מפי ידי"נ הרה"ג מו"ה צבי הלוי נ"י בלייווייס מווארשא ].

גם מה שהקשה וז"ל ולא ידעתי טעמו דר' טרפון שאסר יום טבוח בהספד מאיזה טעם הוא אי משום שמי שלא הקריב בחג מקריב ביום שלאחריו א"כ כל ששה ימים שלאחר החג יאסר בהספד וזו לא שמענו עכ"ל עי' בתשובות זכרון יוסף סי' י"ח מש"כ בזה ועי' פר"ח סי' תצ"ד יעו"ש.

ומש"כ וז"ל אך הדבר הוא דוחק גדול בעיני שר' טרפון שנה משנתו כב"ש עכ"ל עי' בספ"ק דיבמות דר"ט היה מתלמידי ב"ש יעו"ש.

והנה מצאתי להעיר במש"כ התוס' בר"ה י"ט ב' בד"ה מימות וכו' וז"ל ואין לומר דשבקיהו לתעניתייהו משום מחרת יו"ט ומשום כך המתינו בו עד כ"ד דמאז לא היו נוהגין בו עכ"ל כאשר הובא במל"מ ותמוה דבירושלמי פ"ק דע"ז והובא בבאור הגר"א סי' תצ"ד באו"ח מבואר שם דהוה הטעם מחמת מחרת יו"ט יעו"ש היטיב וצ"ע.

גם מה שתמה המל"מ על רש"י בסוכה מ"ה ב' שכתב די"א דקאי על אסרו חג ותמה הא מותר להתענות באסרו חג יעו"ש י"ל דאה"נ דמותר להתענות אבל מי שאינו מתענה יש לו להרבות בסעודה וכן משמע בבאורי הגר"א לאו"ח בסי' תכ"ט ס"ק ז' יעו"ש היטיב וגם ביתר דברי המל"מ יש להקשות טובא ועי' בלבוש בסי' תצ"ד ומיושב קצת מה שתמה על המג"א יעו"ש היטיב ודו"ק.

יא

אסורין

מלספר וכו'. מקורו עיין במרן ופשוט.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.