אלשיך/תהילים/קמח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png קמח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

הללויה וכו' ראוי לשים לב כי אומרו מן השמים היינו במרומים ועוד כי המהללים במרומים מלאכיו המה ומה חוזר ואומר הללוהו כל מלאכיו ועוד כי היינו מלאכיו היינו צבאיו ועוד אומרו הללוהו שמי השמים כי הלא שמי השמים הם אשר למעלה משמש וירח וכוכבים שהם עולם המלאכים וא"כ למה חזר והזכירם הרי נאמר למעלה וגם למה מזכירם אחר עולם הגלגלים וגם מה ענין המים שעל השמים בהלול. ועוד אומרו כי הוא "צוה ונבראו" כי לא היה צודק יאמר רק "אמר ונבראו" ולא ל' צווי. ועוד כי מה בא לחדש שצוה ונברא וגם כי זה בכל המציאות הוא ולמה נאמר באלו ולא בסוג שמן הארץ. ועוד אומרו ויעמידם לעד לעולם היעלה על לב לא יעמידם לעולם וגם זה לא נאמר בהלול שמן הארץ. והנה לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל פרק אין דורשין וז"ל ר"ל אמר ז' רקיעים הם , וילון , רקיע , שחקים , זבול , מעון , מכון , ערבות , וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום כו'. רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועים בו כו'. שחקים שבו רחים עומדות וטוחנות מן לצדיקים כו'. זבול שבו ירושלים ובהמ"ק ומזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שנאמר בנה בניתי בית זבול כו'. מעון שבו כתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה כו'. מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד כו'. ערבות צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמותן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידים להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים ע"כ. עוד מביאין בגמרא ראיה שכל אחד מהששה רקיעים נקרא שמים זולת וילון. והנה במזמור י"ט הכרחנו כי ז' רקיעים אלו אינן ז' גלגלי כוכבי לכת ששם גלגלים לחוד ושם רקיעים לחוד אלא שאת הז' גלגלי כוכבי לכת עם גלגל המזלות והגלגל יומי כולל את כלם בשם רקיע והוא השני שהוא גשם זך אך משחקים ולמעלה הוא רוחניות ומשם מתחיל עולם המלאכים אלא שכל רקיע עולה על שלמעלה הימנו באיכות כערך שעולה שחקים על רקיע שהוא עולם הגלגלים אשר הוא גשם. ונבא אל ענין הכתובים והוא שכללות הענין הוא לומר כי עם היות שכל העולמות יאות להללו ית' וכן עושים עכז ישראל גדולים לפניו ית' על כלן כי הלא העוה"ז לעבוד את ה' וע"ה שלמעלה מכל רקיעים לישראל המה ועל כן מתחיל ואומר לישראל הללויה הוא את שם המורה על ב' העולמות כי לכם המה ולא שאני שולל שכל העולמות שברא יהללוהו כי הלא הללו את ה' מן השמים ולא את שם יה כי אם את השם שלם ואחר שאמר דרך כלל שיהללוהו מן השמים התחיל לפרט ואמר הללוהו במרומים שכולל שני רקיעים היותר עליונים שהם ערבות ומכון שהם כנגד חסד וגבורה כי ערבות ששם צדקה גנזי חיים שלום וברכה ומכון שבו גבורת אוצרות שלג וברד וטללים רעים וסופה וסערה של קיטור כו' ואמר שבין כחות הטובה ובין כחות הרוגז שבהם נעשה רצון קונם יאות יהללוהו כי כמו שעולה שבח לה' ממקבלי הטובה כך עולה ממקבלי עונשם:

ב[עריכה]

וכן במעון ששם כתות מלאכים שאומרות שירה שם הללוהו כל מלאכיו של כל הכתות שזיכה אתכם לכך ועל זבול שבו ב' סוגי צבאות אחד מיכאל וכל סיעתו שני הנשמות שמקריב במזבח על שניהם אמר הללוהו כל צבאיו:

ג[עריכה]

ומפני שמזבול קונים שפע שמש וירח להאיר על הארץ כמאמרם ז"ל במדרש רבה שבכל יום עולים שמש וירח להשתחוות אל זבול ומשם ניצוצות אור זבול מנוצצים בה להאיר שנאמר שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו כו' על כן אחר אומרו מה שיהללו בזבול םמך הללוהו שמש וירח שהם ברקיע הב' על כי מזבול נוטלים הארתן ורשות להאיר על הארץ וזה מכלל השפע ואחשוב רמז לדבר על כי כאשר ז' דורות שקלקלו העלו השכינה מעל הארץ עד השביעי הוא ערבות כאשר מנאו רז"ל אדם קין אנוש כו' בא אברהם והורידה לששי יצחק לחמישי יעקב לרביעי הוא זבול שעל כן אחשוב שנבנה שם בהמ"ק של מעלה כי הבית המקדש של מטה מכוון כנגדו ורצה הקב"ה שעל הבית השלישי אשר הוא הקיים הוא בזכות יעקב כנודע כי על כן הראה לו הוא יתברך אותו כמפורש אצלנו בס"ד ואמר אין זה כי אם בית אלהים שקראו בית כלומר קיים לא כראשון שבזכות אברהם שקראו הר שנעשה הר ולא כשני שבזכות יצחק שקראו שדה על שהיה עתיד להיות שדה נחרש על ידי טורנוסרופוס כי אם בית נאמן על היות מטתו שלמה על כן יתכן שעל כן קבע בהמ"ק של מעלה ברקיע שהוריד אז השכינה יעקב כי בזמן שהראה לו הוא יתברך ב"ה שבזכותו בזבול היתה אז השכינה והנה יעקב נקרא שמש כמ"ש ז"ל שכשבא לבית מלונו יתב' היו מלאכי השרת אומרים בא השמש בא השמש וכאשר חלם יוסף והנה השמש והירח כו' אמרו רז"ל שהיה אומר יעקב מי הגיד ליוסף ששמי שמש וגם רחל בת זוגו נקראת ירח וגם יעקב תקן תפלת ערבית על כן אפשר שהשמש והירח עולים למקום יעקב הנקרא שמש ויש לו יחס הירח גם הוא. כלל הדברים שעל שמזבול קונים רשות והארה להאיר על הארץ ע"כ סמך אותם לזבול ודילג שחקים ואגב שמש וירח אמר הללוהו כל כוכבי אור להשלים כל הנכלל ברקיע שני:

ד[עריכה]

ואחר כך חזר אל שחקים וקראן שמי השמים שהם שמים של רקיע שני והוא מה שאמרו בגמרא שכל רקיע מאלו לבדו נקרא שמים לשון רבים על כן על שחקים הנקרא שמים בלשון רבים שהוא על רקיע שגם הוא נקרא שמים קרא שמי השמים ואמר הללוהו שמי השמים על שזכו להיות שוחקים מן לצדיקים כו' וגם המים אשר מעל השמים והוא כמפורש אצלנו במקומו כי תחלה היה העולם כמ"ש ז"ל מים במים שהוא אצלנו מים עליונים על מים תחתונים גשמיים ולא היה מקום להיות עולם גשמי ועל כן היה העולם תהו ובהו עד שהפרידן הוא ית' ומהטיפה אמצעית הממוצעת בין רוחניות לגשמיות ברא רקיע הוא עולם הגלגלים והעלה המים העליונים הבעלי רוחניות למעלה מהרקיע ואז היה מבוא אל העולם הגשמי להיות במציאותו ועל זה אמר והמים אשר מעל השמים אע"פ שלא נעשה מהם שמים ולא בריאה אחרת כי אם שתלוים במאמר ועומדים

ה[עריכה]

עכ"ז יהללו גם הם את שם ה' והנה על האמור נפלו ב' קושיות אחת למה את ישראל נאמר הללו את שם יה שהם ב' אותיות מהשם ית' לעד אמן וכל חלקי השמים יהללו השם שלם ולא אמרתי שיהללו גם ישראל את השם שלם שבכללם שם יה ועוד למה יהללו המים שעל השמים אחר היותם תלוים ולא נעשה בהם דבר על כן על הא' אמר תדעו למה אמרתי שיהללו בשם שלם הלא הוא על כי הוא השם שלם הנז' צוה ונבראו על כן להלל את בוראם יהללוהו בשם שנבראו כלו' אך ישראל אשר הכוונה אחרת היא לומר ששני העולמות להם כמדובר למעלה ואם היו מהללים שם שלם לא היה ניכר הרמז הלז:

ו[עריכה]

ועל השנית שהוא על המים שעל השמים שלא נעשה בהם דבר אמר מה שיהללוהו הוא על כי ויעמידם לעד לעולם כו' על שהעמידם במאמר שלא יחזרו למקומם ויחזור העולם לתהו ובהו נמצא שבהעמדתם שתלוים במאמר הוא קיום העולם ועל כן יאות יהללוהו:

ז[עריכה]

הללו את ה' כו' אחרי אומרו כל חלקי השמים שכלם חייבים להללו ית' כי כלם מעשה ידיו אמר כי גם הללו את ה' מן הארץ הוא עולם השפל והחל ביסוד המים שקדם לכל היסודות ואמר תנינים הגדולים במים הם לויתן ובת זוגו שעתיד הקב"ה לעשות מהם סעודה לצדיקים לעתיד לבא וכן וכל תהומות הם תהום עליון ותהום תחתון שע"י שניהם העולם מתקיים כמ"ש ז"ל על תהום אל תהום קורא כו' שאין תהום עליון יורד טפח שאין תחתון עולה טפחים והעליון קורא לתחתון ואומר לגיון של מלך אנו קבלונו ועל כן יאות יהללוהו:

ח[עריכה]

ואחר הזכירו יסוד המים לבדו מזכירו משותף אל יסוד האש ואמר אש וברד כי כן על ידי חיבור שניהם עשה יתברך נס במצרים אש מתלקחת בתוך הברד וכן שלג וקיטור הם תרתי גיהנם אחד של שלג ואחד קיטור הוא תנור עשן ואחרי אומרו יסוד המים ויסוד האש אמר יסוד הרוח הוא אומרו רוח סערה עושה דברו והוא ענין ויאמר ויעמד רוח סערה כי עושה דברו ית' על כן תהלל שעושה דברו

ט[עריכה]

ועל יסוד העפר אמר ההרים וכל גבעות ויהיה ענין מאמרם ז"ל כי בכל מקום שהיה אפשר יעלה משם התהום ויציף העולם נתן שם הר או גבעה ועל כן יהללו את ה' שעל ידם הוא ית' מקיים העולם ואחר אומרו ד' יסודות שהם דומם הזכיר הצומח שהוא עץ פרי שעל ידם מברכים שמו ית' ובהם מצות בכורים ותרומות ומעשרות וגם ארזים שמהם היו עצי שטים למשכן ועצי ארזים למקדש

י[עריכה]

ואחר הצומח הזכיר בעלי חיים בלתי מדברים ואמר החיה וכל בהמה ואפשר רמז באמרו החיה בלשון יחיד עם היות על שם המין וגם אומרו בה"א הידיעה לרמוז על תחשים שהיא חיה ידועה שנבראת לשעתה וכל בהמה שעושים מהן קרבנות לה' וכן רמש שאמרו רז"ל שכשהקב"ה כועס על עולמו מסתכל בהם ומרחם וצפור כנף לחטאות ועולות העוף:

יא[עריכה]

ואתר הזכירו הב"ח בלתי מדברים בא להזכיר המדברים והתחיל בין הממוצעים לנזכרים ובין ישראל והם הגוים ואמר מלכי ארץ וכל לאומים שחייבים להללו ית' שהוא המקיימם אפילו בזמן הבית היו שבעים פרים שלא יצדה העולם מהם:

יב[עריכה]

ואח"כ על ישראל אמר בחורים וגם בתולות שנאמר בהם תתעלפנה הבתולות היפות והבחורים כו' עתידים שעם זקנים עם נערים שנאמר בהם עוד ישבו זקנים וזקנות כו' ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות כו' כל סוגי ישראל הללו שיהללו את שם ה':

יג[עריכה]

או יאמר יהללו את שם ה' כו' הנה על פסוק כי בכל חכמי הגוים כו' אמרו בספר הזוהר כי בחכמי הגוים אין כמוהו יתב' עושה נפלאות כמוהו כיהושע האומר שמש בגבעון דום וכיוצא בו אך בחכמי ישראל יש ויש והוא מאמרנו על בי מלכים ימלוכו שאמרו רז"ל מאן מלכי רבנן שכתבנו שזהו מלכותם להשתרר בעולם לשנות טבעיו כרצונם וגם הוא מאמרנו על פסוק כי מי בשחק כו' שאין במלאכי שחק יערוך לה' לעשות כמעשיו אך ידמה לה' בבני אלים הם ישראל בני האבות הנקראים אלים וזה יאמר יהללו את שם ה' ומה הוא ההלול הלא הוא אמור כי נשגב שמו לבדו זה הוא הודו על ארץ ושמים שהמלאכים יודוהו כך לומר שהוא לבדו נשגב כי אין מלאך יכול לעשות כמעשיו כי אם הוא לבדו

יד[עריכה]

אך וירם קרן הוא מלכות לעמו שמאן מלכי רבנן שעושים כמעשיו כי בחכמי ישראל יש כמוהו ולא אחד בהם בלבד כי תהלה זו לכל חסידיו כי לכלם כח זה וממה יש להם כח זה למעלה ממלאכי השרת הלא להיות בני ישראל עם קרובו שנפשותם חלק אלוה ממעל שעל כן נקראים שבטי יה שבשבילם ברא יתברך שתי העולמות באותיות יה לכן הללויה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.