שיירי קרבן/סוטה/ט/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
עמודי ירושלים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' משנחשדו וכו'. בקונט' פירשתי דעזרא לא קניס אלא שמותר ליתן גם לכהנים. וע"כ לומר כן דאס"ד דתקנת עזרא היה שיותן לכהנים דוקא ולא ללוים א"כ מאי משנחשדו. ועיי' בבבלי ביבמות דף פ"ו. והרא"פ פי' כמ"ש פ"ב הוי היא אמר וכו' מדאר"י כמ"ד אין נותנים ש"מ דר"י גופא ס"ל נותנים ומתני' דהתם מוקי כמ"ד אין נותנים והשתא ר"ל דהכא פליג אר"י דהתם דר"ל סתמא מפרש לה אין נותנין ש"מ דפליג אר"י ע"כ ופירושו תימא הא לא בא ר"י אלא לתירוצי מתני' דיבמות מנ"ל דפליג עלה אדרבא הא אר"י הלכה כסתם משנה. ומ"ש דר"ל סתמא מפרש לה אין נותנין ש"מ דפליג אר"י אין בזה שום הכרח. ונ"ל לפרש עוד פי' אחר בסוגי' זו. דר"ל דאמר משנחשדו סובר דאין נותנין מעשר לכהונה אלא שהעם טעו וסברו דאע"ג דכתיב ואל הלים תדבר וגו' כהנים נמי איקרו לוים ואין הדבר כן דמעשר ראשון דוקא ללוי ולא לכהן. ומדלא מוקי ר"ל למתני' כמ"ד נותנין וכדאיתא בבבלי בפרקין ש"מ דקסבר ר"ל דלא נחלק אדם מעולם שיהיה מעשר לכהנים ור"י קאמר אתיא כמ"ד אין נותני' ש"מ דס"ל דאיכא מאן דפליג אך קשה למה העביר יוחנן הודיית מעשר טפי היה לו לתקן שיותן המעשר ללוים וכתורה יעשו. ולפי פירושי בקונט' ניחא הכל. וראיתי לתוס' שכתבו ביבמות דף פ"ו ע"ב בד"ה מר סבר וכו' ולראב"ע דקסבר מדאורייתא מעשר ניתן לכהנים וללוים מ"מ כיון דנצטוו לתתו אף ללוים כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם כשמפקיעין אותו מלוים לתתו כולו לכהנים אין זה כמצותו ע"כ. וקשה למה לא מצי למימרא בוידוי ונתתיו ללוי הא לראב"ע גם הכהנים איקרו לוים וי"ל מ"מ כיון דמסיים ככל מצותך משמע שהיה לו רצון לתתו לכהן או ללוי ואינו כן דהא כבר קנסוהו עזרא לתת לכהן דוקא. ועדיין הדבר דחוק והר"ש במ"ש כתב עיקר קרא משמע אלוי ממש:

כהדא דתני וכו'. פי' הרא"פ כלומר וכ"ת מש"ה אף המפריש לא יתודה שלא לבייש שאינן מתודים הא כיון שמתודה בקול נמוך אין כאן ביוש ולא משני כלום ע"כ. אינו מחוור דלמה היו נוהגים כך קודם יוחנן. אבל לפי פירושי שבקונט' ניחא. מ"מ יש מכאן סמך מה שנוהגים הקוראים בתורה לקרות השקיפה בקול גבוה. ומנהגן של ישראל תורה:

שהעמיד זוגות. פי' הרא"פ שתיקן בישראל שיהיה נשיא ואב"ד והן נקראין זוגות ככל אותן דקחשיב באבות והעמידן ככל גבולות ישראל והן היו משגיחין על הדבר וכו' ע"כ. ושגגה היא בידו הא מימות משה ואילך היה תמיד נשיא ואב"ד בישראל וכדאמרי' לעיל כל הזוגות שעמדו מימות משה וכו' וגם אותן השנויי' באבות מהן היו קודם ליוחנן כה"ג. ופי' שבקונטר' עיקר וכן הוא בערך ערך זוג ע"ש:

מיכן ואילך משל אוצר. ונ"ל דהיינו מטעם שהסרבן צריך לשלם לזה יציאותיו ולא היה הפסד בזה לאוצר. מיהו לפ"ז נראה אף שלא יצא הנתבע חייב בדין צריך לשלם יציאותיו של התובע דהא מיהת הפסידו בסירוב'. ודלא כמ"ש הסמ"ע בשם הריב"ש בסי' יד ס"ק כז:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת
מעבר לתחילת הדף