שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/סב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה סב

סימן סב

לידידי הרב החריף החסיד וי"א כש"ת מו"ה משה שמעון רב ומו"צ בישוב דיורא יע"א:

ע"ד שאלתו אם מותר לאיש שנתלבנו חצי זקנו וגבות עיניו וחצי השני נשארו שחור אם מותר לצבעם ומעכ"ת נוטה להקל ותמוה לי טובא הלא כל ההיתר של הרשב"א ותו' הובא בב"י קפ"ב] בצריך לרפואה או כל גופו הוא רק משום דס"ל העברת שער הוי מדרבנן אבל אם הי' מדאו' אסור לעבור על לאו והנה במלקט שחורות מתוך לבנות כ' הרמב"ם ז"ל (פי"ב מעכו"ם ה"י] דלוקה וכ"פ הראב"ד דבהרבה שערות לוקה כמבואר בהשגות וכ"פ הטור ביו"ד קפ"ב א"כ בודאי אין חכמה ואין עצה אפי' במקום כבוד הבריות אסור והנה בחפזי לא מצאתי מי שיחלוק על הרמב"ם והראב"ד והטור הנ"ל א"כ בודאי אסור לצבוע שחור ולוקה משום לא ילבש אך תקנתו שיצבע שיהי' כולו לבן דבזה אין שום איסור כלל כמבואר בב"י סי' קפ"ב וז"ב וגם תמהתי איך עלה על דעתו להתיר אפי' איסור דרבנן במקום שיכול להסיר חרפתו במה שיגלח ע"י סם כמו שוהגין בכל מדינות אשכנז דאין בזה שום איסור כלל וגם בגבות עיניו יוכל להתחבל שלא יוכר היטב אבל ח"ו להתיר איסור לאו בתורה והרבה יש להסתפק אם הוא מביזרא דג"ע דיהרג ואל יעבור להרבה שיטות ולכן ח"ו להקל ובנ"י סוף מכות מצאתי שכ' וז"ל והא קא גדל ואין כאן תיקון אשה שאינו עושה אלא להנצל מן הצער עכ"ל הרי דאם לא כיוון רק להנצל מצער לא מיקרי לא תלבש וכ"נ מג' פ' ב"ט (שבת נ' ע"ב) דאם מפני צער שרי והתו' שם בד"ה בשביל צערו כתבו דמפני ביוש בני אדם מותר ואינו מקרי לא תלבש והנראה מדבריהם הוא דאם עושה ליפות הוי לא תלבש שכן דרך אשה ליפות אבל אם אין עושה רק משום צער לא משום יפוי לא מיקרי לא תלבש ובאמת צע"ג בזה לכן ראוי לעשות ע"ד שכתבתי. ואחר כתבי כל אלה נלענ"ד דכ"ע ס"ל דאם אסור ללקוט מה"ת לבנים מתוך שחורות אסור אפי' ביש לו צער ורק הגמ' שם במס' שבת בפ' ב"ט הנ"ל דהותר מפני צער ולכאורה ק' הא כל הפוסקים הסכימו גבי מראה וכל מקום באם נשים ואנשים עושים דבר זה ל"ש לאו דלא ילבש כיון שבמקום זה גם אנשים נוהגים כן וק' מר זוטרא בשבת דף הנ"ל] שראה שדרך גם אנשים לעשות כן א"כ למה לא עשה גם הוא א"ו שאותה ברייתא הנ"ל לא ס"ל חילוק בדבר דתלי' בזה רק מי שעושה דבר ליפות עצמו שייך לא תלבש ולכן באם מכוין רק שלא להצער עצמו דאז אין כלל הלבשת שמלת אשה דהא גם אנשים עושים כן ורק האי תנא ס"ל דאסור ליפות עצמו ולכן באם אינו מכוון ליפות עצמו מותר ולזה כתבו התו' באם בושה לו מב"א ג"כ מקרי צער וכ"כ המרדכי אך כ"ז להך ברייתא או בנטילה שאינו רק מדרבנן אפי' לדידן נמי מיקל שער בית השחי וערוה כאשר פסקו רוב הפוסקים אבל בנוטל או צובע הלבנות לשחור דהוא מדאו' ודאי אסור אפי' שהוא מצער ולכן בודאי ללקוט לבנים מתוך השחורות או לשחור אסור ובפרט כיון דאית לי' תקנה אחריתי כנ"ל ורק שרוצה לנוי ויופי לילך בשערות שחורות בודאי עובר על ל"ת כיון שהי' יכול להסיר הצער ולגלחו ע"י סם כנ"ל ולכן לכ"ע אסור והנ"י תפס לישנא דגמ' דשבת אבל גם הוא ס"ל לאסור במלקט או בצובע שחור וז"ב. וי"ל דגם ברייתא דגלדי מכה דפ' ב"ט הנ"ל אינו מתיר משום צער רק דבר שאינו כלל בגדר שמלת אשה שכל אנשים נמי עושים כן רק הברייתא אמר דכל ליפות מקרי ל"ת ולכן אם אינו עושה ליפות רק להציל הצער לא מקרי שמלת אשה שהרי אנשים נמי עושים כן אבל בפניו שהוא ממש שמלת אשה ובלאו כ"ע מודים שאסור אפי' במצער כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף