רש"י/סנהדרין/קה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
יד רמ"ה
מהרש"ל
ערוך לנר
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png קה TriangleArrow-Left.png ב

כרע נפל. מה כריעה דהתם דאית ביה נפילה בעילה היא אף כריעה דהכא דכתיב נופל בעילה היא שבא על בהמתו:

דעת בהמתו לא הוה ידע. מאי בעיא לאהדורי כדמפרש דאמרי ליה שרי בלק מאי טעמא לא רכבת אסוסיא:

ברטיבא. באחו לרעות עשבים לחים:

אמר להו לטעינא בעלמא. לישא משאות ולא לרכוב:

אמרה ליה אשר רכבת עלי:

אקראי בעלמא. כשאין לי סוס מזומן:

אמרה לו מעודך:

מעשה אישות. שאתה בועלי:

סוכנת. מחממת:

מן השטים ועד הגלגל. משחטאו בשטים ועד שנכנסו לארץ וחטאו בגלגל עשיתי עמהם צדקות הרבה:

כל אותן הימים. שהיה בלעם מצפה לקללכם בשעה שהקב"ה כועס בה כל הקללות מתקיימות:

ה"ג לא זעם ה'. אותן הימים לא זעם ה':

אל זועם בכל יום. קרא הוא:

כמה זעמו רגע. כדמפיק ליה מקרא כי רגע באפו חיים ברצונו:

בתלת שעי קמייתא. של יום זמן קימה שכל שלש שעות זמן קימה לעמוד ממטתו וכועס הקב"ה בשעה שרואה המלכים שמשתחוים לחמה בשעה שמניחין כתריהם בראשם כדלקמן:

כרבלתא. קירשת"א בלע"ז:

כל שעתא נמי חיורא. רוב שעות מתלבנות ומכספת שאינה כל שעה בחוזק אדמימות:

סורייקי סומקי. אפי' כשמכספת יש בה שורות שורות אדומות מאד כרגילותם אבל אותה שעה כולה מכספת:

גם ענוש לצדיק לא טוב. אין נכון לצדיק שיהא מעניש ולא הוה ליה איניש נענש בשבילו:

אהבה. שאהב הקב"ה את אברהם ביטלה שורה של גדולה שחבש הוא בעצמו:

ושנאה. ששנא בלעם הרשע את ישראל ביטלה שורה של גדולה שחבש הוא בעצמו:

מ"ב קרבנות. בין פרים לאילים ז' פרים וז' אילים ג' פעמים הרי מ"ב בין פרים ואילים:

אורח ארעא למימר הכי. וכי דרך ארץ כן שיאמרו וייטב אלהים שם שלמה משמך והא חלשא דעתיה דאמרי ליה שיהא גדול מאביו:

מעין שמך. קאמר ליה ומעין כסאך ולא גדול ממש:

נשים באהל. שרה רבקה רחל ולאה שרה ורבקה דכתיב ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו' רחל ולאה דכתיב (בראשית לא) ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל:

אורח ארעא. שאמרה דבורה ליעל [שתהא] ברוכה משרה ורבקה אלא מעין ברכת שרה קאמרה:

ופליגא. האי דמשנינן שם שלמה משמך מעין פליגא דר' יוסי בר חוני:

בנו מניין. שאינו מקנא בו:

משלמה. דקאמרי ליה לדוד ייטב אלהים שם שלמה משמך:

ותלמידו. איבעית אימא דקאמר ליה לאליהו ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ונתן לו אליהו ולא נתקנא בו:

ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו. אע"ג דהקב"ה לא א"ל אלא וסמכת את ידך עליו חדא אזיל איהו וסמך תרתי:

מלאך. שמסרו הקדוש ברוך הוא למלאך שלא יניחנו לקלל:

חכה. נתן בפי בלעם שלא היה מניחו לקלל והיינו וישם:

מברכותיו אתה למד מה היה בלבו. דכתיב ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה הוא היה רוצה לקללם בכך שלא יהיו בתי כנסיות ולא נתן רשות ואמר מה טובו אוהליך:

ריחו נודף. ממצות:

וירם מאגג מלכו. מתרגמינן ותתקף מאגג שתהא מלכותו עזה:

וכולם. כל הברכות של בלעם חזרו לקללה כמו שהיה כוונתו מתחילה:

חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות. שלא יפסקו מישראל לעולם:

הקללה לברכה. אחת מן הקללות הפך לברכה שלא חזרה לעולם ולא כל הקללות לברכות שחזרו:

נעתרות. נהפכות כמו עתר שמהפך התבואה כלומר נאמנים פצעי אוהב ונהפכות מנאמנות נשיקות שונא:




שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף