רש"י/סנהדרין/קו/א

רש"י סנהדרין קו א

מחליף. לאחר שנקצץ:

אינו עומד במקום מים. והאי דכתיב כארזים עלי מים שכינה היא דאמרה איהו אמר כארזים כלומר שאין עומדין במקום מים שכינה אמרה עלי מים וכן כולהו מפרש באגדה בכה"ג כנחלים נטיו הוא אמר כנחלים פוסקין לפעמים יצאה בת קול [אמרה] נטיו הוא אמר כגנות אמרה בת קול עלי נהר הוא אמר כאהלים יצאה בת קול ואמרה נטע ה':

רוח דרומית. קשה:

לא עמנו היית באותה עצה. שגזר פרעה כל הבן הילוד היאורה בתמיה ודאי היית כדלקמן:

ומי הושיבך אצל איתני עולם. שעתידים בניך לישב בלשכת הגזית והיינו דכתיב איתן מושבך וכי בין איתני עולם אתה יושב מי הזקיקך לכך:

שמחיה עצמו בשם אל. עושה עצמו אלוה כמו פרעה וחירם:

לשון אחר מי שמחיה עצמו. כלומר אוי להם לאותן בני אדם שמחיין ומעדנין עצמן בעוה"ז ופורקין עול תורה מעל צוארם ומשמנין את עצמן:

משמו אל. כשמשים הקב"ה פדיון לעצמו ומשלם גמול לצדיקים לעתיד לבא. כך שמעתי:

אוי לה לאומה שתמצא. אוי לה לאומה שתהיה באותן הימים שיעלה על דעתה לעכב ישראל:

מי מטיל כסות בין לביא וכו'. לעכבן שלא יזדקקו זה לזה דמסוכן הוא כלומר מי הוא שיכול לעכב את ישראל והקב"ה מכניסם:

ציים. ספינות גדולות כמו (ישעיה לג) וצי אדיר (בל) יעברנו:

וצים מיד כתים אמר רב ליבא אספיר. דכתים היינו מקום ששמו כך:

עד אשור מקטל קטילי. ומאשור ואילך משעבדי להו שעבודי:

וצים מיד כתים וענו אשור. דקטלי להו וענו עבר דמשעבדי להן עד אשור:

כתים. רומים כלומ' אותן אומות שהביא הקב"ה בצים עתידין להרוג את כל האומות עד אשור ומאשור ואילך מניחין אותן ומשעבדין בהם (ומניחין אותן) ולעתיד קא מיירי:

הן הנה היו לבני ישראל לא גרסינן אלא ה"ג הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך עמך לעם הזה מבעי ליה. שהשיא עצה לבלק שנכשלו בה ישראל הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם:

ותולה קללתו בחברו. וכך בלעם לא רצה לתלות שפלות זה בבלק שיהא הוא צריך לבקש עצה היאך יכשלו בה ישראל אלא בישראל תלה השפלות לומר שהן צריכין לעצה שיכשלו בה בני מואב שלא תתקוף ידי מואב על ישראל והיינו דכתיב אשר יעשה העם הזה לעמך. מ"ר. ל"א תולה קללתו בחברו כלומר שתלה הכתוב קללה במואב ולא רצה לכתוב כלפי ישראל כמו שאמר בלעם הרשע:

קלעים. אהלים של קלעים כמו שעושין בשוקים:

בערבות מואב מהר שלג. שניר:

כשהיה אומר לה. ישראל כלי פשתן זה בכמה זקנה אומרת לו דמי שוויו וילדה אומרת לו בפחות מכדי שוויו וכן עושין עד ב' או עד ג' פעמים:

ברור לעצמך. כל תכשיטין שאתה רוצה:

צרצרי. נודות:

בוער בו. שהיה משתכר ובוער בו יצר הרע:

השמיעי. הוי שומעת לתשמיש:

פיעור. כך היתה עבודתו של פעור שמתריזים לפניו:

ה"ג כלום מבקשין ממך אלא פיעור והוא עושה ושוב אומרת לו כפור בתורת משה רבך והוא עושה:

וינזרו לבשת. סרו מדרכם והלכו אחר הבשת:

כאהבם. מתוך תאות אהבתם לזנות היו משוקצים שכופרין בהקב"ה:

ותקראן. בגופן ותקראן [משמע] לשון מקרה:

מאי רפידים. איידי דלעיל איפליגו ביה ר"א ור' יהושע במשמעות דשטים נקיט נמי רפידים דפליגי ביה בכי האי גוונא:

לא הפנו אבות אל בנים. להיטיב להם:

מפני רפיון ידים. של תורה ומצות והכי נמי רפידים רפיון ידים הוא כלומר מפני שרפו ידים מן התורה בא עליהם עמלק:

שכר כ"ד אלפים מישראל. שהרגו בעצתו הלך ליטול מבלק ומזקני מדין:

גמלא תבע קרני. כך בלעם שאל שכר ונהרג:

גזו מיניה. חתכו ממנו:

בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב. ההוא קרא ביהושע כתיב:

ולבסוף. שנתן עיניו לקלל את ישראל ניטלה ממנו נבואה ונעשה קוסם:

מסגני ושילטא הואי. אשת סגנים ושרים היתה:

אייזן לגברא נגר. זינתה למושכי חבל ספינה ל"א נגרי חרשים:

הרגו

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף