רידב"ז/יבמות/יא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




רידב"ז TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במד"א בזמן שהכירה משנתגייר כו' הוא כשיטת הבבלי דעיקר אתא מתניתין לאשמועינן דפטורה מן החליצה אבל אי בעי למנסב שרי:

ר"פ אמר קומי ר' יוסי בשם ר' יוסי עבד שבא על אמו חייב חטאת ואמרת אליהם לרבות עבדים או נאמר לחלבים. אית אמרת פי' דילמא דווקא לחלבים איתרבי בפ' קרבנות על העבדים חטאת חלב וה"ה לכל החטאות והא דנקט חלב משום דכן דרך הגמ' להזכיר תמיד חלבים ועריות גבי חטאת של חייבי כריתות וה"ה לכל חייבי כריתות עי' בירושלמי בר"פ כלל גדול בה"א עיי"ש ע"כ במקום דבעי לאפוקי עריות ולהביא במקומה שאר חייבי כריתות מזכיר חלבים לחודה. ופי' אימא אית אמרת חלבים וה"ה שאר ח"כ אבל עריות פטור כיון דליכא גביה מיתה וכרת. ונשאר בקושיא:

מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה כו' פי' דהוא התחלת ענין. וקאי על המתניתן דגרסינן בלשון המשנה כך. גיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין אפילו הרתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה [ומפרש בבבלי דהרבותא היא דאפילו תרווי' לידתן בקדושה ואתא לאחלופי בישראל אפ"ה שרי] וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה וע"כ הסיפא דשפחה שנשתחררו בני' עמה יש לפרש בשני אופנים או דקאי על כל המתניתין כמו בגיורת שנתגיירו בני' עמה דרישא וכן גם הסיפא אפילו היתה הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה כדאיתא בבבלי דף צ"ו ע"ב אע"ג דתרוויהו לידתן בקדושה ואתא לאחלופי בישראל להיות אסורה לעלמא עד שתחלוץ ע"כ קמ"ל דאפ"ה שריא לעלמא ולא צריכה חליצה כמו כן גבי שפחה שנשתחררה אפילו היתה הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה נמי אין חולצין ואין מייבמין או דילמא מדמסיים וכן שפחה שנשתחררה בני' עמה משמע דווקא בגוונא דרישא. הגיורת שנתגיירו בני' עמה אבל לא בגוונא דסיפא דאינו מפורש במתניתין גבי שפחה. ע"ז קאמר הגמ' דמפרשינן בסיפא גבי השפחה שנשתחררה בני' עמה. כמו דינא דרישא לגמרי גבי גיורת שנתגיירו בניה עמה מה מצינו בזיקת אם דעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה ובאם איכא צד שנתגיירה וצד שלא נתגיירה דנתגיירה בין הריון ללידה הרי נעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה ולא אמרינן דזקוקה ליבם לחליצה משום הצד של גיורת משום דהיתה ולידתו בקדושה ודמיא לישראל אלא עשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה אף סיפא גבי שפחה נעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה ואפילו היתה הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה שנשתחררה בין הריון ללידה אין חל הזיקה על צד שנשתחררה אף דשפחה דומה קצת לישראלית ויותר יש לחוש משום אחלופי בישראלית מ"מ דינה כמו ממש גבי גיורת בין ברישא בין בסיפא וזיקת אם קרי לרישא גבי גיורת ומדמה במה מצינו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף