קרבן העדה/נדרים/א/ג

קרבן העדה נדרים א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא חולין וכו'. כולא מתני' מפרש בגמ' הא מה וכו'. פירושא דמתני' הוא וה"ג לחולין שאוכל לך וכ"ה בבבלי וקאמר דפירושא הא מה דאנא אוכל משלך לא חולין יהא אלא קרבן:

גמ' לא דכי. לא מותר לי אלא למזבח ואע"ג דנבלה וטרפה נמי אסורין ואין מתפיסין אלא בדבר הנדור כיון דדעתו להתפיס בנדר אמרינן מסתמא לדבר הנדור קמכוין:

טהור למזבח. דהיינו קדשים דשייך בהו טומאה וטהרה ואע"ג דתרומה נמי שייך בה טומאה וטהרה סתם נדרים להחמיר:

כשר ודכי מטהור וטמא. אם אמר כל לשונות אלו יחד אמרי' שכוונתו לומר לא כשר ולא דכי מלטהור או לטמא כלומר כקדשים יהא שאסור לטמאן ואי אפשר להוסיף בהן טהרה:

פגול. דתנן במתני' דהיינו שחשב בקדשים בשעת עבודה לאכלם חוץ לזמנם או חוץ למקומן לא שנא שכיוון לפגול של עולה או שחישב לפגול של שלמים לעולם אסור דבשניהם פגול הוא ואסורין בהנאה:

ה"ג נותר של עולה לא היה לו שעת הכושר נותר של שלמים היה לו שעת הכושר. וה"פ אבל בנותר צ"ל דכוונתו לנותר של עולה דאסור לכהנים לעולם אבל נותר של שלמים כבר הותר לכהנים ולבעלים וכי קא מתפיס בדבר אסור מתפיס ולא בדבר הנדור:

אמר. בפירוש הרי עלי כנותר של שלמים מהו מי אמרינן בעיקר זבחי שלמים מתפיס כמו שהיה לפני זריקת דמים ואסור או דלמא כמו שהוא בשעה שניתותר דאז אינו אלא דבר האסור ולא דבר הנדור:

כאימר תמידא. טלה של קרבן התמיד דמשמע כשה הידוע קאמר:

תמן. בבבל אמרין דכיוון לולד חטאת דחטאת באה נקבה וולדה הלכה למשה מסיני דמתה כדתנן בתמורה ועליה קאמר כאימרא שדינו משונה משאר וולדות קדשים:

כאילו של אברהם אבינו. שהוא משונה מכל האילים שנברא בששת ימי בראשיית כדתנן באבות:

כאימרא דלא ינק. מימיו והיינו אילו של אברהם דבריה מימי בראשית היה:

ע"ד דרבנן דתמן. דאמרי כי אמר כאימרא לולד חטאת קמכוין אע"ג דאינו קרב ע"ג המזבח כיון דע"י נדר בא חל איסור' עליו א"כ ניתני נמי בעזרה שהיא באה משירי הלשכה:

ה"ג ע"ד דרשב"ל ניתני כדישון מזבח. וה"פ כי היכא דתני אילו של אברהם דמשמים בא כך ניתני דישון מזבח החיצון דמועלין בו בין לפני הרמה בין לאחר הרמה ואף הוא משמים בא שהרי אש של מעלה היתה רבוצה עליו ול"ג דישון מזבח הפנימי והמנורה דהא תנינן במעילה פ"ג דלא נהנין ולא מועלין בהן:

ה"ג ע"ד דר"י הא תני כקרבנות המזבח. וה"פ הא כבר תני במתני' אפי' אמר כמזבח ה"ל כאומר כקרבנות המזבת כ"ש כשאומר כאימרא וכיוון אל התמידין דאסור:

כדיריי'. דתנן במתני' דאסור היינו טעמא דאמרי' כוונתו לדיר של עצים או לדיר של קרבנות שבמקדש:

כשלהביות של אש. שע"ג המזבח:

כגון כף ומחתה ומזרק. של מזבח ואם אמר ככף שאוכל לך אע"פ שלא הזכיר קרבן ה"ז כאומר קרבן וכן כולם:

שלא נתכוין זה אלא לעצים ולאבנים שבה. ואין חומת ירושלים קדושים להתפיס בהן:

כתורה ה"ז מותר. דבקדושת תורה קאמר ואין זה מתפיס בדבר הנדור:

ככתוב בה ה"ז אסור. שכוונתו מקרבנות הכתובין בה דה"ל מתפיס בדבר הנדור:

דר"ש היא. הך ברייתא אתיא כרבי שמעון דאמר רבי יוחנן לדברי רבי שמעון דפליג אחכמים דתנן בפרק שבועת הפקדון אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב ור"ש פוטר שאינו משלם קנס ע"פ עצמו ואר"י משל דר"ש דומה לאדם שאומר לחבירו תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך והלה אומר שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין כיון דאין לך חטין דהתחיל בו פטור גם על השאר הלכך ה"נ באנסת ופיתית כיון דקאי שבועה אקנס וקנס אין לו פטור על הכל וכאן גבי נדר נמי כיון שהתחיל בתורה דלא חייל הנדר עליו דבקדושה תורה קאמר לא חייל נדרו אף במה שכתוב בו דאמר:

אר"י. לעולם ד"ה היא אלא דסובר הך תנא דבתורה היינו קדושת התורה דהיינו הגוילין ובמה שכתוב בה היינו בקדושת הכתובים הנכתבים בה דתרווייהו לאו דבר הנדור הן ולא מיתפיס בהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף