שיירי קרבן/נדרים/א/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טהור למזבח ולא לי. כתב הר"ן דף י"א בד"ה טהור וכו' דגרסי' במתני' לטהור ואי ל"ג נראה משום דתניא למ"ד בדכי לא חש למתני' בטהור דמלתא דפשיטא היא דדכי וטהור שוה להדדי ע"כ. ובסוגיין מבואר דבלא למ"ד גרסי' במתני' ופירושו שלא אמר למ"ד וכ"פ הרא"ש וצ"ע:

כשר ודכי מטהור וטמא וכו'. וקשה כיון שאמר בלא למ"ד למה יהא אסור דהא במתני' משמע בלמ"ד הוא דאסור ואפשר כיון דאמר טהור וטמא לא צריך למ"ד דאתי סיפא לגלויי ארישא:

פיגול ל"ש היא של עולה וכו'. בבבלי דף י"ב גרסי' והא נותר ופיגול לאחר זריקו' דמי' הוא א"ל בנותר ופיגול של עולה. וכ' הר"ן דל"ג פיגול והרא"ש כ' ופיגול נמי לא מקבע בפיגול עד שיקרבו כל מתיריו וכו' ע"ש ומסוגיין מוכח כדברי הר"ן דפיגול אפי' של שלמים אסור. וכ"כ תוס'. או מ"ש דבנותר סתם לא אמרי' דלנותר של עולה קאמר. לא נראה כן מסוגיין. ועיין ברמב"ם פ"ק מה"נ הלכה י"ב ובלח"מ שם. ומ"ש כבשר טמא של קדשים דמשמע דר"ל בפירוש של קדשים צ"ע דלא משמע כן במתני' ובסוגיין:

ניתני כעזרה. מכאן משמע דעזרות אע"ג דמשירי הלשכה אתיין לא הוי מתפיס בדבר הנדור ודלא כמ"ש הרא"ש בתחלה דכירושלים היינו חומות ירושלים. ובאמת לבסוף חזר בו. ונראה הטעם דקיי"ל בונין בחולין וכדאיתא בשקלים הלכך לא הוי כדבר הנדור. ולא ידעתי למה הביאו האחרונים בי"ד סי' ר"ד דברי הרא"ש:

כאישים כשלהביות של אש. וקשה הא תנן בפ"ה דביצה שלהבת של הקדש' לא נהנין ולא מועלין בו דהוי דבר שאין בו ממש א"כ איך יתפיס בו וי"ל דשלהבת לאו דוקא אלא בגחלת ועיין בביצה שם:

א"ר יוסי ד"ה היא כתורה וכו'. כתב הרשב"א בחי' אפי' נדר בס"ת שנמחק ולא נשתייר בו הזכרה אם אמר במה שכתוב בו אסור דגרסי' בירושלמי אר"י בתורה בקדושת תורה בקדושת כתוביא. ולפ"ז ל"ש נדר בתורה ל"ש בשאר ספרי קדש וכו' אבל לפי מה שאמרו בירושלמי ככתוב בה בקרבנות הכתובים משמע דדוקא בנודר בתורה ממש שכתוב בה קרבן אבל בשאר ספרי קדש לא ע"כ. דבריו תמוהים דלפי גירסתינו וכמ"ש בקונט' אין מדברי ר"י שום נדנוד ראיה לדבריו אדרבא איפכא מסתברא דבכתובים לא מתפיס בנדר. הגע בעצמך לפי דבריו קשיין דברי הירושלמי אהדדי אלא ודאי דגירסתינו ופירושינו הוא נכון וברור. מיהו דעת כל המפרשים שוין דסוגיין איירי בנדר ולא בשבועה ועיין בר"ן דף י"ד ובש"ע סי' רל"ד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף