פני משה/סוטה/ג/ז

פני משה סוטה ג ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כהנת. בת כהן שנשאת לישראל וכן כהנת אלמנה וגרושה שהביאה מנחה מנחתה נאכלת כדיליף טעמא בגמ':

כהנת מתחללת. מן התרומה ומן הכהונה אם נבעלה לפסול לה ואינה חוזרת לכשרותה לעולם:

וכהן אינו מתחלל. אם נשא גרושה זונה וחללה אלא כל זמן שהוא עמה פסול לעבודה ומשגרש' חוזר להכשירו ובגמ' יליף טעמא:

כהנת מיטמאה כו'. כדמפרש טעמא כגמ':

גמ' דכתיב וכל מנחת כהן וגו'. ודרשינן כהן ולא כהנת כשאינה נשואה לכהן וכשהיא נשואה לכהן נהי דאינה נאכלת כליל מיהא לא הויא דהקומץ קרב בעצמו כו' כדאמרינן לעיל:

והא כתיב וכהן כי יקנה וגו'. דמאכיל עבדיו בתרומה:

מעתה. נימא נמי דדרשינן כהן ולא כהנת דאינה מאכלת עבדיה בתרומה ואנן תנן בפ"ז דיבמות בת כהן שניסת לישראל והכניסה לו עבדים לא יאכלו כו' ש"מ דאם לא ניסת יאכלו בשבילה:

מאי כדון. ומעתה מ"ט דמנחת כהנת נאכלת:

והכהן המשיח תחתיו מבניו. לעיל מהאי קרא דוכל מנחת כהן כתיבא ודרשינן מהכא למעוטי מנחת כהנת דיצאת זו כו':

דכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו. זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל:

היא עצמה מנין. שהאלמנה מתתללת בביאתו מן התרומה ומן הכהונה ללקות כהן הדיוט הבא עליה משום חללה:

היא שעברה עבירה. כדדרשינן ביבמות לא יקחו כתיב להזהיר אשה על ידי האיש:

שאינו מתחלל בכל מקום. אפי' בא על השפחה ועל הזונה:

תאמר באשה שהיא מתחללת ונפסלת בכ"מ. שאם בא עליה כותי חלל נתין ממזר פסולה כדילפינן ביבמות פ"ז מובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה והואיל ונפסלה בשאר ביאת איסור תיפסל אף כאן:

מה נפשך לומר. לישנא קייטא הוא ובבבלי קידושין דף ע"ז גריס ואם נפשך לומר אמר קרא לא יחלל לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל מה אם נפשך לומר וכי תימא איכא למיפרך. דמעיקרא דדינא פירכא מהיכא ילפת לה היא עצמה מזרעה מה לזרעה שכן יצירתו בעבירה והילכך דריש מדהוי מצי למיכתב לא יחל וכתיב לא יחלל ודרשינן לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל ועל עצמה שייך לומר כשרה ונתחללה עכשיו והויא נמי בכלל דלא יחלל:

כהנת מותרת לצאת לח"ל. דחכמים גזרו טומאה על ארץ העמים וכהנת מותרת לטמא ומותרת לצאת:

ומתמה הש"ס דלא כן מה אנן אמרין. מאי קמ"ל רבי לעזר בזה דהא מתניתין היא דמותרת לטמא ומהיכי תיתי תאסור לצאת לח"ל:

הואיל והיא בכלל גזירה. כלומר אי לאו דאשמעינן רבי לעזר הוי אמינא דחכמים גזרו סתם ואפילו כהנת בכלל:

ותהא כו'. ואימא ה"נ דהיא בכלל גזירה:

נמצאת מדחה פרשת טמאות. דהא כתיב אל הכהנים ולא אל הכהנות:

כל זכר בכהנים יאכלנו. כתיב באשם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף