קרבן העדה/סוטה/ג/ז

קרבן העדה סוטה ג ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' וכהנת שנשאת לישראל. וכן כהנת פנוי' מנחתה נאכלת:

מנתת כהנת בת כהן נאכלת. בגמרא יליף כולהו מקרא:

כהנת מתחללת. מן התרומה ומן הכהונה אם נבעלה לפסולים ישוב אינה חוזרת לכשרותה לעולם:

כהן אינו מתחלל. אם נשא גרושה חללה או זונה אלא כל זמן שהוא עמה פסול לעבודה משגרשה חוזר להכשרו דכתיב להחלו בזמן שהוא נוהג מנהג זה הרי הוא חולין:

ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים. בחטאת ואשם ומנחה:

גמ' מעתה. נימא נמי בהא כהן ולא כהנת שאין כהנת מאכילה לעבדיה בתרומה והא תנן ביבמות פ' אלמנה בת כהן לישראל והכניסה לו עבדים לא יאכלו עבדים בתרומ' ש"מ דאם לא ניסת אוכלי' בשבילה:

מאי כדון. אלא מנ"ל שמנחת כהנת נאכלת:

והכהן המשיח תחתיו מבניו. כתיב בפרשת וכל מנחת כהן כליל תהיה דרשינן מי שבנו עומד תחתיו שהוא כהן כמוהו הוא בדין הזה אבל זו אין בנה עומד תחתיה שאם ניסת לישראל הרי בנה ישראל ואסור בתרומה:

דכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו. בכהן הנושא אשה הפסולה לכהונה:

אין לי. ללמד מהאי קרא אלא שזרעה מתחלל:

היא עצמה מניין. שמתחללת מן התרומה ומן הכהונה בביאת הפסול ושילקה הכהן הבא עליה משום חללה:

ודין הוא. ולא צריך קרא:

היא שעברה עבירה. שאף היא מוזהרת שלא להנשא להפסול לה בעבירה:

הוא עצמו יוכיח שעבר עבירה ואינו מתחלל. דכתיב לא יחלל זרעו אבל הוא אינו מתחלל:

שאינו מתחלל בכל מקום. אפילו בא על השפחה או על הנכרית:

תאמר באשה שהיא מתחללת בכל מקום. בכל הפסולים שנא' ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה והואיל ונפסלת בשאר ביאת איסור דין הוא שתפסול אף בביאת פסולי כהונה:

מה נפשך לומר. מה רצונך לומר שום פירכא על ק"ו זה מה לזרעו שכן יצירתו בעבירה משא"כ באשה:

לא יחל לא יחלל. דה"מ למכתב לא יחל וכתיב לא יחלל בשני חילולין הכתוב מדבר אחד לה ואחד לזרעה:

אף מי שהיה כשר ונתחלל. כלומר מרבינן מהאי קרא אף האשה שהיתה כשרה דמתחללת:

כהנת מותרת לצאת לחוצה לארץ. שגזרו חכמים על עפר ארץ העמים שהיא מטמאה משום ספק קברות שלהן דעכו"ם מטמא במגע ומשא ואהל לרבנן ולר' שמעון נמי דאמר שאין מטמאין באהל מטמאין הן במגע ומשא ורקב:

אמור אל הכהנים. בני אהרן לנפש לא יטמא בעמיו ולא בנות אהרן:

דלכן. דאם לא כן מה טעם נאמר שיהו הנשים אסורות לצאת לחוצה לארץ:

הואיל והיא בכלל גזרה. דסתמא גזרו על הכהנים שלא יצאו חוצה לארץ הלכך לא תצא:

ותהא בכלל גזרה. ע"כ לומר שגם הנשים אסורות לטמא למתים:

נמצאת אתה מדחה פרשת הטמאות. דבפירוש כתיב בני אהרן ולא בנות אהרן:

דכתיב. בחטאת ובאשם ובמנחה כל זכר בבני אהרן יאכלנה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף