4,096
עריכות
העמק דבר/שמות/יב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השלמה הרחב דבר
(הרחב דבר) |
(השלמה הרחב דבר) |
||
| שורה 247: | שורה 247: | ||
== מה == | == מה == | ||
'''תושב ושכיר.''' פרש״י לאתויי ערבי מהול וכו׳ והוא מהמכילתא דעת ר׳ יצחק . אבל לפי פשוטו קאי על הא דכתיב דמקנת כסף אפילו אינו יליד בית ישראל מכ״מ ומלתה אותו אפילו בע״כ יאכל בו. אבל תושב ושכיר שמלתה בע״כ לא יאכל בו שאינו קנוי לך שתשלוט בו למולו בע״כ: | '''תושב ושכיר.''' פרש״י לאתויי ערבי מהול וכו׳ והוא מהמכילתא דעת ר׳ יצחק{{תוספת|ח|אבל זה אינו אלא אם נאמר דהא דתנן הנודר מן הערלים אסור במולי אוה״ע. אינו אלא בלשון ב״א. כדין נדרים. אבל בלשון תורה הרי הוא מהול לענין שיהא מותר למול את ישראל. למ״ד המול ימול המל ימול. וממילא להיפך ישראל ערל שמתו אחיו מחמת מילה פסול. וכ״ה באמת דעת הירו׳ ר״פ הערל. ולפ״ז נצרכנו לדרשה דמכ״מ הרי הוא ערל שפסול לאכילת פסח. אבל לש״ס דילן בע״ז שם משמע להיפך דערל ישראל כשר למ״ד המול ימול. וס״ל דלא רק בלשון ב״א הוא אלא הכי הוא בלשון תורה. וה״ה ערבי מהול הרי הוא ערל בלשון תורה אפילו לענין מילה. וא״כ א״צ לרבות ערבי מהול לפסול בפסח. שהרי הוא ערל. והיינו דמקשה ביבמות דע״א על הס״ד לאתויי ערבי מהול וגבעוני מהול והני מולין נינהו כו׳ ומסיק לאתויי גר שמל ולא טבל וקטן שנולד כשהוא מהול:}}. אבל לפי פשוטו קאי על הא דכתיב דמקנת כסף אפילו אינו יליד בית ישראל מכ״מ ומלתה אותו אפילו בע״כ יאכל בו. אבל תושב ושכיר שמלתה בע״כ לא יאכל בו שאינו קנוי לך שתשלוט בו למולו בע״כ: | ||
== מז == | == מז == | ||