ספר הערכים/אדם: הבדלים בין גרסאות בדף

‫האדם מוגבל בכל הכרותיו והשגותיו השכליות ולכן רוב ידיעותיו אינן ידיעות ברורות ומוחלטות, משום שידיעה ברורה ומוחלטת היא רק ידיעה חושית, שראה הדבר בעיניו, אבל ידיעה שאינה חושית אינה יוצאת מגדר הספק. ואכן מסרה לנו התורה ידיעות כלליות לסמוך עליהן, אף על פי שלעולם לא יגיעו למדרגת ידיעה ברורה, שהרי הידיעה, למשל, הבאה משני עדים, גם היא אינה מגעת עוד לגדר ידיעה ברורה ומוחלטת, שהרי יש שמכחישים ומזימים את העדים. אבל משום שהתורה לא ניתנה למלאכי השרת, כי אם לבני אדם המוגבלים בידיעותיהם, לכן מן ההכרח הוא לסמוך על ידיעות שהן רק בגדר הכרעות, כמו עדים, רובא, חזקה, וכדומה. ואחרי ש"רובא" היא מן ההכרעות התוריות, ממילא אין מן התורה להתחשב עם המועט, שהרוב מבטל את המיעוט, אולם תרי מעוטי, יש הרבה מן הראשונים שמחליטים, דהוו כפלגא ופלגא.

{{ניווט כללי תחתון}}