מהר"ם שיף/שבת/קלג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קלג TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
בית מאיר
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' ואביי אליבא דר"ש האי בשר כו'. ולא מקשה האי לעשות ודוחק לומר שיתורץ ג"כ במתכוין לעבור. אפשר לומר כמ"ש התוס' לעיל בד"ה האי עשה לעשות היינו עשה׃

גמ' ואי איכא אחר. עיין בזה בטור בהלכות מילה סי' רס"ו בשם ר"א הלוי שהאב אסור למול בשבת בדאיכא אחר ע"ש ולכאורה הא כ"ז הולך בה"א אבל למסקנא דמודה ר"ש בפסיק רישה מתכוין ושאינו מתכוין שוה דו"ק היטב ועיין בת"ה באורך בזה [ג]׃

ברש"י בד"ה ה"ג לעשות אותה בסיב כו'. בגמ' שלי מוגה ע"ש ולכאורה מוגה בטעות:

ברש"י ואי איכא אחר כו' ולא ליקו אב להתם כו'. לפי"ז לא שייך [הני] פירכות תינח גדול כו' ואי איכא אחר כו' [דלפירש"י דאין היתר באיכא אחר רק בדלא ליקו להתם להכי לא שייך להקשות לעיל בגדול ואי איכא אחר]׃

גמ' רבא אמר כו' דאתיא מק"ו כו'. נראה דתחלה אמר מנא ה"מ משום דס"ד די"ט אינו רק ל"ת ויבא עשה וידחה כו' משא"כ בשבת שיש בו כמה לאוין ועשה [איצטריך לעיל רבויא אפילו למילה בזמנה דדחי] אבל רבא דס"ל די"ט נמי עשה ול"ת וכמ"ש התוס' לעיל פ' במה מדליקין [דף כה ע"א בד"ה ולא מילה] וגם הוא מצריך לימוד מיוחד למילה משא"כ אינך דממילא משתמע נמי מילה מינה לזה הוצרך לומר משום דאתיא בק"ו. אך הק"ו ליכא ק"ו דרבא ס"ל משום דגברא לא חזי עיין בזה בתוס' במה מדליקין [בדיבור הנ"ל שהקשו זה] וצ"ע:

גמ' והו"ל י"ט עשה ול"ת. לוי"ל שכתבו התוס' בסמוך לעיל ע"ב בד"ה האי עשה נקשה דאכתי נילף מילה שלא בזמנה דדחי ל"ת ועשה די"ט ממה דדוחה מילה שלא בזמנה עשה ול"ת דצרעת ואולי יש לפרוך דלמא י"ט חמירא מטעם מה ועיין בהרז"ה ובפרק קמא דיבמות:

בתוס' בד"ה ואביי אליבא דר"ש כו' ולאביי נמי כו'. משום דתלמודא לא קאמר רק הא דרבא ורב ספרא תנאי דרב ספרא ודאי תנאי אבל אביי מצי סבר ככ"ע דאף דהק"ו הוא טוב מ"מ לא מוקמי אמילה שלא בזמנה רק אבזמנה דמלתא דאתיא בק"ו כו' [עיין במהרש"א]:

בתוס' בד"ה ותנן נמי גבי פסח כו' מ"מ לאלומי פסקא כו'. ומכח סברא שהזכירה גמרא שיש בזה ואין בזה [דפסח בכרת] ואפ"ה פסק כן מכח זה מיקרי אלומי פסקא [דאי משום דבשני המקומות פסק כן בשביל מילה לא הוה צריכא תלמודא למימר הצריכותא]:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון