לחם משנה/עירובין/ג
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה[עריכה]
בנה מצבה על גבי מצבה וכו'. וא"ת מאי שנא מצבה מזיז דבזיז אמרינן אם נשאר פחות מעשרה מן הזיז עד הכותל ופחות מעשרה לקרקע דהוי מיעוט, ויש לומר דשאני זיז דיוצא מן הכותל עצמה ולכך הוי מיעוט אבל מצבה הוא דבר נפרד מן הכותל:
אין בתחתונה ארבעה וכו'. וא"ת לדברי רבינו דס"ל דאין בעליונה וכו' א"כ כשאין בתחתונה ארבעה למה לי שיהיה פחות משלשה לעליונה מי הוא הממעט אם העליונה אפילו שיהיה נפרדת ואם התחתונה אפילו שיהיה ג"כ נפרדת. וי"ל דכשיש פחות משלשה בין עליונה לתחתונה חשבינן לתרוייהו כאילו היא אחת ויש בה ארבעה כיון דהם פחות משלשה בין זה לזה:
ט[עריכה]
כותל שגבוה עשרה ובא למעטו וכו'. אפשר דמיעוט זה הוא מובן לראש הכותל ממ"ש ה"ה לקמן ובסמוך אבאר:
סתר מקצת הכותל וכו'. לכאורה נראה כוונת רבינו שסתר מקצת הכותל דאותו מקצת משתמשין בו השתי חצרות והשתא אסור להשתמש. ואם כן קשה דלא הל"ל לחצר זו אלא לשתי חצרות לכך נראה לפרש שסתר במקצת הכותל מקצת העובי באופן שבמקצת הכותל לצד אחד מן החצר האחת הוא פחות מעשרה והוא שוה לו וזהו שכתב נותנין אותו לחצר זו:
יב[עריכה]
חריץ שבין שתי חצרות וכו'. קשה דמאי שנא כותל גבוה עשרה ומיעטו שמערבין אחד ואם רצו שנים ובחריץ עמוק עשרה אם מיעטו אמרינן שאין מערבין שנים. וי"ל דבפחות מעשרה הוי טעמא משום דהוי כפתח ולכך מערבין אם רצו אחד או שנים אבל הכא ליכא למימר כן:
יג[עריכה]
וכן אם מיעט רחבו בלוח או בקנה שהושיטו באורך כל החריץ וכו'. בגמרא פ' חלון (דף פ"ט) על מתני' דנתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד אמרו שם לא שנו אלא שנתנו לרחבו אבל לארכו אפילו כל שהו נמי ע"כ וממאי דקאמר כל שהו נמי משמע דאפילו כל שהו יש בה דין זה דאם רצו מערבין אחד ואם רצו שנים ורבינו לא כתב כן אלא בנתן לרחבו כתב מערבין אחד אם רצו או שנים ובנתן לארכו כתב מערבין אחד ואין מערבין שנים ולכאורה הוא דבר תימה ונראה דטעמו דסברא היא דנתן לארכו הוי הכל אחד ומערבין אחד:
וכל הדבר הניטל בשבת כגון הסל [והספל] אין ממעטין בו וכו'. כתב ה"ה ופירש רבינו וזה בחריץ והאחרונים וכו' כלומר הטעם דפירשו האחרונים הענין בכותל הוא מפני שהם סוברין דאפי' שהמיעוט רחוק מראש הכותל כיון שיש בו ארבעה ממעטו וזהו שאמרו בגמרא דע"ז כמה ספל ממעט וכו' אבל רבינו פירש הדבר בחריץ דבכותל א"א לפרש דהוא סבור דכל מיעוט צריך שיהיה בפחות משלשה סמוך לראש הכותל. ויש לתמוה על דברי ה"ה דבבנה מצבה ע"ג מצבה כתב רבינו אם יש בתחתונה ארבעה ממעט והך איירי שהוא רחוק מן המצבה עליונה שנים וכ"ש כשהוא רחוק מראשו של כותל שלשה וא"כ לדברי ה"ה אפילו שיהיה המיעוט ארבעה לא מהני אם לא יהיה סמוך לשלשה לראשו של כותל. ונראה לתרץ דלא כתב כן ה"ה אלא במיעוט דומיא דספל שחיברו בטיט אבל מיעוט דמצבה שהוא בנין אפילו שיהיה רחוק משלשה מראשו של כותל מהני. אבל לשון ה"ה קשה לזה שכתב כל מיעוט וצ"ע:
יז[עריכה]
שני בתים שביניהן חורבה וכו' ואם היה תשמישה לזה בנחת וכו'. אין כוונתו במ״ש תשמישה לזה בנחת ר״ל בזריקה ולאחר בשלשול דזה אי אפשר דשניהם אוסרים זה על זה. אלא הכוונה היא תשמישה בנחת פחות מעשרה ומ״ש למטה משתמש בחורבה ע״י זריקה לאו דוקא זריקה דגבוה עשרה אלא זריקה למרחוק וכן פירש״י ז״ל לשון זריקה בפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ה) גבי שני בתים ושלש חורבות ביניהם וכו':
כא[עריכה]
אם היתה למעלה מן המים וכו'. הוא ז״ל לא גריס בפ' כיצד משתתפין (עירובין פ"ו:) אלא משום דקל הוא וכפירש״י ז״ל ולא כפירוש התוס' ז״ל וכגירסתם ע״ש וא״כ איתא לדרב יהודה ויפה פסק:
כה[עריכה]
ואע"פ שנתוספו הדיורין וכו'. אין להקשות ממ"ש ה"ה בשם הרשב"א לעיל פרק שני דכשבא זה היורש לדור עמהם בשבת אוסר דאמאי אוסר הא הוי הוספת דיורין בשבת ומותר דיש לחלק דשאני התם שהוא היורש עצמו בעל הבית ומפני כן אוסר אבל הכא הוספת דיורין בעלמא הוא אבל גבי ישראל וגר השרויים במערה שכתב רבינו בפ"ב הוי הוספת דיורין והתוס' בעירובין (דף ע"ט:) גבי ש"מ דיורין וכו' כתבו יש דיורין וכו' ע"ש:
נפתח החלון וכו'. כתב ה"ה ואני אומר שראיית רבינו היא וכו'. לכאורה נראה דבא לתרץ החילוק שחילק הרשב"א בין דין זה לדין הספינות ואם כן קשה דסוף סוף עדיין טעמו של הרשב"א ז"ל במקומו עומד דהספינות אע"פ שכל אחת מהן מוקפת מחיצה מ"מ ראויה כל אחת לנוד והים מפסיק ביניהן. ואם נאמר דמ"ש ה"ה מוקפות מחיצה ר"ל שיש היקף של מחיצה מקיף לשתי הספינות ביחד מ"מ קשה דאם זה ההיקף מקשרן וא"א לנוד כל אחת מחברתה היינו קשורות והיכי קאמר אם אינן קשורות ואם אפשר לנוד ואינו מקשרן הדרא קושיא לדוכתא וטעמו של הרשב"א במקומו מונח. והיה נראה לומר דאין כוונת ה"ה לדחות טעמו של הרשב"א אלא לתת טעם לדברי רבינו דאיך מדמה חצירות לספינות דבחצירות איכא מחיצות מה שא"כ בספינות לכך כתב שהוא מפרש שמוקפות מחיצות. אבל אין כל זה נראה בהמשך לשונו וצ"ע:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |