ילקוט ספורים/דברים/שופטים/קיט/ד
< הקודם · הבא > |
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה |
שופטים ושוטרים וגו' (דברים טז, יח).
דרבה בר רב הונא הוה ליה ההוא אבא אגודא דנהרא, אמרו ליה ניקוץ מר, אמר להו קוצו עילאי ותתאי והדר ניקוץ אנא, היכי עביד הכי והכתיב התקוששו וקושו (צפניה ב, א). ואמר ריש לקיש קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים, התם אבא דבי פרזק רופילא הוה ואמר אי קייצו קייצנא ואי לא קייצו אמאי איקוץ, דאי ממתחי אשלייהו מסתגי להו, ואי לא לא מיסתגי להו. רבה בר רב נחמן הוה קאזיל בארבא, חזא ההוא אבא דקאי אגודא דנהרא, אמר להו דמאן, אמרו ליה דרבה בר רב הונא, אמר ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה (עזרא ט, ב). אמר להו קוצו קוצו, אתא רבה בר רב הונא אשכחיה דקץ, אמר מאן קצייה תקוץ ענפיהה, אמרי כולהו שני דרבה בר רב הונא לא אקיים ליה זרעא לרבה בר רב נחמן.
ילקוט הרואים[עריכה]
ד(ב"מ ק"ז:). המדה כנגד מדה, כי האדם עץ השדה והוא קץ אילן שלא יעשה עוד פירות לכך תקצץ פירותיו.
לקט הקוצרים[עריכה]
הוה ליה אבא כו'. היה לו יער על שפת הנהר. ניקוץ. יקצוץ אותו, דאמרינן שם בגמרא שצריך לקוץ היער שסמוך לנהר שספינות הולכות שם בשביל מושכי הספינה שיוכלו לעלות על היבשה. נקייצו עלאי ותתאי. מי שיש להן יער על הנהר אצלי למעלה הימנו ולמטה הימנו הולך דרך המים. אבא דבי פרזק רופילא הוה. אותו היער של מעלה ושל מטה לא של ישראל היה שיכול לקצוץ אותו יער אלא של בית פרזק פחת פרסיים, וידוע הוא שלא יקוצו ומה תועיל קציצה שלי. דאי ממתחי אשלייהו מסתגי להו. אם יוכלו למתוח חבלים ולבוא ממסע למסע או מכפר לכפר לילך ממטה למעלה ילכו. ואי לא לא מיסתגי להו. אין להם מהלך בעבר זה והולכין על כרחן דרך שפתו השנית, שהרי על כרחן כנגד היער של העכו"ם ילכו בשפתו השניה ולכשיגיעו כנגד שלי למה יטריחו לעבור את רוחב המים, והרי הן צריכין לחזור ולעבור צד אחר כשכלתה הקצירה. בארבא. בספינה. חזא ההוא אבא. שהניח רבה בר רב הונא לפי שאין העליונים והתחתונים קוצצים, ורבה בר רב נחמן לא היה יודע שכן היה שהיה עליון ותחתון של עכו"ם המושל. מאן דקצייה. מי שצוה לקצוץ היער ימותו בניו. לא אקיים זרעיה. משום קללתו של רבה בר רב הונא.