דרישה/יורה דעה/רפב

דרישה ‏ יורה דעה רפב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חייב לעמוד לפניו מפני לומדיה עומדים מפניה לא כ"ש גמרא והא דאמרינן במסכת מכות טפשאי הני אינשי דקיימי קמי ס"ת ולא קיימי קמי גברא רבא לאו משום דעדיף גברא רבא מס"ת דהא איפכא אמרינן הכא אלא לומר דכיון שאלמלא הם היתה כרוכה ומונחת ואינהו מפרשי לה כדאמרינן התם דהא בדאירייתא כתיב ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי להו חדא כמה טפשאי נינהו דלא סברי כשם שראוי לעמוד מפני ס"ת כך ראוי לעמוד מפני לומדיה. ודומה לזה פי' בעקידת יצחק בפרשת חקת ע"ש. ובתוספתא דהתם ה"ק במה טפשאי הני אינשי כו' דהא למיקם מקמי ס"ת לא ידעינן אלא מק"ו דגברא רבא עכ"ל פ"ק דקידושין סקף דף תרל"ה ע"ש:

ב

ויניחנו ע"ג חמור כו' נקט כן משום דזהו אליבא דכ"ע כו' עמ"ש בפרישה וכתבתי כן לאפיקי מי"מ דמ"ש רבינו תחילה לא יניחנו בשק כו' וירכב עליו ר"ל עליו על החמור דאפי' על החמיר אסור לרכוב כשהס"ת מונח על החמור ודייקי כן מדכתב אח"כ רי"א דאפי' בלא פחד מותר להפשילו ע"ג חמור ש"מ דלדעת ראשונה אפי' ע"ג חמור אסור. והא דכתב תחילה סתם אסור אע"ג דיש בו פלוגתא משום דל' הרמב"ם תפס דס"ל כהרי"ף רביה לאיסור. אבל ז"א דא"כ לא ישוו פירושו דלרכוב עליו דהא מ"ש אח"כ ואם היה מפחד מפני גנבים מותר אפילו לרכוב עליו רוצה לומר אפי' לרכוב על הס"ת עצמו: כתב בתשובת הרשב"א (וכ"כ לעיל בסימן רמ"ב ס"ך עכ"ה) דאין צריך לעמוד לפני התורה או רבו כשהוא במחיצה אחרת אע"פ שרואה אותו ולכן כשהס"ת בבימה א"צ לעמוד א"ל כשמראים הכתב לקהל אז נוהגין לעמוד מפני הכבוד עכ"ל:

ג

ולא יקרא בו עד שירחיק ד' אמות כו' ודע שהרמב"ם דהל' ס"ת כתב כל' רבינו לא יאחוז אדם ס"ת כו' ולא יקרא בו כו" וז"ל ב"י בפ' מי שמתו תניא לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וס"ת בזרועו וקורא כו' ואף ע"ג דפשטא דברייתא משמע דלא אסרו ס"ת בזרועו אלא דוקא כשקורא בו אפשר שהרמב"ם ז"ל מפרש דתרתי קתני לא יאחוז ס"ת בזרועו אפי' אינו קורא בו וכן לא יהא קורא שם אע"פ שאינו ס"ת בזרועו דבכל חד מהני אית ביה משום לועג לרש דאחיזת ס"ת אפי' בלא קריאה אית ביה מצוה עכ"ל ב"י ונראה דכן ג"כ דעת רבינו שכתב ל' הרמב"ם ומ"ש לא יקרא בו ל"ד אלא ר"ל בו במ"ש בתוכו ול"ד בתוכו דס"ת אלא מדאיירי לפני זה באחיזת ס"ת נקט ל' קצרה דגם לא ילמוד תורה ומ"ש רבינו בסימן שס"ז וה"ה ע"פ ג"כ כיון לכך ור"ל דהברייתא תרתי נקט. וז"ש רבינו אף על פי שכרוצה במטפחת ואז א"א לקרות מתוכה ודו"ק:

ד

אסור לישב על המטה שס"ת עליה וה"ה לשאר ספרים ואפי' על מדרגות שעושין לפני ארון הקודש אסור להניח ספרים כ"כ ר' מנו"ח: לא יניח ס"ת על ברכיו וב' אצילי ידיו עליו ה"מ ונ"ל דה"ה שאר ספרים רמ"א. וכתב עוד הר"ר מנוח שבשעת המדרש והמקום צר לתלמידים מותר לישב בשוה עם ספרים ושלא בשעת המדרש ידקדק שיניח הספר ע"ג דבר אחר כל שהו:

ה

אבל אין מניחין נביאים וכתובים ע"ג חומשים כו' וכל זה מיירי בב' כריכות שכל אחד כרך בפני עצמו אבל בכרך אחד הכל שרי רמ"א והוא מדברי תוס' דבכרך אחד אין גנאי והביא ב"י בסימן רפ"ג וכן רבינו כתבו בסימן הנ"ל ולכאורה נראה שמכאן יש ראייה על ספרים שלנו שאין כתובים בגלילה שמותר ג"כ לכרוך תורה נביאים וכתובים ביחד ואף ע"פ דא"א שלא יבא נביאים וכתובים ע"ג תורה אם יפתח הכרך (וכ"כ המרדכי ס"פ השותפין עכ"ה) ומ"מ אין ראיה מכאן כ"כ דדילמא שאני כשהם כתובים בגלילה דאז אין גנאי כ"כ דאע"ג דנביאים וכתובים נגללים על תורה מ"מ הואיל והוא מוקף בו מכל צד אין נביאים וכתובים שוכבים על תורה לחוד אלא שוכב ג"כ על המקום שהוא שוכב בו משא"כ בספרים שלנו שאחד שוכב ממש ע"ג חבירו אפילו אם הם בכרך אחד וק"ל. וגם יש לחלק דהתם הואיל שהם נכרכים סביב התורה נראה שהם שמירה לתורה והוא כמו הדפין שנקראים טאבלי"ן בל"א שקושרים בהן ספרים שלנו שאין בהן צד איסור הואיל שהן שמירה לספר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.