מראי מקומות/יורה דעה/רפב

מראי מקומות יורה דעה רפב

לא יפנה אחוריו לס"ת אלא א"כ הס"ת גבוה י' טפחים, מהיכן מונים את הטפחים

הטוש"ע בסעיף א, הביאו להלכה את לשון הרמב"ם בהל' ס"ת י,י, דשרי רק אם הס"ת גבוה ממנו י' טפחים, ע"כ, ומבואר דצריך שיהא גבוה מראשו של האדם י' טפחים, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' עח, כתב דאם היו גבוהים מן הארץ י' טפחים שרי, ע"כ, ובאמת לא מצינו בכל דוכתא מידת י' טפחים אלא מן הקרקע ולמעלה, אבל במרחק בין ב' דברים מצינו מידת טפח או ג' טפחים או ד' טפחים או ד' אמות, ועל כן נראה יותר דגירסת התשובה עיקר, וצ"ע. ומ"מ משמע מדברי הרמב"ם בתשובה שם, דאף בברכת כהנים שאחורי הכהנים כלפי ההיכל צריך שהספרים יהיו גבוהים י' טפחים, ולפי"ז ה"ה לשאר דבר מצוה צריך י' טפחים.

לישב בשוה לספרים

הב"י בסוף סעיף ז, הביא שטוב להחמיר גם לא לישב על הספסל ששאר ספרים עליו, כמו בס"ת, ע"כ, וכן משמע בדברי רבינו יונה באבות ד,ו.

אם מותר להניח ספרים על הקרקע

הרמ"א בסעיף ז, כתב דאסור להניח שום ספר על גבי קרקע, ויש להעיר דבדברי רבינו יונה באבות ד,ו, משמע דאסור להניח על הקרקע אפי' שאר ספרים, ומאידך מדברי סמ"ק במצוה קנב אות סו, מבואר דס"ל דאפי' ס"ת שרי להניח על הקרקע אם אינו יושב בסמוך אליו.

כשהספר על ברכיו לא יניח אצילי ידיו עליו

כן הביאו הב"י בסוף סעיף ז, והרמ"א, מהגהות מימון בשם מסכת סופרים, ויש להעיר דאף האשכול בהל' ס"ת ד"ה לא (נט.-2), הביא דבר זה, ונראה דאין סברא לומר דהיינו דוקא כשהספר על ברכיו אלא אורחא דמילתא נקט וה"ה כשהספר מונח על שולחן.

לנהוג כבוד בס"ת כשקורא

האשכול בהל' ס"ת ד"ה לא (נט.-2), כתב לא יאחז אדם ס"ת בזרועו ויהא מטייל וקורא בו כמו שהוא קורא בשטרות, וכ"כ בה"ג בהל' סופרים עמוד תרפב, ועוד כתב באשכול שם שיקרא בס"ת באימה ויראה, ואם צריך לראות יותר טוב במקום מסויים לא יוציא הקלף ויקפלנו אלא יפתח הספר יותר, ע"כ.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף