ביאור הגר"א/יורה דעה/רפב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רפב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) חייב כו'. פ"ד דאבות ופ"ג דמ"ס ופ"ג דברכות (י"ח א' כ"ד א' כ"ו א') ופ"י דעירובין (צ"ח א') ופ"א דקדושין (ל"ג ב') ופ"ג דמנחות (ל"ב ב') וש"מ ועבמ"ר פ' במדבר פ"ד וכתב הרמב"ם דהא דברי הלוחות הן בס"ת וז"ש ומצוה כו' ולכבדו כו' כמו בארון:

(ב) ולא ירוק כו'. דאפי' בפני רבו אסור כמ"ש בפ"י דעירובין (צ"ט א') וכ"ש בפניה וכמ"ש בפ"ק דקדושין (ל"ג ב') ק"ו מפני כו':

(ג) ולא יגלה כו'. כמ"ש במזבח וכמ"ש במכילתא שם והלא דברים ק"ו ומה אם אבנים שאין בהם דעת לא לרעה ולא לטובה אמר המקום לא תנהוג בהם בבזיון חבירך כו' וכ"ש בס"ת כנ"ל ואע"ג דשם ממעט היכל וק"ק מפסיעה גסה דוקא:

(ד) ולא יפשוט כו'. ערש"י בכתובות ק"ח ב':

(ה) ולא יחזור כו'. כמ"ש בפ"ה דיומא (נ"ג א'):

(ו) אא"כ גבוה כו'. דרשות אחריתא הוא וכמ"ש בספ"ג דברכות [ועס"ח מש"ש]:

(ז) אלא ישב כו'. כמ"ש בפ"ב דשבת (ל' ב') לענין רבו:

(ח) עד שיעמוד כו'. ממה דאיבעיא להו שם ברכוב כו' וכמש"ש בנשיא:

(ט) או עד כו'. כמ"ש בפ"ה דיומא (נ"ג א') ברבו:

(י) אבל לפני כו'. משא"כ בחומשין שלהם דין תורה להם דהא אף בציבור מותר לקרות בהן אלא מפני כבוד צבור כמ"ש בגטין ס' א'. רשב"א ע"ש ועסי' רפ"ג ס"א:

(יא) השומע כו'. כמ"ש בקדושין ל"א ב' רב יוסף כי כו':

(יב) כנגד לבו. כמ"ש בתפילין בפ"ג דברכות (כ"ג א') ובתוס' כ' שמותר אפילו מפשילו לאחוריו וכן אמרינן בירושלמי ספ"ג שם אלא שנסתפקו בס"ת ע"ש ד"ה וירכב כו' והרי"ף כ' דבשעת הסכנה אינו מותר אלא שיניח על החמור שהוא רוכב וכ"מ לשון הרמב"ם דקאמר ברישא וירכב עליו ר"ל על החמור ראי על הס"ת הל"ל בלשון נקיבה עליה וע' בריש קדושין (הכא דבתורה קאי ותורה כו') וז"ש אלא מניחו כו' ואם כו':

(יג) עד שירחיק כו'. שם:

(יד) או מבהכ"ס. כמ"ש בתפלין בברכות שם וכשיוצא מרחיק כו':

(טו) ואפי' כו'. רמב"ם דהא קורא בספר תנן שם בכל ספרים:

(טז) ואסור כו'. שם וכנ"ל סי' רע"ז:

(יז) אסור כו'. הנה תוס' שם פסקו כר' יוחנן דקי"ל כוותיה נגד ר"ה כמ"ש תוס' ורי"ף וש"פ בפ"ו דברכות וש"מ וכ"פ הרמב"ם עצמו שם (בפ' ז' מה' ברכות הלכה ד') ועתוס' דמנחות שם ד"ה דאמר כו' אלא שהרמב"ם נטה כאן אחר הירושלמי פ"ג דברכות כדרכו לנטות אחר הירושלמי דאמרינן שם לא ישב אדם ע"ג ספסל שס"ת נתון עליו מעשה בד"א שהיה יושב ע"ג ספסל שס"ת נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע לפני נחש סתמא דירושלמי דלא כר' יוחנן והביאה תוס' שם ד"ה אסור כו':

(יח) וכ"ש שאסור כו'. גמ' שם אפי' לר' יוחנן:

(יט) ואפי' על כו'. דהוא כארץ שהולכים עליה:

(כ) ולא יניח כו'. מ"ס פ"ג הלכה י"א:

(כא) ונ"ל כו'. דהא משום בזיון הוא כמש"ש וכנ"ל ס"ה:

(כב) והרמב"ם מתיר כו'. שמפרש מש"ש אריב"ל כו' לא לשמש דהא אמר בברייתא בית שיש בו ס"ת כו' אלא משום זהירות בכבודה שלא להחזיר אחוריו אליה ולפשוט רגל כו' שהשיב בס"א וכן מש"ש מר זוטרא כו' ג"כ משום האי טעמא וז"ש בס"א ומצוה לייחד לו מקום כו' אא"כ גבוה כו' ומפרש מחיצה עשרה בגובה:

(כג) והוא שלא כו'. כמ"ש בפ"ב דסוכה (כ"ו ב') שכח ושמש כו':

(כד) תיק כו'. שם ואלו הן כו':

(כה) שהוכן לס"ת והונח כו'. כמ"ש בפ"ג דברכות (כ"ג ב') ובפ"ו דסנהדרין דאר"ח האי סודרא כו'. ובירושלמי ר"פ בני העיר והביאו הרא"ש שם העושה תיבה לשם ספר ומטפחת לשם ספר עד שלא נשתמש בהן הספר מותר להשתמש בהן הדיוט משנשתמש בהן הספר אסור להשתמש בהן הדיוט כו':

(כו) וכן המטפחות. כנ"ל:

(כז) והארון. הוא תיבה הנ"ל ובירושלמי שם ר' ירמיה אזל לגוללא יהבין תיבותא בגו ארונא אתא שאיל לר' מנא א"ל אני אומר כך התנה עליו מתחלה ר' יונה עביר מגדלא ואתני עלויה עלאה דספרין וארעיה דמנין והביאו הרא"ש סוף מגילה וז"ש והמגדל וז"ש בסט"ו כל מה כו':

(כח) אע"פ כו'. דמש"ש בגמ' מריש כו' דוקא אכסא שמניחין אבל בתוכו לעולם תשמיש קדושה כי אין מניחין בתוכו לעולם בלא תיק ומטפחת ואפ"ה אמרינן דתשמיש הוא:

(כט) וכן הכסא כו'. גמ' שם וכאן לא אמר אע"פ כו':

(ל) ולאחר כו'. כמ"ש בסי"ג ובספ"ט דשבת מקק מטפחות:

(לא) וכסא כו'. כגירסת הרי"ף והרא"ש שם ועבא"ח סי' קנ"ד:

(לב) אבל כו'. ירושלמי שם ר' יהודה בשם שמואל בימה ולווחין אין בהם משום קדושת ארון ויש בהם משום קדושת בה"כ אנגלין אין כו' ויש כו':

(לג) תפוחי כו'. דכל שלכבוד עשויין כמש"ש בגמ' מ"ד הני כו':

(לד) כל מה כו'. כמש"ש בבה"כ:

(לה) יחיד כו'. עמ"ש בא"ח סי' קנ"ג ס"י:

(לו) ואם היו כו'. כמ"ש הרמב"ם דאינו אלא כחומשין:

(לז) אבל כתובים כו'. מדלא חילק בגמ' הנ"ל ביניהם ומשוי אותם להדדי וכן שם לענין גלילות מטפחות וכן בירושלמי לענין מכירה ע"ש ועתוס' דב"ב י"ג ב' ד"ה ר"י כו':

(לח) וכ"ז כו'. עתוס' שם ד"ה מדביק כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון