ביאור הגר"א/חושן משפט/קלג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קלג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כ"ד המטלטל כו'. ב"ב מו א' אומן הוא כו' יש לו חזקה וערשב"ם במתני' ד"ה אין להם חזקה כו' אבל במטלטלי כו' מאחר כו'. וז"ש כאן אפי' אם כו' (וכ"ה בפ"ב דכתובות יז ב' ה"ד אי דאכל שני חזקה אלמא דכל שיש לו חזקה אפי' עדים כו' וה"ה כאן לאלתר כמש"ל ל"ו א') ואפי' לאלתר כמ"ש רשב"ם שם וכן מ' שם ל"ו א' והאמר ר"ל כו' מאי אין כו' ושם הנהו עיזי כו' וע"כ לאלתר מיירי:

(ב) הפקדתיו לך. דומיא דאומן שמסרו בידו:

(ג) או השאלתיו לך. שבועות מו ב' דשלח כו' דברים כו' מ' דבדברים שאין עשוין נאמן ושם זה אומר שאולין כו' ודוקא דאית בהו כל הענינים דשם:

(ד) אתה מכרתו לי או. ב"ב מ"ה ב' אתה מכרתו כו' ודוקא אומן כנ"ל ושם בפני אמרת כו':

(ה) ואם טען כו'. ב"מ קט"ו א'.

(ו) ונשבע. כיון שאין טוען על גוף החפץ. ב"ק קיד ב' המכיר כו' וכל שבועת המשנה בנקיטת חפץ כמ"ש הרא"ש בר"פ כל הנשבעין וכמ"ש בר"פ שבועת הדיינים ל"ח ב' היכי משבעינן כו' לאתפוסי חפצא כו' ומ' דבכל שבועת הדיינין:

(ז) ואם טען כו' נכון. סנהדרין כט א' אמור כו':

(ח) אפי' אם מסר. ב"ב מ"ה א' אפי' בעדים נמי כו' שיכול כו' כי אמר כו'. וז"ש נאמן כו' וכן נאמן כו' ושם הדרי בי וכן מסקינן בשבועות מ"א ב':

(ט) ואם אמר. ע"ש בתוס' דב"ב ד"ה המפקיד כו' ואר"י כו' וי"מ דהא כו' ונ"מ לדידן באומר אל תחזירהו כו' וכמ"ש בשבועות שם ואם אמר כו':

(י) ואם טוען. שם:

(יא) ומתו. כן דעתו דומיא דהלכו וכן מ' בב"ב ברא"ש שם סי' מד ע"ש דמפ' כל הענין וע"ל סי' ע"א:

(יב) נשבע היסת. ע"ש בתוס' הנ"ל ומיירי קודם כו' וכן מבואר כל היסת כנ"ל:

(יג) ואם לא. ב"ב מו א' אלא לאו דליכא כו' וע"ש בתוס' ד"ה אי כו' וכ"כ כל הגאונים ועברא"ש וכן שם בגמ' ראה עבדו כו' ושם ראה תניא משוי ליה ראה:

(יד) אבל אם. שם אי דאיכא כו' וכמ"ש תוס' כנ"ל:

(טו) ודוקא שהעדים כו'. שם מה א' אמר רבה כו' וע"ש בתוס' ד"ה אבל כו' וי"ל כגון שמסר כו':

(טז) אם ראו. שם מו א' תא אחוי לך כו' ופי' בשם תוס' קודם שבאו לב"ד וז"ש שפיר קאמר כו' ואי חכים כו' ועבהג"א ס"פ המקבל ד"ה אלא:

(יז) דעו כי. שם ואי חכים כו' לאו משום כו':

(יח) ויתרה כו' שלא יוכל כו'. אע"ג דאין נאמן לומר החזרתיו קודם לכן כמו באומר לא לויתי שם ו' א' מאי אין לך כו' ופי' שמעיקרא אמר אין לך כו' ואמר אתם עידי ושתק ואח"כ אמר נתתיו לן קודם לכן והקשו א' כ ל"ל בב"מ למימר הוחזק כפרן וצריך דוקא העדים מכחיש ודוקא בב"ד ותי' דנ"מ דבב"ד אפי' אח"כ פרעתי אינו נאמן משא"כ בעדים ועבסי' עט ס"ט אבל אם כו':

(יט) אמר המערער. שם מ"ה ב' סיפא כו' דאי בעי אמר כו' וערשב"ם שם ד"ה ביוצא כו' והלא כו' ודין אומן כדין אל תחזירהו כמ"ש ברישא ראה עבדו כו' לא אמר כלום:

(כ) שבע. ר"ל היסת כנ"ל:

(כא) בד"א כו'. שבועות מו ב':

(כב) ויש למערער. כנ"ל בס"ח וכמו שהוכיח הרי"ף שם בעובדא דשכוני גואי מהא דכתובות יז ב':

(כג) וראו. כנ"ל ועתוס' הנ"ל וגמ' שם:

(כד) אע"פ שאין דאל"כ אף דברים שאין עשוי אין נאמן וכנ"ל בסוף ס"ב וערי"ף בסוף המקבל ורא"ש שם:

(כה) אינו כו' לקוח שבועות שם:

(כו) ולא ממושכן. ב"מ קטז א':

(כז) צריך. שם:

(כח) אפי' אם. דומיא דאומן דפי' רשב"ם במתני' דאיירי שמטלטלין ושם אפי' ג' שנים כמ"ש שם והאריסין כו' אין לאיש כו' ואמרו דוקא שחלק ואשה שנתגרשה:

(כט) ואפי' מת כו'. בשם ושם ועבב"ב נ"ב א' ב':

(ל) בלא שבועה. ואם טען כו'. שם לג א' בעובדא דרבה בר שרשום וע"ש בתוס' ד"ה מיגו כו' וי"ל כו':

(לא) וי"א. ע"ש ברא"ש סי' ז' א"נ כו' ותירץ זה כו'. ודעת הראב"ד כתוס' אלא דכאן כיון שנוטל נשבע בנק"ח ואפי' בטענת שמא כמו כלי הנשבעין ונוטלין כמו המכיר כליו כו' והמוציא הוצאות על נכסי אשתו וכמ"ש בסי' צא ס"ג בהג"ה ועבסי' עב בש"ך ס"ק ס"ז ועבה"ג:

(לב) בד"א כו' אבל. שבועות שם ולא אמרן אלא זה כו' ועסי' צ' דיש חולקים:

(לג) אא"כ יצא. ב"ק קיד ב' אבל בע"ה שאינו כו' וה"ה בדברים העשוין דחד דינא אית להו וכ"ש הוא כמ"ש בשבועות שם אינו נאמן ולא אמרן אלא בע"ה כו' ובכולהו נמי כו' כגי' תוס' ועדיף דבבע"ה שאין כו' צריך לכל התנאים משא"כ בדברים כו' ועסי' שנז בהגה די"ח:

(לד) מי שהיו בידו כו' ואם טען זה. ב"ב מ"ה ב ראה עבדו כו' בפני אמרת כו' מ"ש רישא ומ"ש סיפא אלמא אם טוען לאומן אני נתתי לך לתקנו והוא טוען שלקחו מאחר המערער נאמן ואומן יש לו דין דברים העשוין להשאיל ולהשכיר:

(לה) ואם היו מדברים. שם אמר רבה סיפא כו' ואע"ג דשם דוקא בפני היינו משום דטוען שלקחו מאומן וכמ"ש שם ל"ו מי איכא מידי דאלו נכרי כו' אלא א"ר אי אמר כו' אבל בלקחו מי שאינו אויין א"נ ואחר דין דברים שאין עשוין כו' ומ"ש ברישא אבל פלוני מכרם כו' והלה טוען שנגנבו ממנו. הוא דברי המ"מ ועש"ך שפי' בשם אביו דר"ל שהוא מכרם לך בגניבה ואפילו בכה"ג ס"ל לרמב"ם דאחזוקי אינשי כו' ואיתרע ליה חזקה דדברים כו' כנ"ל ס"ו וע"ז כ' רמ"א וי"ח וס"ל כמ"ש בגמ' שם מי איכא מידי כו' כנ"ל וכמ"ש שם מ"ה ב' בפני אמרת כו' דוקא בפני וה"ה כאן נמי אם אמר בפני אמרת נאמן אף לרמ"א מגו דאי בעי אמר מינך זבנתה ואז היה נאמן כיון שאין טוען השאלתיה לך וצ"ע בדברי כרמב"ם וש"ע סי' שנז ס"א או שהיו כו' מכלים העשויין כו' ע"ש ואפילו אם נפרש דברי רמב"ם וש"ע שבכאן סי' קלג דטוען גנובים ממש וכמ"ש בסמ"ע מ"מ צ"ע ואז ק' ג"כ על הרמ"א וא"ל דס"ל לרמ"א דאפילו טוען גנובים כטוען שאולים וכס' הראשונה שבסי' צ' סי"א דא"כ הו"ל לאפלוגי גם אס"ו הנ"ל ועוד דבסי' שנז ס"א כ' להיפך ע"כ צריך לפרש כמ"ש הש"ך ועל הרמב"ם וש"ע עדיין צ"ע. ומ"ש אע"פ שהודה כו' משום רבותא דסיפא ואם טען זה כו' דאפי' באין עדים שהיה שלו. שם למ"ד א"ל את לאו קא מודית כו' אבל בסיפא ואם היו כו' לא מיבעיא בהודה דל"ד לשם דאותו שמכר לא היה לו חזקה אבל כאן כל מה שביד האדם מדברים שאין עשוין כו' בחזקתו והוי כמ"ששם מ"א ב' אי א"ל קמאי דידי כו ואפי' הביא עדים כו' כמ"ש שם מ"ה ב' בפני אמרת כו' מיגו כו' וע"כ בהביא עדים שהוא שלו דאל"כ אפילו רישא נאמן כמ"ש לקמן בסי' קלד ס"א האומן בדבר כו' והביא עדים שהם כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון