תשובות גאוני מזרח ומערב/יד
|
< הקודם · הבא > |
לרי"ף[1]
וששאלתם ראובן יהב משכון לשמעון אזל שמעון יהביה ללוי, תבעיה ראובן לשמעון ואמר ליה הב לי משכון דילי, אמר ליה יהביתיה ללוי ואיתבד מיניה ולא הוי שוי אלא דינרא ואית לי גבך פלגא דינרא הא לך פלגא דינרא, אמר ליה ראובן משכון דילי תרי דינרי שוי, דינא מאי.
כיון דראובן אמר שוי משכוני תרי דינרי ושמעון אמר חד הוי שוי, הוי ליה שמעון מודה מקצת הטעה ואורחא על שמעון לאישתבועי שבועה חמורה דאורייתא דלא שוי משכון אלא חד דינרא, דכיוון דראובן אמר יזיפת עליה פלגא דינרא פייש לי דינרא ופלגיה, ושמעון אמר לא פייש לך אלא לגא דינרא והא לך, איחייב ליה שבועה כדתנן (שבועות דף מ"ג ע"א) המלווה את חברו על המשכון ואבד המשכון ואמר לו סלע הלויתני עליו ושתיים היה שווה והלא אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וחמשה דינרין היה שווה חייב שבועה.
ובדין הוא דשמעון אישתבועי מיהו האי לא יכול לאישתבועי דלאו מיניה איתבד דהא אודי ליה דיהביה ללוי ואבד מיניה, וכיון דלא יכול שמעון לאישתבועי במשכון דראובן דלאו מיניה אבד אלא מן לוי ולא סמיך שמעון על שבועתיה הוי ליה כמחוייב שבועה ואין יכול לישבע ומשלם דינרא ופלגיה, ואי ניחא לשמעון לשמותיה על כל מאן דלא שוי משכוני דין דינרי ובא וטעין דשוי הרשות בידו[2].
- ↑ בשמו הובאה תשובה זו בספר התרומות (שער מ"ט ח"ג סי' א) והב"י כתב (חו"מ סי' ע"ב) שמצא כן בתשובות הגאונים וכנראה כוונתו לתשובה זו והרב יואל מילער בהערותיו כאן העריך שתשובה זו היא לריצ"ג אבל נראה שהיא לרי"ף משום שנראה שבכל מקום שבעל התרומות כותב רבי יצחק כוונתו לרי"ף וראה לדוגמא בתשובתו הבאה שמביא בשם ה"ר יצחק לגבי יורש שנמצאת בשו"ת הרי"ף (סי' נ"ט).
- ↑ תשובה זו הובאה בספר התרומות שנזכר לעיל ובב"י שהובא (לעיל) וכן נפסק להלכה בשו"ע (שם ס"ל).