תשובות גאוני מזרח ומערב/טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תשובות גאוני מזרח ומערב טו

ולעניין ישראל הדר בפונדק של ישראל וכבר שכרו אותן גוים לחודשים ולא ישראל בעל פונדק לסילוקאינן וקא מיבעיא לכון, צריך ישראל השובת בפונדק שיקנה מהם רשות חוץ ממה ששכר מבעל פונדק או לא.

כל היכא דחד ישראל הוא, פשיטא דגוים דהתם כבהמה דמו ודירתם כדיר בהמה ולא אסרי על ישראל דתנן (עירובין סא:) הדר עם הנכרי בחצר הרי זה אוסר עליו ורבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה, ותניא (עירובין סב.) חצרו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה וקסבר רבי אליעזר בן יעקב דבתרי ישראל גזרו בהו רבנן בחד ישראל לא גזרו ביה רבנן, וכל היכא דחד ישראל דאיר עם הגוים אינם אוסרים עליו ומותר הוא להוציא כלום מביתו לחצר ולבית הכסא ולמלאות מים מן הבאר והגוים חשובין אצלו כבהמה.

אבל אם שני ישראלים או יותר מכאן דרים עם נכרים צריכין שישכרו רשותו של נכרי ואין צריכין עירוב דהכין אמור רבנן ובגוי עד שישכיר ואין עירוב מועיל במקום גוי ואין ביטול רשות מועלת במקום גוי, וכל חד מן גוי דאית לי התם רשות צריכין ישראל למיגר מיניה או מן אשתו או מן שכירו או מן לקיטו כדמפרש בהדיא בגמ' (עירובין דף ?) אבל המשכיר בזמן שהשכיר לחודש במה ששאלתם ואינו יכול לסלק את השוכר מאותו רשות אין עירוב מועיל לשני ישראלים להוציא בשבת כלים לחצר בזמן שלא השכיר השוכר או אשתו או לקיטו את רשותו.

ואם יכול בעל פונדק לסלק את השוכר יש לו לשום את הרשות כולה לאותו ישראל, ואע"פ שעדיין לא סילק את השוכר דאמרינן (עירובין סה:) ריש לקיש ותלמידי רבי חנינא איקלעו לההוא פונדק דלא הוי ביה שוכר והוה ביה משכיר אמרו מהו למיגר מיניה, היכא דלא מצי מסלק ליה לא תבעי לך, דהלא לא מצי מסלק ליה, כי תבעי לך היכא דמצי מסלק ליה מאי, כיוון דמצי מסלק ליה אגרינן, או דלמא השתא מיהו הא לא מסלק, אמר להו ר"ל נשכיר ושנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להם, אתו ושיילוהו לרבי אפס, אמר להו יפה עשיתם ששכרתם.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · מעבר לתחילת הדף