תשובה מאהבה/מה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תשובה מאהבהTriangleArrow-Left.png מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב"ה לרב אחד מה ששאל מני במי שהולך בדרך ואין לו מגלה לקרות ידע מעלתו כאשר יצקתי מים ע"י רבינו הגדול נ"ע בעל נ"ב וצל"ח שמעתי מפיו הקדוש שראה בספר המאירי דיאמר הלל תמורת המגלה דפריך הש"ס במס' מגלה דף י"ד ע"א א"ה הלל נמי נימא וקאמר רב נחמן קרייתה זו הליליא פי' קריאת המגלה היא במקום הלל ממילא נשמע אם אי אפשר לקרות המגלה שמחוייב לומר הלל ע"כ שמעתי ובילדותי מרבינו נ"ע ועתה נתתי אל לבי לעיין בזה והדבר צל"ע הא רבא תירץ שם תירוץ אחר ואמר בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה כו' ע"כ לדידי' אין לומר הלל אפי' אין לו מגלה לקרות בה, והדבר פשוט דהלכתא כוותי' דרבא דבתראה הוא, וכן נראה מהמג"א דעל מה שכ' הש"ע א"ח סי' תרצ"ג סעיף ג' אין קורין הלל בפורים כ' המג"א שם סק"ב דבשלמא בי"מ אמרינן הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אלא הכא אכתי וכו' עכ"ל והשמיט טעמא דר"נ והרב בית יוסף מביא דר"נ ורבא ולא הכריע ולא הרגיש דפליגי בדבר הנ"מ לדינא במי שאין לו מגלה לקרות בה יען פקחתי עיני וראיתי בהרמב"ם פ"ג מה"ל חנוכה הל' ו' שכ' וז"ל ולא תקנו הלל בפורים שקריאת המגילה ההיא ההלל עכ"ל והוא כר"נ וצל"ע קצת על המג"א שנעלם ממנו שהרמב"ם הכריע דלא כרבא אמנם הרמב"ם טעמא בעי מדוע עזב טעמא דרבא דהוא בתראה ואפשר דהרמב"ם ס"ל דאין הלכה כרבא במקום דפליג עם ר"נ רבו ובפרט לפי מה שראיתי דגירסת הרי"ף והרא"ש ובעין יעקב מתקיף לה רבא משמע קצת דבההוא ענינא יתיב קמי' דר"נ ועיין בהרא"ש במס' ב"ב דף כ"ט סוף ע"ב ולעמוד על כלל זה צריך חפוש בנרות אשר לא אוכל כעת עוד נראה לענ"ד דטעמא דרבא אינו אליבא דכולה תנאי במס' פסחים דף קי"ז ע"א דאמרו הלל זה מי אומרו ר"א אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים כו' ר"ע חמ"ו אמרוהו כו' ריה"ג אומר מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהן המן הרשע כו' (ועיין פי' רשב"ם שם ד"ה שעמדו על הים) וקשה האיך אמרו הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש הא אכתי עבדי אחשורוש נינהו או בימי חמ"ו איך אמרו הללו עבדי ה' ולא עבדי נ"נ הא אכתי עבדי נ"נ נינהו ע"כ ר"ע וריה"ג לית להו סברת רבא כי עכ"פ נגאלו אז מן המות לחיים (ועיין היטיב ברש"י במס' מגלה שם ד"ה אכתי כו') אמנם על רבא לק"מ מריה"ג ור"ע דאיהו קאמר אליבא דריב"ק במס' מגלה שם דאפשר דס"ל כאינך תנאי במס' פסחים שם אבל הך טעמא קרייתה זו הלילא היא אליבא דכולה תנאי ונקט הרמב"ם שפיר הך טעמא דקרייתא זו הלילא.

אלא אי קשיא הא קשיא בפורי' שחל להיות בשבת שמקדימין לע"ש ודכ"ע מגלה בשבת לא קרינן למה לא קורין הלל תמורת המגלה ואפשר כיון דקורא את המגלה בזמן זמניהם שתקנו חכמים מי"א ואילך שוב לא צריך לקרוא את הלל וגדולה מזו כ' הג"א פ"ק דמגלה והיוצא לדרך כו' ואם יודע שלא יהי' לו מגלה בי"ד חיבין לקרות קודם שיצא אפילו מתחלת החודש עכ"ל ועיין בש"ע סי' תרפ"ח סעיף ד' אבל אם לא הי' קורא את המגל' כלל דהיינו שהלך לדרך קודם ר"ח אדר וכיוצא בזה אפשר שיש לסמוך ולקרוא את הלל ביום י"ד בפורים עצמו, ואחרי אשר כתבתי זה נדפס ספר פרי מגדים וראיתי באשל אברהם שם שכ' וז"ל והמג"א השמיט דר"נ דרבא בתרא כוותי' נקטינן ונ"מ היכא שאין לו מגלה או ט"ו בשבת ע"כ הטעם עבדי כו' ומיהו י"ל לא פליג עכ"ל ולענ"ד מי שאין לו מגלה עם ט"ו שחל להיות בשבת אינם על משקל אחד בשקל הקודש ומ"ש דרבא בתרא לעומת ר"נ רבו הדבר צריך עיון במקומות רבות והנלע"ד כתבתי והדבר עודנה בספק ומי שהולך בדרך ולא הי' קורא טרם צאתו או שהלך קודם חדש אדרי קרא עכ"פ הלל בלי ברכה.

שוב אנה ה' לידי ספר ברכי יוסף לאיש האלדים קדוש מוה' חיד"א ומצאתי ראיתי שכ' וז"ל הרב המאירי בפסקיו ריש דף ט"ו כתב דלטעם קרייתה זו הלילא אם אין לו מגלה יאמר הלל ולטעם אכתי עבדי אחשורוש אף שאין לו מגלה לא יאמר הלל וראשון נראה יותר עכ"ד ומסתימות דברי הפוסקים משמע דאין בו הלל לעולם וטעמם דרבא הוא דאמר אכתי עבדי כו' ולטעם זה לעולם אין לאמרו והלכה כרבא דהוא בתרא ומה גם לפי גירסת הרי"ף והרא"ש והר"ן דגרס' מתקיף לה רבא כו' וקאמר לה כדרך אתקפתא ולא אתיבו עלי' ודאי הלכתא כוותי' עכ"ל ובשיורי ברכה כ' וז"ל אין קורין בו הלל עיין מ"ש לפנים אות ד' והרמב"ם כתב פ"ג דין ו' ולא תקנו הלל בפורים שקריאת המגלה היא ההלל ואפשר דגם לטעם זה אף מי שאין לו מגילה לא יקרא הלל בברכה דמשום קריאתה הלילא לא תקון מאחר דלא תקון גם זה דלית ליה מגלה אין לו לקרות דלא פליג רבנן עכ"ל זולת זה להאריך לא אוכל הק' אלעזר פלעקלס.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >