תפארת ישראל - בועז/שקלים/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png שקלים TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

(א) ואילה"ק ל"ל להירושלמי לומר דס"ל דיש מעילה בשיריים הול"ל דלהכי מעל משום דבדאו' אין ברירה ואת"ל הרי סתם מתני' ר"מ וכדאוקמא הירושלמי באמת, והרי ר"מ ס"ל אף בדאו' יש ברירה [כסוכה דכ"ג ב']. ליתא דכבר כתבו תוס' שם דבדלא פי' והתנה מעיקר' גם ר"מ מספקא לי' אם יש ברירה, וא"כ הרי ספיקא דאו' מדאורייתא לחומר' כהר"ן ספ"ג דקדושין וא"כ שפיר מייתי קרבן ואת"ל דספק בברירה שאני, דהרי איסור דברירה היינו רק משום ספק [כרכ"מ פ"ג מגירושין ה"א] וא"כ כשנתחבר אליו עוד ספק. הדר הו"ל כעין ס"ס ואף דמחמרינן גבה הו"ל רק מדרבנן, ואפי' למה שהוכחנו בס"ד [סוף פ"ג דביצה] דלא כרכ"מ עכ"פ דלמא הירושלמי ס"ל כרמב"ם דספק דאור' רק מדרבנן אסור כמ"ש רפ"ח בריש כללי ס"ס בי"ד סי' ק"י עכ"פ ל"ל לירושלמי לאוקמי למתניתין כר"מ דלמא כרבנן דס"ל כדקיי"ל בכל דוכתי דבדאו' אין ברירה, ונ"ל דמכאן מוכח כמ"ש בס"ד בדוכתא אחריתי דאף דקיי"ל בדאו' אין ברירה, היינו מדרבנן אמרינן בדאו' אין ברירה:

(ב) ואילה"ק לב"ה עכ"פ להוי כפרוטה בכיס זה הקדש. דלא בטל ברובא, משום דפרוטה דבר שבמנין [כמעילה כ"א ב' ותוס' שם, ועי' רמל"מ שם], גם בל"ז מנ"ל דהכא מיירי ברוב היתר. ואי"ל דהתם שכבר ההקדש מבורר, לא שייך לומר על פרוטה אחת דהיא הפרוטה שהקדיש, דכל שנתברר כבר האיסור לא שייך ברירה [כתוס' תמורה ד"ל ע"א], והרי כל שנתברר האיסור אפילו היה איסור דרבנן אם לא הי' בתערובות לא אמרינן אותו שאבד הוא שנמצא, כדאשכחן בקבר, דלא אמרי' קבר שאבד הוא קבר שנמצא [כפסחים ד"י ע"א]. משא"כ הכא לא נתברר האיסור קודם שנתערב, ליתא, דהרי קיי"ל דבדאו' אין ברירה [כיומא דנ"ד ב' וביצה דל"ח א']. ותו הרי הכא נמי נתברר האיסור כשכינס כבר כדי שקל קודם שהוסיף המותר רק שהוא לא נודע לו ברירת האיסור, וא"כ למה מתיר ב"ה כאן המותר, ודוחק לומר דמיירי במכיר הפרוטות שצירף בסוף, או דבאמת יתן המותר בשביל אדם אחר שחייב שקל, ליתא, דטפי משמע שהמותר עצמו חולין גמורים. ונ"ל ע"פ מ"ש תוס' [גיטין דכ"ה ב'] ד"ה דברי ר"מ, דהיכא דפירש מתחלה שלא יהיה הקדש עד שיפרישנו, בכה"ג יש ברירה אפילו בדאו' א"כ הכא על כרחך בלא הקדיש השקל עדיין מיירי כולה פרקא דאל"כ אמאי לעיל במ"ב צריך שיהיה נתרמה התרומה, למעל מיד, אע"כ דבלא הקדישו עדיין מיירי, הכא נמי על כרחך הא דקאמרי' הקדש טעות, לאו דוקא, אלא דבר שהכין להקדיש]:

(ג) [כך נ"ל דעת רתוי"ט. דלדידי' בכינס לנזירים ידועים הרי יפול לנדבה, כבסיפא. ע"כ דהכא מיירי בכינס לנזירים דעלמא ואפ"ה שייך לשון מותר, דמיירי שקיצב מניין הנזירים דעלמא, או שאין בהמעות כשיעור קרבן נזיר]:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.