תפארת ישראל - בועז/מקואות/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ מקואות ג

(א) כך כתב הגאון רב"א זצוק"ל. וכך משמע נמי מהרמב"ם (פ"ה דמקואות ה"ה). וכך נראה נמי מש"ע (י"ד ר"א סי"ט) שכתבו שנתערבו ב' מקואות שאין בכל א' מ' סאה. א"כ משמע ברור הא שניהן יחד כשנתערבו היו מ' סאה. ואין להקשות א"כ קשה דיוקי דרישא וסיפא אהדדי ולמה נקט בסיפא שנתערבו ג' לוגין במקוה א' חסירה. ליפלוג וליתני בדיד' ברבותא טפי. דאפי' ב' מקואות חסירות שנתערב בכל א' לוג ומחצה. ונתערבו ואין בשניהם יחד מ' סאה פסול. י"ל דאדרבה הא רבותא טפי. דאע"ג שנחלק כל התערובות. ואיכא למימר מדנחלק כל התערובות והרי יש בילה בלח בלח. א"כ אין ג' לוגין במקום א'. אפ"ה פסול. משא"כ ב' מקואות חסירי' שנפל לכל א' לוג ומחצה. ונתערבו ואינן יחד מ' סאה גם לר' יהושע פסול. אמנם מלשון הר"ב לא משמע כן. דהרי כתב (בד"ה ולזה). וז"ל ונתערבו והרי יש כאן ג' לוגין מים שאובין שהן פוסלין את המקוה. אעפ"כ כשירים. עכ"ל הטהור. והרי מלשון זה משמע טפי דהשתא כשנתערבו עדיין אין בשניהן יחד מ' סאה. וגם לישנא דמתני' דקאמר שאין בהם מ' סאה. משמע טפי שאין בשניהן יחד מ' סאה. ואין להקשות להר"ב מלעיל (פ"ב מ"ה). בג' גומות שבמקוה. דדוקא כשנתהוו מ' סאה כשירים קודם שיתערב הלוג שבגומא הג' כשר. והרי הכא להר"ב כשר התערובות אף שנתערב הלוג הג' קודם שנתהוו מ' סאה. וגם לפירוש של שאר רבותינו הנ"ל קשה. דהרי התם מצרכינן שיהיו מ' סאה קודם שיגיעו להלוג הג' שבגומא העליונה. והרי רבותינו הנ"ל מכשירין גם אם באותה שעה שנתחברו הג' לוגין שאובין נתחברו נמי המ' סאה כשרים. י"ל התם שכשנתחברו הג' לוגין הי' קצת מהן בעין. גרע טפי מהכא שכשנתחברו הג' לוגין. בב' תערובות נתחברו. אמנם תמוה מאד לפי' רבותינו הנ"ל. דמ"ש הכא מאילו הי' בב' כלים בכל א' לוג ומחצה. ונפלו זה אחר זה במקוה החסירה ממ' סאה. ונפילתן הי' שפסק הראשון קודם שפסק האחרון דכשר (כשלהי פרקן). וא"כ למה נפסל הכא כשלא היו ב' המקואות יחד מ' סאה. ותו וכי לאו ק"ו הוא. ומה התם שהיו ב' המקואות החסירים יחד בשעת נפילת ב' הכלים שבכל א' לוג ומחצה. אפ"ה כשירים. מדנפלו מכלי הב' אחר שפסק הראשון. כ"ש הכא שנפל לזה לוג ומחצה ולזה לוג ומחצה. שמתחלה לא באו יחד הג' לוגין. וכשנתחברו בתערובות נתחברו. מכ"ש דהול"ל שכשר. והנני עומד כערער בערבה. דואג ומצטער לינק משדי תורת ד'. ואבינו שבשמים ברחמיו יאיר עיני בחמוקי ירכי תה"ק. ואפשר דבנתכוון לרבות מיירי:

(ב) ואין להקשות ל"ל למימר גוד אסיק או אחית הרי בלא זה הוכשרו כבר ע"י השקה שהושקו זה לזה. י"ל כיון דהשקה לא מהני רק מטעם זריעה (כפסחים ל"ד ב'). לפיכך צריך שיהיו שניהן סמוכין זה לזה. דומיא דזריעה שהקרקע והזרע שנזרע בתוכה שניהן מקורבין מאד. משא"כ במרוחקין הטמאים מהטהורים ורק ע"י קלוח הן מקורבין. שפיר צ"ל גוד אסיק או גוד אחית שעי"ז נחשבין התחתונים והעליונים כמקורבין. ואין להקשות תו עכ"פ היכי אמרינן הכא דקטפרוס חיבור. הרי לעיל (טהרות ספ"ח) אמרינן דניצוק וקטפרוס אינן חיבור. ורק ביין נסך אמרינן דניצוק חיבור (כי"ד קכ"ו ועי' ש"ך שם סי' קל"ד סק"ג). תי' אאמ"ו הגאון זצוק"ל. דהתם רק להשלים המקוה החסירה. לא אמרינן דניצוק חיבור. משא"כ הכא לטהר השאובין. ולי אני בנו ותלמידו נראה. דיש טעם יפה לחלק ביניהן. דדוקא להשלים שיעור מ' סאה. שהוא דאורייתא (כחגיגה י"א א') מחמרינן. אבל הכא שאובין דרבנן (כב"ב ס"ו ב'). ובדברי עטרת ראשי זצוק"ל יתורץ לפע"ד גם קושיית רתוי"ט הכא. שהקשה להר"ש והר"ב הכא שפסקו כת"ק דאמרינן גוד אסיק או אחית. ולקמן (פ"ז מ"ו) פסקו דלא כר"י התם. ולא אמרינן גוד וכו'. ולפי דברינו הנ"ל ננפח בידן. דבמחילת כבוד רבינו אין כאן קושיא כלל. דהתם היינו לענין להשלים שיעור המ' סאה שהוא דאורייתא. אמנם ק"ל כיון דכל עיקר החילוק שנחלק בין דאורייתא לדרבנן. היינו בדאורייתא מחמרינן. וק' הרי גם לקולא אמרינן בדאורייתא דניצוק אינו חיבור (כמכשירין פ"ה מ"ט). ואפי' יצק מים על שרץ. וקלט הקלוח מהאויר טהור (כרמב"ם רפ"ז מאוכלין). ונ"ל דהתם ה"ט. דהרי אפי' עומדין משקין על קרקע שוה. ונגעה טומאה בקצה האחת מהמשקין. לא נחשב מדאורייתא קצה האחר חיבור רק משום דטפה נוגעת בחבירתה. דבכה"ג כולן נעשין ראשון (כטהרות פ"א מ"ט). והרי טפה שנוגעת בחבירתה שבצדה. לא טימאה אותה רק מדרבנן (כפסחים י"ח א'). וגם הא שטפה הנוגעת בשום טומאה. תתהווה ראשון. הוא ג"כ רק מדרבנן. להכי לא החמירו גבה כולי האי לומר גבה ניצוק וקטפרוס חיבור. ושיהי' כל הניצוק טמא (וכמ"ש בס"ד פ"ד דטהרות מ"ט). משא"כ בהשקת משקין. הרי בפירוש גלי לן קרא שיועיל השקה אפי' במשיק מים טמאים מרובים למ' סאה טהורים. דאם אינן חיבור. השקה היכי משכחת לה. הרי לא נגעו מהמים הטמאים רק ברוחב שערה בהמים הטהורים. ואיך יטהרו המים הטמאים הנשארים ע"י השקה. אלא ע"כ שלענין השקה נחשבו כל המים שבכלי כגוף אחד. וא"כ גם כשיהי' הגוף ניצוק או קטפרוס נטהר כולו. ודו"ק:

(ג) ואין להקשות דהכא קיי"ל כת"ק. דאמרינן גוד אסיק. וכ"ש גוד אחית. והרי בא"ח (סי' תר"ל ס"ו) קיי"ל לענין סוכה דבין גוד אחית או אסיק לא אמרינן. ואפי' יש היכר מחיצות (כמג"א שם סק"ח) וכ"ש הכא שאין כאן מחיצה כלל רק קלוח מים. י"ל התם שאויר מפסיק בין עליון לארץ. לא מהני גוד אחית או אסיק. אבל הכא הרי מחוברין יחד העליון והתחתון ע"י הקלוח. א"נ התם שנצטרך לומר שע"י גוד יחשב כמחיצה. הא לא אמרינן. דהרי ליכא מחיצה. אבל הכא שע"י הגוד יהיו נחשבים כמקורבים. שפיר אמרינן גוד אחית או גוד אסיק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.