תפארת ישראל - בועז/מדות/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ מדות ה

(א) אמנם מ"ש הר"ב כאן שלחלל עם עובי הכותל קרוי אחורי בית הכפורת. לא זכיתי להולמו, דאי לעובי כותל התא ולרווח התא נתכוון. שהי' באמת יחד י"א אמה. וקאמר הר"ב שהן הי"א אמה שאחורי ק"ק, ליתא דהרי לעיל (פ"ד מ"ז) כדקחשיב אורך ההיכל ק' אמה ממזרח למערב כלל שם התנא רווח התא ועובי כותל המערבי של תא בכלל ק' אמה של ההיכל, והרי הכא קחשיב התנא י"א אמה אחורי ק"ק מלבד הק' של היכל. אע"כ שכוונת רבינו הר"ב שעובי כותל המערבי של עזרה נכלל בי"א אמה שאחורי הכפרת. ומדכתב כן רק הכא ולא בכותל מזרח ובכותלי צפון ודרום של עזרה, משמע דבכל הנהו דוכתי מודה דאין עובי החומה נכללת בחשבון המדה דמני תנא. ותמהני דמ"ש הכא. ותו דמי ומה הכריחו להר"ב ז"ל לומר הכא כן, ולא נימא כדקאמרי' במזרח העזרה שהיו י"א אמה לדריסת רגלי ישראל רווח מלבד עובי החומה, דלא מסתבר שיהיה מדרס לכהנים המועטים, ושגם יכולים לילך בכל מקום בעזרה, י"א אמה, ולכל ישראל רק ה' אמה. א"כ ה"נ י"א אמה שאחורי הק"ק, נחשבין מלבד עובי חומת המערבי של עזרה, שהרי גם הם היו מיוחדים לדריסת רגלי ישראל (כפ"ק דיומא דכ"א א'), דנ"ל דר"ל דהיו נמשכין לשם ממזרח העזרה, דרך הח' אמות שבין ננסין לכותל, ומשם להרווח שבין בית החליפות לכותל העזרה, שהיה הרווח שם י"ז אמות וחצי, דהרי העזרה היה רחבה קל"ה אמה, והאולם שעמד באמצע העזרה, היה רחבו עם בית החליפות שמכאן ומכאן, ק' אמה מצפון לדרום, ואם תחלק הל"ה אמה הנותרים לב' חלקים שוין, יגיע לכל צד רווח בין כותל בית חליפות לכותל עזרה י"ז אמה וחצי. ודברי הר"ב נשארין בתימה. ורש"י ביומא (דט"ז ב') כתב כדברינו הנ"ל. וכך כ' גם הרמב"ם (פ"ה מבחירה הי"ב):

(ב) והא דלא חשיב נמי לשכת בית אבטינוס ששם מרקחין הקטורת, ובדרום העזרה היתה [כיומא די"ט א' ודל"א א']. י"ל דכיון דעלייה היתה ע"ג שער המים (וכלעיל פ"א סי' ב'), להכי לא שייך לומר שהיתה בעזרה. ומה"ט לא קאמר נמי התנא שבית הטבילה שבגג פרווה היה בעזרה, רק חשיב פרווה גופה, מדעמדה על הרצפה. והא דלא חשיב ד' לשכות שבביהמ"ק (כתמיד פ"ג מ"ג), והרי שער בית המוקד היה פתוח לעזרה (כמדות פ"א מ"ה). י"ל דכיון דד' לשכות הללו לא היו פתוחים לעזרה להדיא, רק לתוך חלל שער ביהמ"ק, להכי לא שייך גבייהו למימר שהיו בעזרה. אמנם ק"ל למה לא חשיב תנא נמי לשכת פנחס המלביש ולשכת עושי חביתין שהיו במזרח העזרה מזה ומזה לשער נקנור. ואת"ל דהנך ו' לשכות דקחשיב כולן בעזרת כהנים היו, אבל ב' לשכות הנ"ל בעזרת ישראל היו, ולהכי לא חשיב להו. ליתא, דהרי הרמב"ם (סוף פ"ה מבחירה) כתב שכולן בעזרת ישראל היו, ובאמת חשיב הרמב"ם ח' לשכות היו בעזרה, וא"כ למה התנא נמי לא מני כה"ג ח'. והן אמת שמ"ש הרמב"ם שכולן היו בעזרת ישראל, לאו דוקא, דאיך אפשר שיהיו ג' לשכות (שבדרום)[שבצפון] שהיה לשכת הגזית ביניהן, ובצד לשכת הגזית לצד מערב היו עוד ב' לשכות, כאשר תראה בציור ביהמ"ק לקמן, וכולן תוך רוחב י"א אמות של רוחב עזרת ישראל. והרי לשכת הגזית לבד היה כבסילקי גדולה [יומא כ"ה א'] מחזקת ע"ב סנהדרין וב' סופרים מזה ומזה, וג' שורות שכל א' לכה"פ כ"ג תלמידים, ובעלי דינים, ועדים, ועדי עדים, נמצא הבסילקי ההיא מחזקת כמעט ר' בני אדם, ובצדה למערב לשכה שלכה"פ היה רחבה ד' אמות, מלבד עובי כותלים שמפסיק בין גזית לפלהדרין, ולכל זה יהיה סגי רוחב י"א אמה. אלא ודאי מ"ש הרמב"ם בעזרת ישראל ר"ל לפנים משער נקנור, שכולה עד ההיכל נקרא עזרת כל ישראל, משום דלא היה מחיצה מפסקת משם עד פתח ההיכל. ואותן ג' הלשכות היה מקצת מהן בעזרת ישראל, ומקצת מהן בעזרת כהנים. ויהיה איך שיהיה היה לכה"פ קצת מג' לשכות ההן בעזרת ישראל. ולמה לא חשב התנא הב' לשכות הנ"ל שמזה ומזה לשער, אף שהיו ג"כ בעזרת ישראל. וכן הלשון דנקט התנא היה בעזרה כולל נמי עזרת ישראל, כריש פרקין דקאמר כל העזרה וכו' וחשיב נמי מקום דריסת ישראל. ואי"ל שב' לשכות הנ"ל משו"ה לא חשבן התנא שהיו בעזרה, מדלא היו פתוחות לעזרת ישראל רק לתוך חלל שער נקטר. ליתא, דהרי לשכת חביתין ע"כ קדושה בקדושת פנים, דהרי לישתן ועריכתן בפנים היה (כמנחות צ"ו א', ועי' תוס' שם דצ"ה ב' ד"ה לישתו). ואי מיירי דפתוחין לתוך חלל שער נקנור, הרי לא נתקדש (כפסחים פ"ה ב'), ואיך יוקדשו הלשכות הפתוחית לו. ונ"ל דלהכי לא מני תנא הנך ב' לשכות שהיה בעזרה, משום דבאמת היו תוך עובי חומת עזרת ישראל ואע"ג שהיו פתוחות לעזרת ישראל, עכ"פ מדהיה ריוח שלהן תוך עובי החומה, לא שייך גבייהו לומר שהן בעזרה:

(ג) כך נ"ל לתרץ קו' רתוי"ט, דהאיך יתכן שיעלה הכה"ג לבית טבילתו דרך בית המדיחין, שמצוי שם לכלוך ורפש. והא דלא היה מסיבה זו עולה מעזרה להדיא לגג הפרווה. נ"ל דה"ט, משום דבית הטבילה זו היתה מיוחדת לכה"ג ביו"כ, ואז כל העינים צופות ומשוטטות עליו בכל תנועותיו, ולהכי משום צניעות לא רצו שיעלה לעיני כל לבית טבילתו. דאף שבלתי ספק היה בית טבילה זו שבגג מוקף מחיצות סביב גבוהות כקומת איש והוא הסדין בוץ שפרסו שם ביו"כ, (ורק שלא היה מקורה, מדקרי ליה גג, ולא עלייה), אפ"ה חששו אולי פעם א' יניף הרוח להפתח שבסדין, ויראוהו הכל ערום. להכי פתחו המסיבה לבית טבילתו בחדר לפנים מחדר, דהיינו ללשכת המדיחין. והא דלא פתחו מסיבה זו מפרווה גופה לגגה. נ"ל שפרווה גופה, מדהיה בה ריח רע מהעורות לא היתה פתוחה לעזרה. והרי בית טבילה זו היתה צריכה להיות בקודש (כיומא דל"א א'). להכי פתחו בית הטבילה זו לבית המדיחין שפתוחה לקודש היתה, דאל"כ היו נפסלין הקרביים למדיחין שם ביוצא. וא"כ גם בית הטבילה שפתוחה לבית המדיחין. דינה כפתוחה לקודש שתוכה קודש. וקצת מזה כתבו רבעתו"ס (ביומא שם ד"ה וכולן). ומדבריהם למדתי שהיה בלשכת המדיחין מערה מקורה פתוחה להלשכה שע"ג שנקראת לשכת מדיחין, ובהמערה היו מדיחין הקרביים. ובזה יתורץ קו' החכם בעל ש"נ בספרו (פכ"ג), דהאיך לא חשש. לרית רע שיצא מבית המדיחין להעזרה. דלפי דברינו הנ"ל הוכרחו לפתוח בית המדיחין להעזרה כדי שלא יפסלו הקרביים, ולהכי משום חששת ריח רע, פתחוה לפנים מב' פתחים, דהיינו שמהמערה ללשכה שע"ג, ושמהלשכה להעזרה. ועי"ז לא התפשט ממנה הריח בעזרה כשסגרו ב' הפתחים. ובפרט שבלתי ספק הוציאו משם הרפש מיד דרך פתח שהיה מהמערה ג"כ לחוץ. אמנם מה שנדחקו רבעתו"ס שם לומר שגג הפרווה היה שוה לקרקע העזרה. דאל"כ היאך טבל שם כה"ג ביו"כ בקודש. ועי"ז הוצרכו להדחק נמי שגם לשכת המדיחין בעצמה מערה היתה שפתוחה היה לעזרה, דאי לשכת המדיחין בנוי היה ע"ג קרקע העזרה, למה היה צריך מסיבה ממנה לגג הפרווה ששוה לקרקע העזרה. ואחמ"כ רבותינו זה דוחק שנאמר שב' הלשכות של מדיחין ושל פרווה שניהן רק מערות היו. ולא היו בולטין לעזרה כלל, ובפרט לשכת הפרווה שגם פתחה לא היה להעזרה, ולא נראה ממנה שום רושם כלל בעזרה, ואפ"ה יאמרו שהיה ב' הלשכות בעזרה. וטפי הו"ל לתנא לומר שבית הטבילה היה בהעזרה ומערה מתחתיו למלוח שם העורות. דהרי כבר הוכחנו שע"כ היו מחיצות סביב לבית הטבילה משום צניעות, והרי גם כשאינה מקורה, שם לשכה עליה כד' לשכות שבעזרת נשים [פ"ב מ"ה]. וא"כ טפי נאות לה שם לשכה, ממה שנקרא שם לשכה להמערה שתחתיה. אבל לא זכיתי לדעת מה הכריחם לכל זה, ולא אמרו דלשכות מדיחין ופרווה שניהן היו בנויים על רצפת העזרה. ובית הטבילה היתה בגג הפרווה, דאף דגגין ועליות לא נתקדשו (כפסחים פ"ה ב'), אפ"ה מדפתוח הבית הטבילה להמסיבה שעמדה בקודש, שעמדה בלשכת המדיחין שפתוח לקודש. להכי גם בית הטבילה קודש. והרי גם הם כתבו שם סברא זו, יע"ש. ואילה"ק לדברינו דעלייה שפתוחה לקודש תוכה קודש, א"כ מה מקשה שם בפסחים (דפ"ו א'), דהא דאמרי' דעליות לא נתקדשו והרי עליית ק"ק תנינן שהיתה קדושה. ומה קושיא הרי עליית ק"ק פתחה היה פונה להעזרה (כפ"ד מ"ה). נ"ל דמדלא עלו לשם בדרך כבושה רק דרך פיסוג על כלונסאות של ארז, וגם זה רק לפרקים רחוקים, להכי לא מחשבה כפתוחה לקודש. משא"כ בית טבילה זו שעולה לה מהקודש בדרך ישר כמסיבה. להכי שפיר היא קודש ומעשיה קודש:

(ד) ולפעד"נ מדהיתה לשכה זאת בנוייה חציה בחול ופתוחה לשם, דאל"כ היה אסור לכה"ג לישב ולשכב שם (כיומא דכ"ה א') [ובבאר שבע (דכ"א א') הראה פנים דהכהנים בשעת אכילת קדשים היו מותרים לישב, יע"ש], א"כ י"ל שאותה כותל שמהלשכה שהי' בחול, היא היתה באמת של עץ. וזה כדי להזכירו דברים הנ"ל סמוך למקום ישיבתו ושכיבתו. וגם כדי שלא תזוח דעתו עליו. ורכ"מ כתב דנקראת כך מדהניחו שם פ"א עצים. וי"א דשל עץ היתה כולה, רק מתטלטלת והכל רק כדי ליתן מוסר וענוה לכה"ג. ועוד כתבו טעמים אחרים:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.