תפארת ישראל - בועז/מדות/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ מדות ד

(א) ואילה"ק הרי לקמן במשנה ז' אמרי' דרוחב כל תא היה ו' אמות. והרי ממשנתינו מוכח דרק י"ג תאים שבדיוטא האמצעית היה רחבן כן. ותו דשם אמרינן דרוחב כל הבית מצפון לדרום ע' אמה, ומהן חשיב רוחב התא ו' אמה, ועובי כותל ההיכל ו' אמה, והרי הכא קאמר דרוחב חלל התאים התחתונים ה' אמה, ושהכותל של היכל מתמעטת והולכת בעוביה בכל דיוטא אמה אחת, א"כ ע"כ שכותל ההיכל, כנגד גובה דיוטא התחתונה של התאים, היה עוביה ז' אמות, וכנגד דיוטא האמצעית של התאים היה עוביה של כותל ההיכל ו' אמות, וכנגד דיוטא השלישית היה עובי כותל ההיכל ה' אמות, וממנה ולמעלה היה עוביה רק ד' אמות. נמצא שרוב גובה כותל ההיכל שהוא למעלה מהתאי', היה עוביה רק ד' אמות. והיכי קחשבי התם בכלל הע' אמה שכותל ההיכל היה עוביה ו' אמות, והרי רוב גובה הכותל היה עביה רק ד' אמות. ונ"ל דמהא הוכיח הרמב"ם דהדיוטא התחתונה של התאים נגד אוטם של כתלו של היכל היה, ולפיכך לא היה אפשר לכנוס ממנו להיכל, דהרי האוטם, היה לצד פנים כולו אטום בקרקע, כמו שנבאר בס"ד לקמן במשנה ז'. להכי כתב הרמב"ם שמהתא שבדיוטא האמצעי שבקצה צפונית מזרחית היה נכנס להיכל [עי' שם פ"ד מבחירה הי"א]. א"כ י"ל דהאוטם היה עביו ז' אמות, ודיוניות האאים התחתוניים שבצדו סביב, היה רוחב של כל אחת רק ה' אמות. אבל דיוטת התאי' האמצעים שהיו נגד התחלת כותל ההיכל, היו רחבים ו' אמות, וגם כותל ההיכל שכנגד גובה דיוטת התאים האמצעיים היה עביה שם ו' אמות. וזהו רוחב התא ורוחב כותל ההיכל דחשב התנא לקמן במשנה ז' בכלל הע' אמה שמצפון לדרום, שהיה רוחב התא ו' אמות ועובי כותל ההיכל ו' אמות, ואע"ג שהכותל של היכל שלמעלה ממנה מתמעט והולך עד שלמעלה מהדיוטא השלישית לא היה עביה רק ד' אמות. אפ"ה לא חשב להו תנא, דלא רצה התנא לחשוב רק מה שתופס ההיכל וכותליו והתאים על שטח קרקע האטום ולא חייש מה שהכותל מתמעט והולך למעלהי עד עובי ד' אמות, דנגד זה נתרחב חלל התאים וגגן, ודו"ק,

(ב) כך נ"ל. ועי"ז מובן כל העניין יפה בס"ד, דמוכח לע"ד כרתוי"ט שגם האולם היה בנוי על האוטם. דחדא דלא מצינו שהיה מעלות בין אולם לפתח ההיכל. ותו דהרי התנא כלל האולם במדת האורך ורוחב ההיכל כלקמן, א"כ על כרחך דמשום דהיה בניין האולם סמוך ומחובר אל ההיכל, וגם בנוי עם ההיכל על קרקע שוה. דאי לא עמדו שניהן יחד על קרקע שוה, לא הו"ל לתנא למכלליה במלת ההיכל. כמו דלא כלל במלת היכל דיוטא תחתונה של התאים שהיה סביב להאוטם, מדאינן בנויין על האוטם (כלעיל סי' ל"ב), שבאמת מה"ט לא כללן התנא במלת היכל, דהרי הדיוטא התחתונה של התאים, היה רוחב חללן מצפון לדרום רק ה' אמות (כמשנה ד'). והתנא חשיב רוחב חלל התאים ו' אמות (כמשנה ז'). ועל כרחך דהא דקאמר שרוחב חלל התא ו', היינו דיוטא האמצעית של התאים. שהיתה בנוייה ממעל לעובי האוטם, ולהכי רק היא נכללת במלת היכל, מדבנוייה בקרקע שוה עם ההיכל. ולפיכך אולם נמי מדהיה בנוי בשוה עם קרקע ההיכל, להכי חשבי' תנא להיכל. ולפ"ז שהאולם היה בנוי על האוטם, א"כ סמוך להאוטם שבמזרח ההיכל, היו לפני האוטם הי"ב מעלות שבין מזבח לאולם (כלעיל פ"ג סי' ס"א), שהי' גובהן יחד ו' אמות, והוא הוא כגובה האוטם, שכסוהו כמש"ל:

(ג) כך נ"ל. ואע"ג דלדברינו אלה לא התפשטו הכיור והבית דלפא על כל רוחב החלל של ההיכל, רק על הכותלים, עכ"פ לפע"ד מדת הגובה דחשיב תנא. אין כוונתו על גובה החלל. רק על גובה הכותלים, וממעל לגובה הכותלים היה האמה הכיור ואמתיים של בית דלפא. וראי' לדברינו דהתנא לא חשב גובה החלל של ההיכל רק גובה הכותלים, דהרי חשב בכלל הגובה, הו' אמות של גובה האוטם, והרי האוטם וודאי לא נכלל תוך גובה החלל, דהרי לא נראה כלל בפנים, רק בחוץ דהיינו תוך הט"ו תאים התחתונים שסביב להיכל. ותו הרי חשיב מעקה וכליא עורב. אע" "כ הקורות של בית דלפא היו לא לבד על הכותלים. כ"א גם בכל שטח התקרה היו קורות מונחים תכופים יחד מצפון לדרום, וממזרח למערב, כדי לאגד כל הבניין יחד. והרמב"ם (פ"ד מבחירה) פי' דדלפא הוא לשון דלף, ור"ל שהיה רווח פנוי גבוה ב' אמות מתפשט תחת כל תקרת ההיכל שמוזכר לקמן במתני', והיה הרווח ההוא כדי לקבל בתוכו הדלף. ול"מ היה נ"ל אחמכ"ר שזה דוחק שיתקנו מקום לדלף, תחת ב' תקרות עבות ותחת ב' מעזיבות עבות, ובין ב' התקרות הי' רווח עליי' גבוה מ' אמה. וכבר הקשה עליו שם קושיות אחרות גם הראב"ד. אולם אם נאמר דדלפא לשון דלף. נ"ל שהיה כעין מסגרות [געזימס] סביב כדי להגן על הכיור המצוייר תחתיו כשפה סביב לכותלים שלא יוזק מהדלף שיורד מהכותלים ומהגג שלמעלה. וכעין זה פי' גם הראב"ד שכתב שהיו מרזבות עמוקות ב' אמות בולטות סביב הכותלים. כדי לקלוט הדלף שיורד מגגי התאים סביב. ול"מ גם זה דוחק אמחכ"ר, דוכי אפשר שיהיו גגי התאים גבוהים יותר מהכיור שסביב להיכל, דא"כ לא היה יופי הכיור נראה בחוץ כלל. ותו א"כ לאיה היו חלונות ההיכל פונות, אם התאים סביב היו גבוהים יותר מכל חלל ההיכל. ותו וכי כל כך דלף מרובה היה שם מעין ישיתוהו. עד שצריך שתהיה המרזב סביב עמוק ב' אמות. ותו אפי' יהיה כך, למה חשב התנא עומק המרזבות שאינו מגוף הבניין, ולא גובה הכותלים שכנגדן. ותו, וכי לא היו יכולין להושיב המרזבות נגד גובה התקרה והמעזיבה, ולמה הוצרך להן רווח לבד בגובה הבניין. אלא וודאי כדאמרן:

(ד) כך פירשתי על פי פי' רש"י (בערכין ד"ו ע"א). רק דרש"י שם לא חש להזכיר שראש הכותלי' ג"כ הי' מחופה כך, והרי לדברינו (סי' נ"ה) רק גובה הכותלים קחשיב תנא. רק דרש"י שם לא מיירי התם מכותלים, ולהכי לא הזכירם רש"י שם. ונ"ל שעכ"פ צ"ל שהי' בהגג מקום פנוי להלוך בין היתדות שנצרך כשירצו לתקן בדק הבית או לילך לשם לשאר תשמיש (כפסחים פ"ו א'). או י"ל שכשרצו להשתמש שם היו יכולין להוציא המסמרות, ואחר שהשתמשו חזרו ותחבום בהנקבים שבטבלאות. אמנם הרמב"ם (בפ"ד מבחירה) והר"ב כאן פירשו. שהי' טס ברזל חד על המעקה סביב, גבהו אמה, וחדודו כלפי מעלה, כדי שלא ינוחו העורבי' על המעקה. ותמהני דעכ"פ איך מתגרשים על ידו העורבים משטח הגג גופיה שבוודאי קדוש ביותר משפת הכותלים. ואת"ל דבוודאי מודו רמב"ם ור"ב שגם על כל שטח הגג היו מסמרות כדברי רש"י הנ"ל, רק הכא לא חש להזכירו, מדלא רצה תנא אלא לאשמעינן גובה הכותלים ובהגובה לא היה ניכר הכליא עורב רק אותו שעל המעקה, אבל הכליא עורב שעל שטח הגג, הרי לא אפשר למכלל בגובה, דהרי שטח הגג הי' עמוק ג' אמות יותר מהמעקה סביב. עכ"פ ק' למה הי' צריך להכליא עורב שעל שפת ראשי הכותלים טס ברזל חד רחב אמה, בפחות מזה נמי סגי. ואפי' נימא שהיה רחב כן כדי להשלים גובה ההיכל ק' אמה, עכ"פ ק' דטס אפי' יהי' חד מאד. עוף דשרבוטי משרביט נפשי', יוכל לישב עליו שפיר. ומכ"ש ברוב הימים כשיחלוד חדודו. ובמ"ק (ד"ט א') פי' רש"י שהי' גג ההיכל מתקצר בשפוע ועולה מד' צדדיו כעין מגדל, עד שיהי' ארכו ורחבו של גג באמצע, אמה על אמה, ומחפין אותו שם בטס ברזל שתחובין בו מסמרות שחודן כלפי מעלה כדי שלא ישבו עליו העורבין, עכ"ל. משמע מדבריו שעל שאר שטח הגג לא היו העורבין יכולין לישב, מדהי' משופע. וק"ל הרי היו כלונסאות של ארז בפתח עליית ההיכל כדי שיעלו בני אדם על ידן להגג להשתמש שם, ואיך ישתמשו על השפוע. על כרחך דמשום שהיה שולי שפוע הגג מחובר לתחתית המעקה, א"כ שם הי' אפשר להשתמש בין המעקה להגג. וא"כ גם העורבים היו יכולין לישב או לנוח שם. ובמנחות (דק"ז א') פי' רש"י שהיו מסמרות חדין תחובין בראש גג ההיכל, עכ"ל. משמע מדבריו שכל הגג מחופה במסמרות בגובה אמה. אמנם אע"ג שלא הזכיר רש"י כאן מהטבלאות, עכ"פ צ"ל דמודה שהיה טבלאות של ברזל שרחבן אמה על אמה, ובהן היו תחובין אותן המסמרות, כמ"ש רש"י בעצמו בפירוש בערכין, וכמש"ל, דאל"כ היכא אמרי' התם במנחות שהנודר ברזל לא יפחות מאמה על אמה כדחזי לכליא עורב, ואי כליא עורב אינו כ"א יתדות לחודא. מה אמה על אמה שייך בהן. ובשבת (ד"צ ע"א) הוסיף רש"י בדבריו שהיו הטבלאות חדודים כסכין בכל סביבותיהן. ומסמרות הי' בכל שטחן, ובאותן הטבלאית מחפין את ההיכל, עכ"ל. ולא זכיתי להבין למה הי' צריך שיהיה הטבלאות חדין כסכין, דע"י המסמרות לבד כבר נמנעו העורבים מלישב שם, וחדודי הטבלאות שהיו נוגעין להדדי בשטח הגג, לא הועילו כלל. ובערוך פי' שהיה שם על הגג כמה צורות משונות, כמו שעושין בגנות כדי להבריח העורבים מהגג שלא ישליכו דבר טמא לשם. עכ"ל. ולפע"ד גם לערוך צ"ל שהצורות ההם היו מצויירות על טבלאות של ברזל שרחבות אמה על אמה, דאל"כ צא ופרנס משנתינו במנחות הנ"ל שהנודר ברזל יביא אמה על אמה כדחזיא לכליא עורב. אולם לכל הפירושים הנ"ל אילה"ק הרי עובר משום לא תניף עליהן ברזל, שלא יגע ברזל גם בבנין ההיכל (כלעיל פ"ג סי' ל"ה). די"ל דדוקא בכותלי ההיכל גופי' אסור שיגע בהן ברזל, אבל הכא שמפסיקין התקרה והמעזיבה, לית לן בה ועי' מ"ש שם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.