תפארת ישראל - בועז/כלים/כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ כלים כח

(א) וא"ת א"כ מ"ש מרישא בג' על ג' אצבעות שנתנו בכדור דודאי לא נתמעטו. ואפ"ה טהור לגמרי. י"ל התם כדור עור מקיף המטלית מכל צד. להכי דוקא כשיש בהמטלית גע"ג טפחים שהוא חשוב מצד עצמו. לפיכך אף שמוקף מכל צד מהעור. כמונח בקופסא דמי ולא בטליה. אבל אם אין בהמטלית רק גע"ג אצבעות שאינן חשובים כ"כ. להכי כשמונחים תוך עור של הכדור טמונים בתוכו. בטול' בטליה וכאינו בעולם דמי. משום הכי אמק"ט כלל. מה שאין כן בכרך וקיפל המטלית של גע"ג טפחים יחד ועשאן כדור. כבבא זו. אע"ג דהתפר בטליה להמטלית מתורת גע"ג טפחים עכ"פ הרי הכדור בעצמו עדיין רחב גע"ג אצבעות שיעור לקבל טומאה והוא גלוי להכי מקבל שפיר טומאת מגע משאר טומאות. אמם להראב"ד [פכ"ב מכלים הכ"ו] אפי' גע"ג טפחים שקפלו ותפרו ככדור. כבר בטלו מתורת בגד וטהור לגמרי. וא"ת דקשה להראב"ד הרי קיפול לבד מבטל להמטלית מתורת בגד (כשבת כ"ת ב') וא"כ ל"ל בכאן תפר. י"ל התם נתקצר משיעורו ע"י הקיפול עד פחות מגע"ג אצבעות. והרי גם גע"ג אצבעות שנתקצר משיעורו ע"י הקיפול. נתבטל מלקבל טומאה. מה שאין כן הכא שנשאר שיעור גע"ג אצבעות לפיכך דוקא כשגם תפרו. אז נתבטל טומאה דמעיקרא ודלהבא ודו"ק:

(ב) וא"ת מ"ש מכרע מדרס שחברה למטה שכולה טמאה מדרס [כפי"ח מ"ז] ואת"ל התם כרע ומטה שניהן מין א' הן. ולפיכך דמי למטלית בבגד הכא בסיפא. דהתם והכא אמרינן כשנתחברו יחד וא' מהן מדרס. כולו נעשה מדרס. משא"כ הכא מטלית וקופה מדהן ב' מינין. לפיכך כשנתחברו. עדיין לא מחשבו כגוף א'. דנימא דכל הקופה נהוי מדרס כהמטלית הקטן שהניח עליו. עכ"פ ק' הרי גם מזרן ומטה ב' מינין נפרדין הן ואפ"ה אמרינן דמזרן שחיברו למטה שטמאה מדרס. גם הוא נטמא מדרס [כפי"ט מ"ה]. וי"ל התם הדבר שנתחבר להמדרס חזי גם הוא למדרס. משא"כ הכא קופה לא אפשר שתהיה מדרס. מדא"ל עמוד ונמ"ל. ואף למ"ש [פי"ט סי' ל"ו] לדעת כמה מרבותינו דמזרון לא חזי למדרס. ואפ"ה כשחברה למטה נעשה גם הוא מדרס. י"ל התם המטה הוא עיקר הכלי והוא טמא מדרס. והמזרן שהוא טפל לו. בטל לגבי עיקר ונעשה גם הוא מדרס. משא"כ הכא הקופה הוא עיקר הכלי והוא טהור ממדרס. לפיכך המטלית שהוא טפל לגבי קופה. אין העיקר בטל לגבי טפל. אלא טפל בטל לגבי עיקר. להיות גם הוא ראשון כהעיקר. דאף לקולא אמרינן דבטל טפל לגבי עיקר [כלעיל ספי"ט]. וא"ת עכ"פ מ"ש הכא דמטמאין הקופה משום מגע מדרס. ומ"ש לעיל [ספכ"ד] בחיבר כף מאזנים במיחם דאזלינן בתר גודל ונטהר המיחם. ואמאי והרי עכ"פ נגע בהכף קודם שחברן יחד. י"ל התם מיירי שהכף נטמא בשרץ וכדומה. שהוא רק ראשון ואמ"ט כלי. משא"כ הכא המטלית הוא אב מדנעשה מדרס. עוד נ"ל דמ"ש הר"ב לקמן [מ"ז] בטלייה על הבגד דמיירי במטלית גע"ג טפחים שטמא מדרס. וכך כתב גם הרמב"ם [פכ"ג מכלים ה"ה] לכאורה היה נראה דה"ה בגעגא"צ שנטמא במת ושרץ. דהרי תנא סתמא נקט בתר רישא דהתם דמפרש בה דמיירי במטלית געגא"צ. ורק רבותינו נקטו מדרס לרבותא דצד א' ודו"ק. אבל באמת א"א לומר כן. דאי מיירי בכל הטומאות הו"ל למיזל בתר גודל [כלעיל פכ"ד מי"ז]. ואי"ל דאין ה"נ. ומאי דאמרינן התם דבב' צדדים הוה חיבור. היינו דאז אזלינן בתר גודל וטהור. ליתא דא"כ עכ"פ ק' מהכא [מ"ו] במטלית מדרס שטלייה על הבגד הטהור. דכולה טמא מדרס. וק' ואמאי ונימא דניזל בתר גודל וטהור. אלא ע"כ דדוקא בשהיתה המטלית גע"ג טפחים ונטמא מדרס. וחברה לבגד שראוי למדרס. לא אזלינן בתר גודל. מדשניהן משתמשין לישב על שניהן ביחד. אבל בבריא שטלייה על הבריאה וכו' [ספכ"ד] דכשטלה חיצונה על הפנימית. נתבטל ב"ק של חיצונה. והרי רק משום ב"ק נטמאה. אז אזלינן בתר גודל. דנתשב ב"ק של פנימית שהוא יחשב כב"ק של גדולה. וא"כ לקמן [מ"ז] אילו מטלית גע"ג אצבעות שנטמא משאר טומאות. וחברה לבגד. כיון שאין המטלית והבגד שוות בקבלת טומאתן. אזלינן בתר גודל ודו"ק. וא"ת עכ"פ ק' מ"ש בבריה שטליה על הבריה [ספכ"ד] דאזלינן בתר גודל בין לקולא ובין לחומרא. ומ"ש בכרע מדרס שחברה למטה. דאמרינן דכולה טמאה מדרס. ולא אמרינן דניזל בתר גודל. וי"ל לפמ"ש בס"ד [פי"ח סי' נ"ג] דכרע דהתם מיירי שנתפרק ממטה שלימה שהיתה טמאה מדרס. והרי ע"כ מיירי התם שבשעה שנתחבר כרע זה במטה החדשה עדיין היתה המטה הישנה שממנה ניטל כרע זה. עדיין קיימת. דאי בנשתברה המטה הראשונה. גם הכרע היה נטהר בכל מקום שהוא. דהכל הולך אחר הישנות [כפי"ח מ"ו ומ"ט]. וא"כ מתורץ קושיתנו דשאני כרע. שא"א שיהיה כהמטה החדשה שנתחברה לו. רק כהישנה שנטמא הכרע עמו. וכיון שעל כרחך נשאר הכרע בטומאתו. להכי כשחברה למטה החדשה נעשה עמו גוף א'. וכולה טמאה מדרס. אף שהמטה גדול מהכרע. הרי א"א שיתבטל הכרע לגבי המטה. והרי כל המחובר לטמא טמא [כפי"ב מ"ב] אבל בבריה שטליה על הבריה. שכשחברן יחד לא נשאר שום חלק מהקטנה בטומאה הראשונה. לפיכך כשחברן יחד. בטלה קטנה לגבי גדולה. ופרח טומאה מהקטנה. וגכ. להר"ב [פי"ח מ"ז] שכתב דהתם מיירי שהכרע נטמא ע"י שדרס עליו הזב. יש לתרץ. דכיון דהכרע והמטה החדשה שניהן ראויין למדרס. הו"ל כי הכא במטלית גע"ג טפחים שחברה לבגד הכא דלא אזלינן גבה בתר גודל:

(ג) ולהר"ב וי"א מלל הוא חוטי השתי שמשאיר האורג בסוף הבגד שלא הושלך ביניהן חוט הערב. ובהנך ס"ל לרבנן דאע"ג שהחוטין של שתי הללו אמק"ט מגע. אפ"ה מצטרפין הם לשיעור גע"ג אצבעות. אם הן בעצמן רק ב' אצבעות. ויש לדקדק. דא"כ היינו נומי סדין [דרפכ"ט] ומ"ט קרי ליה הכא מלל. ואי"ל הרי התם פי' רבותינו דמיירי בששיירן לבלי לארגן עוד. ולהכי קרי להו נומי. דהיינו חוטין. משא"כ הכא מיירי שהוסר הערב מבין חוטי השתי ונמלל מביניהן. ולהכי קרי להו מלל. ליתא דהרי בכה"ג אפי' ניטל רק חוט א' מבין חוטי השתי פרח טומאה מינה [כפכ"ז מ"ח]. גם אי"ל דהכא מיירי בשרוצה להשליך עוד חוט ערב בין חוטי השתי ואע"ג דבכה"ג ודאי מק"ט. ככל שתי העומד (רפכ"א) היכי ס"ד דר"ש שלא יצטרף להשלים השיעור. י"ל דהא דשתי העומד מק"ט היינו במתוח בכסא האריגה. משא"כ הכא. ואפ"ה קמ"ל דמצטרף להשלים השיעור מיהו מלשון הר"ב הכא משמע דמיירי הכא בשרוצה לשיירן לבלי להשליך ביניהן חוט הערב. כמו הך דרפכ"ט. וא"ת מ"ש התם ששיעורן שש אצבעות. והכא יהיה שעורו סגי בב' אצבעות י"ל התם לענין חיבור. דכיון שיש בהבגד עצמו כשיעור לק"ט אמרינן דעד ו' אצבעות הו"ל חיבור. אבל הכא לענין צירוף שאין בהבגד שיעור לק"ט. לפיכך רק עד ב' אצבעות מצטרף להשלים השיעור לחכמים ולא טפי:

(ד) וקשה ממ"נ אם אין בהתחלה כשיעור. פשיטא שאמק"ט. ואי ביש כבר בההתחלה גע"ג אצבעות. אמאי לא יק"ט. ומ"ש מבגד שארג בו גע"ג אצבעות דאף שלא גמרו עד אח"כ מק"ט מגע (כפכ"ז מ"ח). וי"ל דדוקא אריג מק"ט כשכבר ההתחלה הוא כשיעור. מדכבר חוטי השתי מתוחים ועומדים. שהרי גם הם לבד מק"ט (כפכ"א מ"א). משא"כ סבכה שהוא מעשה מחט בקלוע געשטריקט בל"א להכי אמק"ט עד שיגמור. והן הן דברי הרמב"ם (פכ"ב הי"ב) ואע"ג דבשבת (ס"ד א') משמע דצמר ופשתן רק באריג מק"ט ולא בקלוע. י"ל דהכא בסבכה שאינו מצמר ופשתן מיירי. ולפ"ז שטרומפף שלנו מצמר ופשתן אמק"ט:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.