תפארת ישראל - בועז/בבא קמא/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ בבא קמא ה

(א) ומקשים בש"ס, א"כ בר קטלא הוא. ונ"ל דר"ל ופשיטא דחייב בכופר, וכדאמרינן (ב"ק דמ"ג א') דכל זמן שהשור בסקילה בעלים משלמין כופר כשהוא מועד, ומשני, שבכל פעם הפיל א"ע להבור לאכל ירק שם. והרג אדם שלא בכוונה. כך נ"ל פי' הסוגי' ל"מ. אולם רש"י כ' דקושית הש"ס א"כ בר קטלא הוא, והאיך אפשר שיהיה מועד, ואי"ל כשברח וכדומה (כפ"ד כ"ה), דא"כ מי העלהו מהבור, ותו דקלא אית להו למלתא כשיעלוהו, ואיך יוזמו מזימיו: אבל תמהני מי לא עסקינן שהעלהו בעליו ומערק ליה כלעיל (דמ"ה א') וצ"ע:

(ב) הכי מוקי לה בש"ס (דמ"ט א'), והקשה לי הרב מו"ה אלעזר אויערבאך שליט"א דהכא אמרינן דרק מבכרת מסתכנס ובכתובות (דפ"ג ב') אמרינן מיתה שכיחה, והרי קשה הרי גם בדידיה שכיחה מיתה. וע"כ צ"ל כתוס' דרק בדידה שכיחה מיתה דהרבה פעמיה מסתכנת בלידה, הרי דגם באינה מבכרת מסתכנת. והשבתי אם כן תקשה טפי דהרי לקושיתו מצינן לתרץ דלמא רק רשב"ג מחלק בין מבכרת לאינה מבכרת. אבל הרי גם לת"ק קשה דהרי התם קאמרינן דכולן מסתכנות בלידה, א"כ כולן כשילדו משבחות. אבל באמת אין כאן קושיא כלל, דבאמת מדכולן מסתכנות בלידה דמי האשה קלין יותר קודם שתלד מאח"כ, אבל לענין דמי העוברים, שנשום אותה אגבה, בודאי לאחר לידה חסרו דמיה, מדכבר יצאו ילדיה, ורשב"ג ס"ל דעכ"פ מבכרת מסתכנת ומתה קודם שיולדו הולדות ויפסיד האם והולדות א"כ משילדה משבחת):

(ג) ולא נקט היתה משוחררת, דעכ"פ מיירי שאין לה שאר בנים שהורתן בקדושה, דאל"כ היו הן יורשים את אביהן הגר, להכי קאמר, היחה שפחה, ר"ל עתה מקרוב היתה שפחה, כך כ' רש"י, וק"ל א"כ לנקוט נמי היתה גויה ונתגיירה, וי"ל. אמנם ל"מ נ"ל ע"פ מ"ד בש"ס (ב"ק מ"ט א'), דשפחה מעוברת דמי וולדות לרבה, א"כ בהיתה שפחה מעוברת, כיון דהרב זכי בוולדות, כשנשתחררה א"א לעובר לזכות בעצמו, דהרי המזכה לעובר אפילו אמר כשיוולד, לא קנה, (כח"מ ר"י), ואי"ל דזיכה לו ע"י אמו, ליתא, דהרי אין עבד מקבל גט לחבירו ע"י רבו שלו (כגיטין כ"ג ב'), ודוחק לומר דמיירי ששחררה תחלה בלי הולד דמהני (כקידושין נ"ג), ואח"כ זיכה גם העובר ע"י אחר או ע"י אמו, ליתא דמשחרר הולד לא נקט הכא כלל, אלא האמת דרק אגב אמו נשתחרר גם הולד, דעובר ירך אמו (כרמב"ם פ"ז מעבדים ה"ה, וי"ד רס"ז סס"א וש"ך שם), א"כ הכא סד"א דאותו זכות שהיה לרב בוולדות, נתן להשפחה כששחררה ומדעובר ירך אמו, הו"ל כהזיק גופה, וישלם לאמו דמי וולדות, קמ"ל, וה"ק היתה שפחה ר"ל היתה מעוברת כשהיא שפחה ונשתחררה כנ"ל, אפ"ה פטור מדמי וולדות. א"כ שפחה ונשתחררה, גם בלא נשאת מצי מיירי]:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.