תורת חיים ואהבת חסד/ב
|
< הקודם · הבא > |
דיני אונן
ובו ב' סעיפים
א דיני תפלת אונן בשבת וכיצד יאכל בשעה שמתו מוטל לפניו
באורח חיים (סי' ע"א) וביורה דעה (סי' שמ"א) מי שמת לו מת שחייב להתאבל עליו אפילו אינה מוטל עליו לקברו כל דיני אונן עליו בחול. ובשבת אין אנינות נוהג. והולך לבית הכנסת ומתפלל רק שאסור בתשמיש המטה וכשאוכל אף בשבת לא יאכל בפני המת דאיכא לועג לרש. אלא יאכל בבית אחר ואם אין לו בית אחר יעשה מחיצה שאינה ניטלת ברוח בהפסק סדין. ואם אין לו סדין יחזיר פניו ויאכל. וחייב בכל המצות.
ומסקנת הט"ז באורח חיים דסמוך לחשכה של מוצאי שבת בעוד יום יקרא ק"ש של ערבית, מאחר שאנו נוהגין כל ימות החול לקרות בעוד יום. ונראה לי בלא ברכה ואף שהמגן אברהם בשם הב"ח כתב דאין לקרות יש לנהוג כט"ז מאחר שקורין בלא ברכה אין בו איסור בשבת:
ב דיני אונן בחול
בחול אינו מסיב ואוכל ופי' הט"ז על השלחן או על המטה. ואסור בבשר ויין. ואינו מברך המוציא ולא ברכת המזון ופשיטא שאינו נוטל ידיו ואינו עונה אמן ופטור מן הקריאת-שמע ומן התפילה ומכל המצות האמורות בתורה. ואפילו אינו צריך לעסוק בצרכי המת כגון שיש לו אחרים שמתעסקים בשבילו והוא רוצה להחמיר על עצמו לקרות שמע או לברך אינו רשאי. אף שבאורח חיים מסיק דרשאי. הט"ז והלבוש ורוב הפוסקים מכריעים דאינו רשאי משום כבוד המת ושב ואל תעשה עדיף. ואסור לישן על גבי מטה. ואסור ברחיצה וסיכה ושמחה ושאלת שלום ותספורת ובמלאכה. ומותר לצאת מפתח ביתו: