תורת הלוים/מנין המצוות

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תורת הלוים מנין המצוות

מנין המצות:

חלק א) שחיובם ללוים לבדם.

א) לשרת בבית המקדש בשיר. ב) להפריש תרומת מעשר.

חלק ב) שחיובם לכהנים ולוים יחד.

ג) לשאת הארון בכתף ד) לשמור את בית המקדש ה) להיות עובדים במקדש למשמרת

חלק ג) מצות שעל ישראל הנוגע ללוים

ו) לתת מעשר ללוים ז) לתת לוים ערים לשבת ח) להבדיל ולהכין בא"י שש ערי מקלט מערי הלוים.

חלק ד) השבעה לאוין

א) שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים ב) שלא להשבית שמירה סביב למקדש ג) שלא יטול שבט לוי חלק ונחלה בארץ ד) שלא יטול שבט לוי חלק בביזה ה) שלא לעזוב הלוים מלתת חלקם במעשרות ו) שלא יכנוס טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית ז) שלא לשנות מגרשי ערי הלוים

חלק ה)

כולל הדינים המסתעפים מתוך מצות אלו ומבוארים בטעמם בחידושי זאת ליעקב.

מצוות עשה

מ"ע א' להיות הלוים עובדים בבית המקדש להיות שוערים ומשוררים בכל יום על הקרבן שנאמר ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד (במדבר יח כג).

מ"ע ב' שהלוים יפרשו מעשר מן המעשר הניתן להם ויתנו לכהנים וזה נקרא תרומת מעשר שנאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר וגו' והרמתם ממנו תרומת ד' מעשר מן המעשר (שם כו).

מ"ע ג' שנצטוו כל שבט לוי לשאת הארון על כתפיהם כשירצו להוליכו ממקום למקום שנאמר כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז ט).

מ"ע ד' שישמרו המקדש הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ שנאמר ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל (במדבר יח ג).

מ"ע ה' שיהיו הכהנים והלוים עובדים במקדש למשמרת שנא' ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים וגו' (דברים יח ז-ח).

מ"ע ו' שנצטוו בני ישראל לתת אחד מעשרה חלקים מזרע הארץ ללוים שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לד' תרומה נתתי ללוים (במדבר יח כד).

מ"ע ז' שנצטוו ישראל לתת ללוים ערים לשבת בהן שנאמר ונתנו ללוים מנחלת אחוזתן ערים לשבת ונאמר הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר (במדבר לה ב-ז).

מ"ע ח' להבדיל ולהכין בארץ ישראל שש ערי מקלט מערי הלוים לנוס מכה נפש בשגגה שנאמר שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך וגו' (דברים יט ב):

לאוין

שבעה לאוין

ל"ת א' שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים ולא במלאכת הלוי חבירו כדכתיב איש איש על עבדתו ואל משאו (במדבר ד יט).

ל"ת ב' שלא לבטל שמירת המקדש שנאמר ושמרתם את משמרת הקדש (שם יח ה).

ל"ת ג' שלא יטול כל שבט לוי חלק בארץ שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלו ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו (דברים יח א-ב).

ל"ת ד' שלא יטול כל שבט לוי חלק בביזה (שם):

ל"ת ה' שלא לעזוב הלוים ולהתעלם מלתת חלקם וכ"ש ברגלים שנאמר השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך (דברים יב ט).

ל"ת ו' שלא יכנוס כל טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית שנאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה (דברים כג יח).

ל"ת ז' שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהם שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר (ויקרא כה לד).

· מעבר לתחילת הדף