תורה תמימה/במדבר/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תורה תמימה 
במדבר ב
יז[עריכה]
ונסע אהל מועד. תניא, קדשים קלים נאכלים בכל מחנה ישראל [ואפילו בשעת נסיעתם ולא נפסלו ביוצא] [א], מאי טעמא, דאמר קרא ונסע אהל מועד, אע"פ שנסע אהל מועד הוא [ב]. (זבחים קט"ז ב׳).
כאשר יחנו כן יסעו. תניא, לחם הפנים אף במסעות נפסל ביוצא [ג], דכתיב כאשר יחנו כן יסעו, מה בחנייתן נפסל ביוצא אף בנסיעתן נפסל ביוצא [ד]. (מנחות צ"ה א׳).
כאשר יחנו כן יסעו. תניא, כיצד היו ישראל מהלכין במדבר, ר׳ חמא בר חנינא ור׳ הושעיא, חד אמר כתיבה וחד אמר כקורה [ה], מאן דאמר כתיבה – דכתיב כאשר יחנו כן יסעו [ו], ומ"ד כקורה – דכתיב (פ׳ בהעלותך) מאסף לכל המחנות לצבאותם [ז]. (ירושלמי עירובין פ"ה ה"א).
כאשר יחנו כן יסעו. מקיש נסיעתן לחנייתן, מה חנייתן על פי הדבור אף נסיעתן על פי הדבור [ח]. (שם שם).
כ[עריכה]
ועליו מטה מנשה. מכאן דעליו – בסמוך משמע [ט]. (מנחות צ"ו א׳).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ר"ל ביציאת הבשר חוץ למחנה, דאז אין המשכן והמחנה קבועים במקום אחד.
- ↑ ר"ל אף בעת נסיעתו שהוא פרוק ונפרץ בכ"ז שם אהל מועד עליו. וכהאי גונא באה דרשה זו בזבחים ס"א ב' לענין שבשני מקומות נאכלין קודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר שיפרקו הלוים את המשכן ולא מפסלו ביוצא, משום דאע"פ שנסע אהל מועד הוא. וע"ע בדרשה הבאה.
- ↑ כשנוסעין ישראל במדבר ומפרקין המשכן ונושאין השולחן עם הלחם כדכתיב (ד' ז') ועל שולחן הפנים יפרשו בגד תכלת ולחם התמיד עליו יהיה, ויצא הלחם חוץ לקלעים נפסל משום יציאה חוץ למחנה.
- ↑ בחנייתו נפסל ביוצא חוץ לקלעים כדכתיב (ס"פ אמור) והיתה לאהרן ולבניו ואכלוהו במקום קדוש, ולכאורה הוא מוציא כונת הכתוב מפשטיה, שהכונה הפשוטה היא שחנו ונסעו לצבאותם ולדגליהם. ונראה עפ"י מש"כ הראב"ע דהלוים לא חנו כאשר נסעו, והלשון כאשר יחנו כן יסעו מוסב אל מחנות ישראל, וזה נראה למ"ד זה לדוחק לאוקמי לשון זה שמוסב אל מחנות ישראל אחרי דכתיב סמוך לנסיעת מחנה לוים, ולכן דריש שבא לרמז על דין אחד השוה בחניה ובנסיעה, כדמפרש, מה בחנייתן נפסל ביוצא אף בנסיעתן נפסל ביוצא, וזהו גם טעם וכונת הדרשה שבסמוך מה חניתן עפ"י הדבור אף נסיעתן עפ"י הדבור, ודו"ק. והנה להלן בפרשה ד' פסוק ז' בדרשה ולחם התמיד עליו יהיה דריש דלחם הפנים אינו נפסל במסעות, וזה היפך מדרשה זו לכאורה. אבל באמת שניהם צודקין, דכפי שמתבאר בגמ' איירי דרשה זו ודין זה דנפסל במסעות היכי שהלחם מסולק, היינו שעדיין לא הגיע הזמן לסלק את זה עד שנסעו, ומ"מ בתוך מחנה הלוים הוא שנושאין אותן עמהן עם המשכן ודגלי מחנה ישראל סביב להם, והא דמכשיר ביוצא, איירי בלחם מסודר על השולחן, עי"ש.
- ↑ מ"ד כתיבה שהיא מרובעת כך היו נוסעים, דגל מחנה יהודה במזרח, ראובן בדרום, אפרים במערב ודן בצפון. ומ"ד כקורה, היה הסדר מתחלה דגל יהודה ואחריו ראובן ואחריו אפרים ואחריו דן.
- ↑ וחנייתן ודאי כתיבה היתה, דכתיב סביב לאהל מועד יחנו שהמשכן היה באמצע וארבע דגלים מכל צד וכמפורש בקרא.
- ↑ במתנה דן כתיב זה, ונסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות, והיינו שהיה נוסע באחרונה, וזה הוא כמ"ד כקורה, דאלו למ"ד כתיבה היה מחנה דן. בצפון, כמש"כ. ומפרש בירושלמי, דלמאן דס"ל כקורה לא קשה אליביה הדרשה כאשר יחנו כן יסעו, משום דהוא מוקים פסוק זה לענין אחר מה חנייתן עפ"י הדבור וכו', כפי שיבא בדרשה הבאה, ולמ"ד כתיבה לא קשה אליביה הדרשה מאסף לכל המחנות, משום דשבטו של דן שהיה מרובה באוכלוסין היה מתפשט והולך אחורי כל המחנות כדי שיהיה מרובע ברבוע שלם, וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו, והיינו דכתיב מאסף לכל המחנות, אע"פ שהלכו לצבאותם, וע"ע בס' התוה"מ.
- ↑ ר"ל סדר נסיעתן, ועיין מש"כ באות הקודם. והנה לכאורה כל דרשה זו למותר, דהא מפורש כתיב לקמן פסוק ל"ד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו. וי"ל דהתם מספר הכתוב מעשיהם וכאן הוא לצווי שכן יעשו. והא דכתיב בפרשה בהעלותך על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, התם איירי לענין חניית והליכת עמוד הענן, כמבואר בברייתא דמלאכת המשכן וברש"י שם.
- ↑ ר"ל דהא בודאי א"א לפרש כאן עליו ממש אלא בסמוך לו, הרי מפורש שמשמש הכתוב בלשון על למובן סמיכות, ולכן ילפינן גם בעלמא לפרש כן, וכמו ונתת על המערכת לבונה זכה (ס"פ אמור) וכדומה, ונזכר ענין דרשה זו לפנינו בכ"מ בפ' תצוה ובספר ויקרא.