תועפות ראם/תיב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) עונג שבת כ' הרמב"ם רפ"ל מהל' שבת ד"ד נאמרו בשבת שנים מה"ת ושנים מד"ס והן מפורשין ע"י הנביאים, שבתורה זכור ושמור ושנתפרשו ע"י הנביאים כיבוד ועונג ורבינו חולק על הרמב"ם ואזיל בשיטת ה"ג דחשיב במנין העשין [מ"ח] עונג שבת ודלא כהשם חדש דאזיל כאן בתר איפכא כ' דרבינו כהרמב"ם ס"ל ובאמת פליגי וביבמות צ"ג א' פרש"י ד"ה כה"י. הוי למד להזהר שלא יבטל עונג שבת בשביל תיקון הטבל וכ' שם בס' זכר יהוסף לא ידעתי מניין דעונג שבת מה"ת דהא וקראת לשבת ענג לא הוי כ"א עשה מדברי קבלה ועיין חתם סופר בחאו"ח (סי' ר"ח) כו' ולא העיר מדברי בה"ג והיראים דס"ל דהוי מן התורה, ומשכ"ר גמרא גמירא לה עד דאתא ישעי' ואסמכי' אקרא ולא מייתי קרא דד"ת אכלוהו היום כי שבת היום די"ל דמשם למדנו שלא להתענות ומייתי מדברי קבלה דחייב להתענג וכ"כ בספר רביד הזהב פ' בשלח עה"פ אכלוהו היום שהביא שם דברי היראים ועל מצות עונג כ' הרמב"ם שהוא מד"ס אבל לענין איסור תענית גם הרמב"ם ס"ל דאסור מדאורייתא להתענות בשבת עיין ברמב"ם פ"ג דנדרים ה"ט ובחנם כ' בס' שונה הלכות לבה"ג ענין שבועה להקשות להרמב"ם דידי' אדידיה ותי' בדוחק עיי"ש ועיין בב"י יו"ד סי' רל"ט ד"ה וגם הרשב"א כ' בתשובה סי' תרי"ד כו' ועיין מג"א (סי' רפ"ח סק"ז) שכ' שם ג"כ דהא איסור דאורייתא הוא להתענות בשבת כמש"כ הרב"י בשם הרשב"א וכ' שם הפמ"ג מש"כ דתענית בשבת איסור ד"ת יש לומר מאכלוהו היום לא מדברי קבלה ודלא כמש"כ בס' חזות קשות למס' מ"ק די"ד ב' וז"ל דהא מה"ת לא מצינו דאסור להתענות בשבת וקרא דוקראת לשבת עונג אינו מדברי תורה רק דברי קבלה והא ראי' דמותר להתענות ת"ח בשבת עכ"ל ובאמת תענית וענג ב' דברים הם ואיסור תענית בשבת הוא מה"ת ועונג בשבת הוא דרבנן להרמב"ם והריטב"א במ"ק שם והא דמתענין ת"ח בשבת כ' הרביד הזהב שם דמשום פקוח נפש נגעו בה ומוטב שיחלל שבת א' כו' וז"ל המרדכי פ"ק דשבת עמש"ש יפה תענית לחלום כו' ובו ביום אפי' בשבת. כלומר מוטב שיתענה ואז לא יהא לבו דואג על החלום ויש לו יותר עונג בתעניתו מבאכילתו ובברכות מסיק ליתיב תעניתא לתעניתא יען כי התענה בשבת ור"מ פי' אין להתענות אלא על חלום שראה תלת זימני עכ"ל ובאגודה פ"ק דשבת כ' פי' רא"ם דוקא בחלום שלשה פעמים ומש"כ המרדכי ובברכות מסיק כו' ר"ל לברכות ל"א ב' אבל בשו"ת מהר"י ברונא (סי' ס"ג) כתב שאין ליתיב תענית לתעניתו בת"ח וכ"כ הראב"ד בסדר ברכות שלו כו' והך דברכות ל"א ב' מפרש בר"ה שחל להיות בשבת מיירי דבר"ה קורעין לו גז"ד על שחטא ושב ולפי שגורם לו ע"י החטא שהוצרך להתענות לכך חוזרים ונפרעים ממנו וצריך ליתיב תענית לתעניתו אבל ע"י חלום מה יש לו לעשות ואינו מבטל עונג שהתענית עונג שלו הוא כו' וצ"ל דלא הי' בגרסתם בתענית די"ב ב' מאי תקנתי' ליתיב תעניתא לתעניתא וכן מוכח מהריטב"א בחי' למס' תענית שם עיי"ש מיהו מש"כ האגור סי' ת"א ע"ש המרדכי פ"ק דשבת דהרב ר"א ממיץ פסק דאסור להתענות עד שש שעות בשבת פשוט דלכ"ע אינו אלא מדרבנן כ"כ המ"ב בביאור הלכה שלו או"ח ריש סי' רפ"ח ואנכי לא ראיתי במרדכי שיכתוב ד"ז בשם הרא"ם דמש"כ המרדכי שם גם הררא"ם פסק כן אדלעיל מיני' קאי ולא אדבתריה עיי"ש, ורבינו הרא"ם דחשיב כאן מצות עונג שבת במנין המצות אזיל לטעמי' דלהלן בסי' תכ"ט מנה מצות נר שבת יען אמרו נביאים וכבדתו מעשות דרכיך ונר הוא מכבוד שבת ועד דלא אתא ישעי' גמרא גמירא לי' ואסמכוה אקרא כדהכא ובשבת כ"ה ב' תוד"ה חובה והרא"ש שם כתבו דהדלקת נר בשבת אית בי' מצוה דעונג שבת ולכן צריך לברך עלה וכן הרמב"ם רפ"ה מהל' שבת כ' ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת ומה שלא זכר הרמב"ם בפ"ל שמאריך שם בפרטי כבוד ועונג מדין הדלקת נר שהוא מכלל העונג הוא משום שכבר כ' אודות זה בפ"ה ואף שבפ"ל ה"ה כ' נר דלוק אינו אלא אגב רהיטא שכל זה מתוקן מבע"י דהדלקת הנר בודאי הוא מבע"י דבלא"ה אסור וז"ש דבעת הדלקת הנר יהי' שולחן ערוך לאכול ומטה מוצעת שכל אלו פי' שמכין מבע"י לכבוד שבת הן. אולם הפמ"ג לאו"ח במ"ז סי' רס"ד סק"א כ' בזה"ל לפמש"כ הצמח צדק בסימן כ"ח דכבוד שבת ד"ת הוא וכן עונג כו' והדלקת הנר מכלל הכבוד והעונג הוא כמש"כ הרמב"ם ז"ל ש"ה ופ"ל מהל' שבת הביאו התו"ש ברס"ג א' וא"כ י"ל כו' עכ"ל הפמ"ג ועיין להלן סי' תכ"ט אות ב' בביאורי. וראיתי להביא כאן בענין מ"ש במעשרות פ"ד מ"ב כלכלת שבת ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין וכתב לי ע"ז הרה"ג ר' מאיר צוקערמאן שליט"א מפ"ק מינסק דאפשר לומר שהולכין לשיטתן בביצה ט"ז א' אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת כו' מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה ולכן גבי כלכלה כאשר הכינה לשבת אם ימצא אחרת נאה הימנה יאכל הראשונה בחול מש"ה פוטר הכלכלה שהכין לשבת ממעשר כי אולי ימצא אחרת נאה הימנה ותשאר על חול, ובה"א ברוך ה' יום יום וכאשר הכין הכלכלה לשבת נשארה ולא החליפה על אחרת ע"כ קבעה למעשר עכ"ל ובזה יש ליישב קושיית הצל"ח לביצה דל"ה א' על הך משנה דכלכלת שבת ופירוש הרע"ב כלכלה מלאה פירות שיחדה לשבת דלפי סוגיא דביצה שם דאמירה מזה הוא אוכל או מכאן ועד כאן לכל מר כדאית ליה אפי' בחול נמי קובע למעשר א"כ מאי אריא שבת אפי' חול נמי כשיחדה לאכילה הוקבע למעשר ולפי הנ"ל אפשר ליישב דדוקא כלכלת שבת ב"ש פוטרין שאם ימצא אחרת נאה הימנה אזדא לה יחוד שלה משא"כ כלכלת חול לכ"ע חייבת במעשר דכיון שיחדה לאכילה הו"ל קבע ובעדיות פ"ד מ"י קתני הך דכלכלת שבת בתר סדין בציצית ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין וכמו דבסדין בציצית דוקא ב"ש פוטרין דבשאר בגדים גם ב"ש מחייבין ה"נ כלכלת שבת דוקא ב"ש פוטרין דאילו כלכלת חול גם ב"ש מחייבין.
(ב) גדולים וראשי שומים כ"ה בנדפס וכצ"ל ודקדקו לומר ראשי שומים משום דבביצה כ"ה כ' אמרו לא יאכל אדם שום ובצל מראשו אלא מעליו וכ' הפרישה לאו"ח סי' ק"ע סק"ח דראשו של שום הוא המשובח שבו והוא הלבן ומה שלמטה הימנו הוא הירק הוא הגרוע ונמצא כשיאכל המשובח תחלה יהי' כרעבתן וזהו בחול אבל בשבת יתחיל לאכול השום מראשו ולא מיחזי כרעבתנותא כיון דמשום כבוד השבת הוא עושה כן כמ"ש בברכות ל"ט ב' כ"כ המג"א סי' ק"ע סקי"ד ע"ש האגודה. ונוסחת הבה"ג פט"ו מהל' שבת וראשי לפתות ושומים וברי"ף ואגודה פ' כ"כ הגי' ודגים קטנים וא"י מאי מעליותא בדגים קטנים שאין עולין על שולחן מלכים [כע"ז ל"ח א'] ואולי ט"ס הוא וצ"ל גדולים מיהו בברכות נ"ז ב' אמרו שדגים קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם וז"ל הגרא"ד שליט"א עיין רמב"ם ספ"ק משבת וכ"כ בשו"ע סי' ר"פ תשמיש המטה מתענוגי שבת הוא ולפה"נ לזה כיוונו חז"ל בראשי שומין כבב"ק פ"ב א' וגם בדגים כן ועיין ברכות נ"ז ב' אלא ששם כ' דגים קטנים ותרדין יפה לבני מעים כבעירובין כ"ט א' ואולי גם לזה הוא טוב אך בגיטין ע' ל"נ מזה עכ"ל ועיין במטה משה סי' ח"ד מש"ש ביאור לדגים גדולים ובראשי שומין.
(ג) לענג א"ע בהנאת הגוף לא ביאר רבינו מה היא. ולפה"נ נמסר הדבר לכל אדם ממה שיתענג זהו מצותו ועיין בטוש"ע ריש סי' ש"א בחורים המתענגים בקפיצתם כו' והנה לפי"ז י"ל דעת רש"י מקושיית התוס' שבת קי"ג ב' דאה"נ למי שעונג לו לשוח אפשר דגם מצוה לו וכ"ש שאין איסור ומה בין זל"ז וכמדומני שהגריעב"ץ צוח ככרוכיא ע"ז ויש לעיין בנשים ועיי"ש בתוס' מדברי הירושלמי שא"ל רשב"י לאמו [הגרא"ד שליט"א]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |