תועפות ראם/תה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) דכתיב את ה"א תירא. המהרש"א בח"א נדרים ז' ב' פי' אופן הלימוד מאת ה"א תירא למוציא ש"ש לבטלה משום דסמיך אסיפא דקרא ובשמו תשבע ר"ל מקום חיוב שבועה אבל בלא"ה תירא את ה' מלהזכיר שמו ובסוף דבריו שם השיג על הרמב"ם בסוף הל' שבועות שכ' אזהרה למוציא ש"ש לבטלה שנאמר ליראה את השם הנכבד והנורא וגו' דבסוגיא דתמורה לא קאי הכי במסקנא אלא דאזהרתיה מאת ה"א תירא והוא סותר למש"כ הוא בעצמו בחידושי הלכות לר"ה ל"ג א' בתוד"ה הא והברכ"י לחו"מ סי' ל"ד אות ט"ז העיר בזה ובס' בנין שלמה להרב הגאון מהרש"ך שליט"א סי' כ' כתב להגיה בדברי הרמב"ם סוף הל' שבועות עיי"ש ובנשמת אדם כלל ה' אות א' כ' ליישב דברי הרמב"ם ובהע"ש שאי' נ"ג או"ב כ' מש"כ הרמב"ם ליראה את השם הנכבד והנורא לישנא דקרא נקט לרמז שאינו מוזהר בעשה אלא שמות המיוחדין היינו ז' שמות שאין נמחקין לאפוקי כינויין או לשון לעז שדומה לכינויין כו' אבל הכוונה על קרא דאת ה"א תירא כמבואר בס' המצות וכ"כ הגר"א שם בלשון לעז ליכא איסורא דלא כחיי אדם עכ"ל וראיית הח"א שם מדברי רבינו ירוחם סוף נתיב י"ד ודלא כמש"כ בס' נר למאור סי' ל"ח ע"ד ר' ירוחם שלא הזכירו דבריו בזה ואשתמיטתי' דברי החיי אדם שם ומה שכ' שם הח"א ע"ד הש"ך ביו"ד סי' קע"ט סקי"א דבלשון חול מותר למוחקו דהיינו לענין מחיקה דוקא פשוט דר"ל לחלק שהשמות שהנכרים קורים בהם להקב"ה ה"ה בכלל הכנויים דמותר למחקן חוץ מז' שמות כמבואר בי"ד סי' רע"ו ס"ט מה שאין כן מקלל עצמו וחבירו דגם בכנויין חייב ולפלא בעיני שבחכ"א כלל פ"ט אות ט' הניח ד"ז בתימא ועיין מש"כ לעיל סי' קפ"ט והרב הגאון רא"ד שליט"א כ' ע"ד רבינו דתמוה מאד שעזב רבינו ז"ל עיקר מצות יראת ה' שנמנה בכלל כל המ"ע וחשב רק הדרש היוצא ממנו שלא להזכיר ש"ש לבטלה ואף שחז"ל דרשו כן אבל מ"מ מדוע לא כ' עיקר מצות היראה ואחרי שפלפל בזה בדברי רבינו סיים וברור בעיני שטעות המעתיקים נזדקרה בכאן וצ"ל בראשונה מ"ע לירוא מהשי"ת ולכלול ג"כ בזה שלא להזכיר שמו הקדוש לבטלה עוד כ' ולו"מ ה"א שבראשית דברי רבינו צ"ל ג"כ פסוק וזרחה לכם יראי שמי וגו' [מלאכי ג' כ'] וכפי הנדרש בנדרים ח' ב' אלו ב"א שיראים להוציא ש"ש לבטלה ומותאם עם הפסוק אז נדברו וגו' שהובא בספר יראים הנדפס עכ"ד אולם כאן בהכת"י אין זכר להפסוק אז נדברו יראי ה' וגו' ונראה לי שהוא מהמסדר והמקצר ס' יראים שבראש הספר יראים שמיוסד על התרי"ג מצות כ' בראש סי' א' לזה הפסוק אז נדברו וגו' ליראי ה' לחשבי שמו ועפמש"כ בספר חסידים סי' תתקנ"ט ליראי ה' ולחושבי שמו בגי' תרי"ג מצות ודברי המפרש להס"ח שם שכ' ומלת ליראי ולחושבי מלא בגי' תרי"א עם שני מלות ליראי ולחושבי הם תרי"ג כו' ומשום דכמנין תורה שהן תרי"א צוה לנו משה ואנכי ולא יהיה לך מפי גבורה שמענו ע"כ נרמזו תרי"א לחוד והשנים לחוד עכ"ל תמוה מאד דבאמת מלת ליראי ולחושבי מלא בגי' תרי"ג וא"צ לצירוף שני מלות כלל והנראה דר"ל דתיבת ה' המפסיק בין שני התיבות הוא לרמז דבלאו ב' מצות כמנין ב' תיבות בכולל שהוא כמנין תורה צוה לנו משה ושתים מפי גבורה שמענו ואין לשונו מכוון בזה.
(ב) מערער. נראה דצ"ל מתעורר וכמש"כ החינוך מ' תל"ב וז"ל ומי שבא דבר עבירה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק שהקב"ה משגיח בכל מעשי בני אדם וישיב להם נקם כפי רוע המעשה והעובר ע"ז ולא שת לבו בכך באותו שעות בטל עשה זו שזו היא שעת קיום עשה זו בכיון עכ"ל ורבינו כתב שיהא אדם מתעורר בהגיעו לדבר מצוה ר"ל בין דבר שמצוה עליו בל"ת ובין דבר שמצוה עליו בקום ועשה בכל עניין חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו היראה שלא ישוב אחור מלקיים המצוה ועז"א בקדושין ל"ט ב' ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה והיינו טעמא משום שמקיים בזה שלא עבר עבירה מ"ע דאת ה"א תירא וכמשכ"ר שבכל שעה ורגע שהוא זוכר את המצוה וחרד לבו עליהם קיים את ה"א תירא וע"ז הוא נוטל שכר מצוה ומיושב בזה קושיית הח"א מהרש"א שם למאי דס"ד השתא תיקשי לי' הא דאמרינן סור מרע א"ת אתגרה בשינה ת"ל ועשה טוב דלפי מה שבארתי אינו אלא כשהוא ניעור אבל לא כשהוא ישן ובגמרא דקדושין שם מקשו ע"ז מהא דתנן שם כעושה מצוה אחת מטיבין לו עשה אין לא עשה לא דדוקא כשעושה מצוה דמקיים תרתי. א) מ"ע של המצוה. ב) מ"א דאת ה"א תירא אין אבל כשלא עבר עבירה אינו מקיים כ"א אחת לא דמיא כעושה מצוה עד דמשני התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצל הימנה ועיין בספר העקרים מאמר ג' פכ"ז מש"ש ובמדרש שוח"ט מ' א' עה"פ אשר לא הלך בעצת רשעים ר' זעירא אמר והוא שבאת לידו וניצל ממנה שנאמר כו' ותבין עפ"ד העקרים המשך דברי המדרש שם.
(ג) זוכר כו' לקיים כו' פי' זוכר כדי לקיים את ה"א תירא ובנדפם איתא שבכל שעה ורגע שהוא זוכר את המצות וחרד לבו עליהם קיים את ה"א תירא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |