תועפות ראם/שצב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ראיית העריות. ר"ל ראיית העריות מסלקות את השכינה ועיי"ש בספרי פ' רנ"ד שאמרו שם מעשה שגלו בה כנענים ומסלק בה שכינה דמשמע דמעשה העריות מסלק השכינה ועיין סוטה ג' ב' דאר"ח בתחלה קודם שחטאו ישראל [בעריות] היתה שכינה שורה עכאו"א כו' כיון שחטאו נסתלקה שכינה מהם שנאמר ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך משמע נמי דמעשה העריות בפועל מסלק את השכינה ועיין מל"ת לדעת הרמב"ן מצוה י"א שהשיא דעת בעל ההלכות שמנה ולא יראה בך ערות דבר לענין אחר דהיינו דוקא במחנה אולם הסמ"ק סי' פ"ד כתב כדברי רבינו.
(ב) המוסגר הגהתי מהנדפס ומש"כ ואמר מר בגמרא א"ר יהודה ובי"ס אמר רבא.
(ג) רבא. בנדפס ליתא תיבת רבא ובבה"ג פ"ג דברכות הגי' רבה ונראה לי דמשכ"ר אחר מימרא זו כתב בה"ג "הוא מראה מקום לדברי רבא שהביא שאינו בגמרא לפנינו אלא שכ"כ בה"ג והראי' מהפסוק והיו עיני ולבי שם וגו' נראה שהוא" ע"ד יראה יראה חגיגה ד' ב' עיי"ש.
(ד) תיבת מלמעלה הוספתי עפ"י הנדפס והשם חדש כתב ע"ד רבינו הרבה טרחתי למצוא חבר לסברת רבינו או אם הזכירוהו בשום פוסק ולא מצאתי והסברא מצד עצמה קשה להבינה איך הוא כשהחגור על המלבוש עושהו המלבוש הכל אחד דאם החגור הוא רפוי פשיטא דלא הוי הפסק ואם הוא מהודק אמאי אינו הפסק עכ"ד ובהגהות ר"י בכרך שבשס"ח ד' ראם ווילנא ברכות כ"ד ב' הביא ד' היראים ותמה ג"כ על הפוסקים ראשונים ואחרונים שלא הביאו דבריו בזה ועכ"פ היה להפוסקים להביא דבריו ולסתור וציין שם לד' התבו"ש סי' א' סק"ע שנראה משם דלא כרבינו היראים והניח בצע"ג אולם לשון הכת"י משונה מלשון הנדפס דבנדפס כתוב וכי מהניא כו' או חגור כגון שהוא חגור על בשרו למטה ממלבושיו אבל אם הוא חגור מלמעלה ממלבושיו אין זה הפסק כו' וא"כ מבואר בדברי היראים חילוק בין החגור למטה ממלבושיו או אם החגור מלמעלה ממלבושיו אבל לפי לשון הכת"י וכי מהניא כו' חגור למטה על בשרו למטה מלבו אבל חגור ממלבושיו אין זה הפסק כו' וא"כ כוונת רבינו לאפוקי חגור ממלבושיו שהוא לובש ממעל ללבו דהיינו על כתפיו למעלה ועז"א רבינו שאין זה הפסק כו' וכל מה שתחת המלבוש אינו מפסיק חגור שעל המלבוש דהיינו החגור שחוגר בגדיו מלמעלה לכתפיו סביב צוארו ולעולם אם הוא חגור בחגורה למעלה לבגדיו למטה מלבו ומהודק שפיר דמי שאין לבו רואה ערותו והבן.
(ה) עיין לעיל סי' מ' או"ב בביאורי מש"ש.
(ו) פי' קול של שיר. ר"ל אבל בשעה שמדברת כדרכה מותר וכ"כ תר"י ע"ש רב האי גאון ועיין קדושין ע' א' ובמקנה שם.
(ז) מללמוד. בהגהות חדשות לסמ"ק סימן פ"ג אות כ"ד כ' דכן לק"ש אע"פ שיש לחלק בין ד"ת לק"ש עיי"ש ועיין ריקאנטי סי' כ"ו ובביאור מעשה בצלאל שם שכ"כ מדנפשי'.
(ח) בביאור ווי העמודים הקשה מנ"ל לרבינו שהוא נגד הכלל דילמא הא דפסיק גמרא והלכתא נוגע אסור רואה מותר היינו משום דנקטינן כר"ח בריה דר"א דמתני נוגע ד"ה אסור וברואה פליגי אביי ורבא והלכתא כרבא וי"ל מדלא אמרו בגמרא בקיצור והלכתא כר"ח בריה דר"א ואמרו באורך יותר והלכתא נוגע אסור רואה מותר ש"מ דלכ"ע פסקינן הכי.
(ט) לשון הנדפס ולבו רואה את הערוה לק"ש מותר אבל כו' וכ' השם חדש אע"ג דכבר כ' רבינו ד"ז לעיל מ"מ שנאו כאן משום דבעי לאשמעינן דבמים צלולים כו' אף לק"ש אסור עכ"ל ואני אומר דכתבו רבינו כאן בתולדות לומר דלבו רואה את הערוה לתפלה שאסור אינו אלא מדרבנן ובס' מה"ר ערך לבו רואה את הערוה אות ח' כתב לבו רואה אינו אסור כ"א מדרבנן ומלבוש משמע דהוא דאורייתא עכ"ל ודעת רבינו ג"כ שאינו אלא מדרבנן וכ"כ הפמ"ג במ"ז לאו"ח ריש סי' ע"ד דלבו רואה את הערוה דרבנן עיי"ש. ורבינו ס"ל כרבינו שמעי' תלמידו של רש"י שפסק כת"ק די"א ברכות כ"ה ב' דלבו רואה מותר עיי"ש בתוד"ה והרי אלא דלתפלה אסור וכמש"כ הב"ח באו"ח סי' צ"ב אליבא דמחזור ויטרי יראיתי בס' שונה הלכות על הבה"ג פ"ג דברכות שהשיג על הב"ח דאין אנו צריכין לומר דמחזור ויטרי מחלק בין ק"ש לתפלה עיי"ש ובמחכ"ת בחנם השיג על הב"ח ולא עיין כ"א בדה"ת שבת ד"י א' ד"ה טריחותא אבל שם הוא בקצור ובאו"ז ח"א סי' קכ"ח הובא באורך יותר וז"ל ראיתי פ"א את רבי שהיה מתפלל בלא חגור ותמהתי ואמרתי מה זה שהוא מתפלל והוא לא חגור מתנים הא אמרינן במס' ברכות שאסור לאדם להתפלל בלא חגור חלצים וטעמא משום שלא יהא לבו רואה את הערוה ואמר כו' וכ' שם האו"ז והכותב הוא הר"ר שמעי' ורבו היינו רבינו שלמה זצ"ל וא"כ שכיר קשה להב"ח מה שתמה הר"ר שמעי' על רש"י זצ"ל הא איהו פסק דלבו רואה את הערוה מותר ולכן חילק ואמר דלק"ש ושאר ברכות מותר ולתפלה אסור והק"נ פ"א דשבת סי"ט אות ל"ד כתב דאביי ס"ל לבו רואה אסור ולרבא מותר והוא תמוה דלהדיא כ' התוס' בברכות כ"ה ב' ד"ה והרי והרא"ש דל"פ הני אמוראי אלא בעקבו אבל לבו ד"ה אסור ולפמש"כ הגר"א באו"ח ריש סי' ע"ד לפרש"י דעקבו חמיר מלבו יש ראיה דלרבא לבו רואה מותר מכש"כ דעקבו אבל אין ראיה דלאביי לבו רואה אסור די"ל עקבו דוקא דחמיר.
(י) בצלולין לא דחזי ליביה הערוה כו' כ"ה בנדפס ומש"כ כאן "ולתפלה אפילו עכורים לא" ליתא שם, והנה השם חדש והווי העמודים נתקשו בדברי רבינו שאמר והא דתנן יתכסה במים ויקרא כו' הא מתני' ודאי מיירי בק"ש דקתני אם יכול לעלות ולקרות עד שלא תנץ החמה ואמרינן עלה ברכות כ"ה ב' לימא תנן סתמא כר"א כו' אפי' תימא כר' יהושע דילמא כוותיקין עיי"ש וא"כ רבינו הא ס"ל לבו רואה את הערוה לק"ש מותר ומאי מקשה רבינו. והנ"ל דרבינו שפיר אמר לפמש"כ הגר"א באו"ח סי' ע"ד סק"ד ובס' אלפי מנשה ובהגהות מה"ר ספ"ג דברכות דהא דפריך גמרא על מתניתין והרי לבו רואה אדלעיל מיני'. קאי דמשני כר"י וכוותיקין כדי לסמוך גאל"ת ויתפלל ג"כ בתוך המים וע"ז פריך והרי לבו כו' דהא אמרינן לעיל כ"ה א' ולתפלה עד שיכסה את לבו ולפי"ז שפיר אמר רבינו והא דתנן יתכסה במים ויקרא ור"ל וגם מתפלל שם כדאמרו בגמרא ה"מ במים עכורים אבל בצלולים לא דהא לבו רואה את הערוה פי' ולתפלה אסור לבו רואה מיהו לענין ק"ש אף בצלולים מותר דלבו רואה מותר לק"ש ואח"כ חידש רבינו עוד ואם הם כ"כ צלולים שדרך המים נראית ערותו מבחוץ אפי' לק"ש אסור ופשוט סברת רבינו דבענין כזה הוי המים כמאן דליתנהו ונמצא דהוא עומד ערום ובזה כ"ע מודו שאסור ואפי' מאן דשרי לבו רואה את הערוה ולפלא על השם חדש שכ' ע"ד רבינו האחרונים לא ידעתי טעם רבינו אמאי אסור מאחר דהוא ס"ל לבו רואה את הערוה מותר לק"ש ומי שהוא בתוך הטבילה והמים צלולין כ"כ יהיה אסור לק"ש דל מים מהכא ויהיה מותר כמו שהוא עומד בבית ערום ולבו רואה את הערוה דמותר לק"ש לדעת רבינו עיי"ש שיישב בדוחק ולא ידעתי מאי קשה לי' ובמחכ"ת השווה דין דעומד ערום ללבו רואה את הערוה ובאמת שני דברים הם ועיין יו"ד סי' ר' בש"ך וט"ז שם סק"ג שהאריכו להשיג על הדרישה ולפענ"ד מבואר בדברי רבינו כמש"כ הדרישה ולשון המשנה יתכסה במים ויקרא משמע שהוא מכוסה מעין אדם ואם הם צלולים כ"כ שדרך המים נראית ערותו מבחוץ אינו מכוסה מבני אדם כמ"ש בב"ק צ"ח א' הא מנח קמך אי בעית שקליה וה"מ בצלולין דקא חזו ליה אע"כ דמיירי שאין המים צלולים כ"כ ולכן לק"ש שפיר דמי אלא דלתפלה אסור ושפיר פריך בגמרא בברכות כ"ה ב' והרי לבו רואה ועכ"פ לתפלה אסור והוא מתפלל בתוך המים ג"כ כנ"ל עד דמשני במים עכורים שנו דדמו כארעא סמיכתא שלא יראה לבו ערותו פי' דהיינו עכורים לגמרי דבכה"ג אפי' לתפלה מותר דכמכוסה דמי ומה מאד מדוייק לפ"ד רבינו לשון הגמרא במים עכורים שנו דדמו כארעא סמיכתא שלא יראה לבו ערותו ובס' דקדוקי סופרים בהגהות עמד על אריכות לשון התרצן דלא הול"ל אלא במים עכורים שנו ותו ל"מ ובספר מילי דברכות עמד ג"כ עמ"ש במים עכורים שנו ולא אמר הבמ"ע במים עכורים וכדרך הש"ס בכ"ד אבל לפ"ד רבינו היראים א"ש דע"כ אף לדעת המקשן מתני' איירי שאין המים כ"כ צלולין ומתכסה בהן דאל"כ אף לק"ש אסור דדמיא לעומד ערום ולא מהני מה שעיניו חוץ למים ומסתכל בחוץ ואינו רואה את הערוה אלא דלא אסיק אדעתי' שיהיו המים עכורים לגמרי עד דמשני במים עכורים שנו דדמי כארעא סמיכתא שלא יראה לבו ערותו דשרי אף לתפלה ואף שבחולין מ"א ב' א"ר בעכורין שנו ולא אמרו הבמ"ע בעכורין י"ל דאשגרת לישנא דגמרא דהכא הוא, ולפ"ד רבינו צ"ל מה שאמרו בברייתא דברכות כ"ה ב' מים צלולין ישב בהם עד צוארו וקורא לא מיירי בצלולין לגמרי שדרך המים נראית ערותו מבחוץ וכיון שאין נראית ערותו מבחוץ דרך המים מותר לק"ש ואי משום לבו רואה את הערוה עז"א בגמרא קסבר לבו רואה מותר ויש אומרים שבברייתא ס"ל לבו רואה אסור ולכן עוכרן ברגלו, וראיתי ביפ"ע לברכות שם שפי' ומה דשרי לת"ק דאידך ברייתא ביושב עד צוארו הוא משום דביושב מתכסה בין רגליו ואין עיניו רואים עכ"ל ותמהני והלא משנה ערוכה פ"ב דחלה מ"ג האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה כו' אבל לא האיש ודוחק לומר דפליגי בזה תנאי ולפמש"כ לבאר דברי היראים הנדפס עכורים שכ' רבינו היינו עכורים שאמרו בגמרא בפי' המשנה דדמו כארעא סמיכתא ועכורים אלו אף לתפלה מהני' ומה שכ' אח"כ אבל בצלולים לא, פי' צלולים שאינם עכורים כ"כ אבל אינם צלולין לגמרי והוא דומיא דצלולין שבברייתא בגמרא כנ"ל ואח"כ כ' דין צלולים לגמרי שדרך המים נראית ערותו מבחוץ אבל גי' הכת"י שלפנינו צריך לפרש דמשכ"ר עכורים אין ר"ל עכורים דדמו כארעא סמיכתא אלא פי' עכורים שמתכסה בהמים כסברת המקשה וע"ז סיים ולתפלה אפילו עכורים לא כו' ומש"כ ואם הם כ"כ צלולים שדרך כו' הוא פי' לצלולין שאמר מקודם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |