תועפות ראם/שמב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כנ"ל להגיה וכ"ה בבה"ג וכ"כ רבינו במפתח לעיל ריש וי"ו החמישי והוא מוכרח שזה העיקר בסימן זה.
(ב) לפנינו בת"כ הגי' חיה ועוף מנין ת"ל בארצכם בע"מ מנין ת"ל לא תעשו ופי' שם בהתו"ה מן בארצכם למדנו לאסור ד"ז בכל צאצאי הארץ אף חיה ועוף ומ"ש בע"מ פי' דהיינו מסרס אחר מסרס שאר"י הכל מודים שהוא חייב וד"ז למדנו מדכתיב לא תעשו על נתוק דמיותר דכש"כ הוא מכורת אלא להביא נותק אחר כורת שחייב אבל גי' רבינו היראים בת"כ על חיה ועוף ת"ל לא תעשו ובבע"מ ת"ל בארצכם וכן הביא הגר"א בביאוריו לאה"ע סי' ה' סקכ"ב וצ"ל דמ"ש ת"ל לא תעשו פי' מדל"כ לא יֵעָשו דליהוי משמע דהקפיד הכתוב על אלו הנקרבין שלא יעשו מסורסין אלא אמר לא תעשו משמע שלא הקפיד אלא על העושים ואין אנו משגיחין על הנעשים דאע"ג שאינם ממין הראוי להקרבה כגון חיה ועוף מ"מ לא תעשו ועדיין הייתי אומר דבע"מ מיגרע גרע דמאחר שכבר הוא בע"מ יהיה מותר לסרסו ת"ל בארצכם, ובנדפס יש כאן דלוג וחסרון והנה לענין סירוס דגים בס' מנחת חינוך מ' רצ"א נסתפק בזה ובהתו"ה כ' לדבר פשוט שלא הוזהרו על סירוס הדגים דכתיב בארצכם והגאון יעב"ץ בסידורו מ"ע כ' לדבר פשוט דדגים נמי בכלל האיסור וכ"כ הפ"ח באה"ע סי' ה' סק"ח ע"ש.
(ג) פי' כו'. לפנינו בת"כ ובשבת ק"י ב' הגי' ת"ל בכם ועיי"ש בתוד"ה ת"ל שפי' דמן הכנוי שבארצכם דהול"ל ובארץ מזה דרשו כאלו כתיב גם ובכם וכ"ה בשאלתות סי' ק"ה ורש"י בשבת שם פי' קרי ביה לא תיעשו וגי' רבינו ופירושו חדש הוא, ולפי פי' רבינו יש לדקדק דמש"ש בת"כ מנין שהנקבות בסירום ת"ל כי משחתם בהם מום בם דהיינו שנתרבו לאיסור סירוס משום דבאותו פסוק נתרבה גם איסור סירוס לזכרים מדכתיב לכם ומש"ש בת"כ לא ירצו לכם מלמד שאין מרצים הוא סיום דברי ר' יהודה דאמר בהם אין נקבות בסירוס דרוצה לומר בהם אאיברים הנזכרים במעוך ונתוק וכרות שהם בגיד וביצים בהם שייך סירוס ולא באיברי נקיבה כגון נטילת האם וכדומה כמש"כ החת"ס בשו"ת חחו"מ סי' קפ"ה, ורבינו בסמוך סוף הסימן ביאר ד' הת"כ שאמר מנין שאף הנקיבות בסירוס כו' שנתרבו לאיסור סירוס ולמ"ד נשים נצטוו מיירי ובסירוס ביד דלא הוי ממילא כו' ובהתו"ה פ' אמור סי' קכ"ג כתב מדנפשי' יותר נראה שהפלוגתא הוא לענין סירוס וי"ל דת"ק ריב"ב הוא דאמר על שניהם הוא אומר פרו ורבו ולכן אוסר סירוס גם בנשים כו' ולא זכר שכן פי' היראים ושמעינן מדברי רבינו דאף בנקיבה שייך סירוס במעשה כמש"כ הב"ש באה"ע סי' ה' סקי"ד ודלא כהב"תח שם שכ' דבאשה לא שייך סירוס במעשה אלא בשתיית כוס עקרין ומש"כ רבינו לעיל ושלא לעשות בזכרי אדם ובהמה חיה ועוף דדוקא בזכרים ולא בנקיבות הוא משום דקי"ל נשים לא נצטוו בפ"ו, ודע דבס' נחל איתן בפט"ז מהל' א"ב הי"ב הקשה על בעה"מ שברמב"ם שם והבאה"ג באה"ע סי' ה' ולא ראה דברי הגר"א בביאוריו לאה"ע שם סקכ"ט שכ' ע"ד הבאה"ג דר"ל מדמצריכינן שם סנהדרין ע"ו ב' או לרבות את המצמצם ש"מ הא בלא"ה מצמצם פטור וא"כ בסירוס דליכא רבוייא מש"ה פטור דאע"פ שלא היה יכול לעלות.
(ד) י"ל כו' הקפידה תורה. פי' דאפי' לפסוק בסם אסור וזש"ר "יש לומר" דאילו לסרס בידים מקרא מלא הוא בתורה ולשון הקפידה תורה שכ' רבינו הנה לפמש"כ בסמוך ונראה הדבר שעיקור סם מדרבנן כו' אין כאן איסור תורה כלל אלא דלרבינו לא פסיקא לי' ד"ז ולע"ע קאי בשיטה זו דעיקור סם דבר תורה, ומהרא"ש בביאוריו לסמ"ג לאוין ק"כ לא פסיקא לי' בכוס של עיקרין בזכר דבהמה אי אסור מן התורה או דרבנן וז"ל שם משום דגזרינן זכר דבהמה אטו זכר אדם או שמא איסור דאורייתא הוא כמו באדם עכ"ל.
(ה) פרק א' כו'. ט"ס וכצ"ל פ"ו דאי הות מיפקדא לא הוות מיתסרא משום כו' וכ"ה בנדפס אלא שחסר שם לפי"ז תיבת שבוש וכדברי רבינו כאן כן פרש"י בשבת קי"א א' ד"ה אלא באשה שאינה מצווה בפריה ורביה כו' ובס' מנחת חינוך מ' רצ"א הניח דברי רש"י בצ"ע ופי' אלא באשה דבאשה לא שייך מצות סירוס עיי"ש ולא ראה דברי היראים דע"כ מש"ש ולריב"ב כו' מאי איכא למימר ר"ל דהדר קושיא דלעיל ובארצכם לא תעשו ועיין בסמוך.
(ו) הרשב"א בחי' לשבת קי"א א' כ' בזקנה א"נ בעקרה כלומר דליכא משום ביטול פ"ו ומשום סירוס נמי ליכא דבאשה ליכא משום סירוס דאדם הוא דאסר רחמנא עכ"ל והוא שיטת התוס' שם ק"י ב' ד"ה והתניא כו' ובאשה דלא שייך סירוס אוקי במסקנא כו' ושם קי"א א' ד"ה אלא דזקנה לאו סירוס הוא ושם ד"ה בזקנה כו' דאין שייך בה סירוס אבל רבינו הרא"ם ס"ל דגם באשה שייך בה סירוס כמש"כ למעלה ולכן כ' כאן דעקרה דומיא דזקנה שאין כי"ב ראוי לבנים ופי' דבריו דסריס שנסתרס בידי אדם דלולא יד אדם שהיתה במעל הזה ראוי הוא לבנים הקפידה עליו תורה משא"כ זקנה ועקרה שהוא בי"ש אין כי"ב ראוי לבנים שרי עיקור סם מיהו מסתבר לי' לרבינו דדוקא עיקור סם דהוי מדרבנן כמש"ו ונראה הדבר כו' ולא סירוס דאורייתא דבדאורייתא אין לנו לחלק והוה כמסרס אחר מסרס וצ"ל לדעת רבינו דמ"ש בגמ' א"נ בעקרה ל"ד דה"ה באיש עקר דמ"ש אלא משום דבאשה קאי קאמר בעקרה אבל לדעת התוס' והרשב"א בעקרה דוקא.
(ז) מדשרי כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס ועיין במ"מ פט"ז מהל' א"ב הי"ב שכתב שם מהסוגיא דשבת דק"י מתבאר זה דכל היכא דלא נגע באיברים ממש לא מחייב וכ' המנחת חינוך שם ואני לא זכיתי להבין דאדרבא מהסוגיא נראה דאין חילוק דאפילו בכוס של עיקרין עובר בלאו ומסתמא לוקין כי הוא בכלל הלאו כו' ובס' דרישת ארי לאה"ע סי' ה' סק"ג כ' לבאר דהיינו לשיטת הרמב"ם דכתב המסרס את הנקבה פטור וכ' הרב המגיד פטור אבל אסור ע"ש וא"כ אי אמרת דחייב אהשקאת כוס עיקרין הוה לן לאסור בנקבה לכתחילה ובסוגיא דשבת מתבאר דאשה מותרת לשתות כוס של עיקרין עכ"ל וא"כ נראה שמפרש דאסור היינו מדרבנן וכן כתב בשו"ת עמודי אש סי' כ' אות ג' ע"ש המאירי שבת ק"י ב' שכ' וז"ל וסירוס זה אינו אלא מד"ס ואע"פ שדרשו מן המקרא כו' אסמכתא בעלמא הוא עכ"ל וז"ל הברכ"י לאה"ע סי' ה' דין י"ב המשקה כוס עיקרין וכו' איסור מדאורייתא הרמ"ך בתשו' בית יהודה ח"ב סי' מ"ז ולהמחבר הוא מדרבנן עכ"ל והגאבד"ק טעלז מהרא"ג שליט"א בקונטרס באר בשדי שבס"ס ש"ח מערכת ח' כ' שם באות י"א פשטות דברי הרמב"ם והשו"ע מורין דהוה איסור דאורייתא אלא שאין לוקין עליו כו' ועיי"ש והנה גם דעת רבינו שהוא מדרבנן וראייתו מדשרי בזקנה ועקרה ואפי' למ"ד נשים נצטוו על פ"ו וכמש"כ באות הקדום ועיין הע"ש שאילתא ק"ה אות ט' שלא כ"כ.
(ח) פי' כו' עד והאי קרא חסר בנדפס והוא טעות המעתיק שדלג מן ת"ל כי משחתם בהם מום בם קמא לבתרא וחיסר מה שביניהם.
(ט) בנדפס כתוב עוד אמרינן בפ' הפועלים [ב"מ צ' א'] הני תורי דגנבי ארמאי ומגנחין יתהון מהו שלח להו הערמה איתעביד בהו אערימו עלייהו ויזדבנון ע"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |