תועפות ראם/רצד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) המוסגר הוספתי מיראים הנדפס וכ"ה בת"כ ובסמ"ג לאוין פ"ה והוא מוכרח מפי' רבינו וכ' מהרש"ל בביאוריו לסמ"ג שם שממילא היא נמי בכלל לאו זה ועוד דכתיב אח"כ ולא תזנה הארץ תוכל למידרש שפיר עליה וא"כ בין האב ובין היא עוברין הלאו מיד כשהכינה עצמה לכך אפילו בלא בעילה עכ"ל וזו מחלוקת הרמב"ן לשיטת הבה"ג והמג"א בדעת הרמב"ם שורש ה' דלהרמב"ן שם היא עצמה נלמד מן ולא תזנה הארץ וזהו דעת בה"ג דחשיב ולא תזנה הארץ ללאו בפ"ע אבל המג"א שם כ' דהכל נלמד מרישא דקרא כמשמעות הת"כ. ועיין בטור אה"ע ריש סי' כ"ו שכ' אם בא עליה אדם בלא קדושין לשם זנות לוקה משום לא תהי' קדשה והיא זונה האמורה בתורה ובפי' והיא זונה נדחק הב"י שם ויפה פי' בס' דרישת ארי חלק אבן פינה לאה"ע שם דכוונת הטור אל מה שנאמר אל תחלל את בתך להזנותה וכדברי הרמב"ם בפ"ב מהל' נ"ב דין י"ז והוא כדברי הסמ"ג ורבינו כאן ועפי"ז יש לפרש מ"ש בסנהדרין דפ"ב א' וע"ז ל"ו ב' משום נשג"ז דהיינו זונה האמורה בתורה אל תחלל א"ב להזנותה דישראל הרגיל בכך כפרש"י ע"ז שם אתי למיבעל נמי ישראלית פנוי' ועבר על הלאו דאל תחלל את בתך להזנותה דבין האב ובין היא והבועל עוברין ע"ז ועיין לעיל סי' י"ח אות כ"ב בביאורי.
(ב) שריא. פי' יחוד עם הפנוי' ועכ"ז קשיא לי' לרבינו מ"ט שריא מן התורה יחוד דפנוי' אם איתא דביאה על הפנוי' יש בה איסור לאו וע"ז תי' רבינו כגון אקראי בעלמא כו' מעשה יחידי פי' זנות אקראי בעלמא, והמוסגר הוספתי מיראים הנדפס.
(ג) מזנים כזאת הפירות פי' כמו שהיא מזנה כמו כן הפירות יהיו מזנים דהיינו הארץ לא תעשה פירותיה, ולשון הת"כ לפנינו מזנים הם לפירות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |