תועפות ראם/רעט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ולמוכרה. בנדפס למוסרה ועיין סי' הקודם אות ב'.
(ב) מבואר דרבינו מפרש מ"ש בגמ' דכריתות ו' ב' מסייע ליה לרבא כו' פי' מדבריהם דחכמים דאמרי בכ"י מתקן במתכונתה והיה מכניס מזה סיוע לרבא דאמר קטורת שפטמה לחצאין חייב משא"כ לרשב"ג שאמר משום הסגן והוא תמוה לענ"ד דבהדיא איתא אף בדברי רשב"ג שאמר משום הסגן לפיכך יחיד שפיטם לחצאין חייב וא"כ דברי רבא שאמר קטרת שפטמה לחצאין חייב אתיא ככ"ע וכמש"כ בספר מנחם שלמה לכריתות סי' צ"ז עיי"ש ונראה דרבינו מפרש לחצאין דא"ר בקטורת דלאו היינו כחצאין שאמר רשב"ג דהתם פירושו לחצאין חציו של שס"ח מנין שהיו עושין לשנה דהיינו קפ"ד מנין ואילו לחצאין שא"ר פי' חציו של הקטורת יום אחד דהקטרת מנה לכל יום פרס בשחרית ופרס בין הערבים וא"כ לחצאין היינו פרס שהוא חצי מנה וזש"א רבא שמן שפטמו לחצאין דהיינו חצאין מהשמן שעשה משה במדבר והוא ו' לוגין פטור דבעינן כמוהו דוקא אבל קטורת שפטמה לחצאין אע"ג דחציו של הקטרת יום אחד אפ"ה חייב מיהו דוקא פרס אבל לא פחות והשתא א"ש מ"ש בגמ' שם מסייע ליה לרבא דא"ר קטורת שפטמו לחצאין חייב דכתיב כו' כל שתעשה להקטרת פעם אחת והיינו פרס והוא כחכמים דברייתא ודלא כרשב"ג שאמר משום הסגן ולזה כיון גם רש"י בפי' שם ו' ב' ד"ה חצאין שכ' חצאין דרבא לאו דוקא כו' דר"ל חצאין דרבא הוא דלא כחצאין שבברייתא דהתם חצאין דוקא דהיינו חציו של שס"ח מנין שלשנה והכא אמר רבא כל דראוי להקטיר. אולם לפי מה שבארתי יש לפרש גם חצאין דרבא חציו של הקטרת יום א' והוא דוקא כמו חצאין שבברייתא אלא דהתם חצאין דשנה והכא חצאין דיום אלא דרש"י שכ' חצאין דרבא לאו דוקא הוא משום דדייק ליה לשון חכמים דאמרי בכל יום מתקן במתכונתה דהיינו בפעם אחת מתקן הקטורת שלאותו יום והוא מנה וכמש"כ רש"י שם סד"ה במתכונתה הלכך יחיד שלא פיטם אלא מנה חייב ולכן כ' דלחצאין שא"ר לאו דוקא פרס אלא כל הקטרת יום אחד ואפשר לפרש לפרש"י דגם לחצאין שא"ר פי' שני חציין שמקטירין בכל יום דהיינו פרס בשחרית ופרס בין הערבים ועיין במל"מ פ"ב מהל' כלי המקדש ה"ח שהקשה ע"ד רש"י מסוגיית הגמ' דקאמר והא אפשר דעבדה פרס בשחרית ופרס בין הערבים משמע דנעשית פרס לבד סגי וא"כ יחיד המפטם פרס יתחייב דהא קרינן בה והקטרת אשר תעשה ומנ"ל לרש"י דבעינן שיפטם מנה כדי שיתחייב. ומשכ"ש המל"מ בזה"ל והרב בעל לב שמח בשורש י"א הביא דין זה לסיוע לרבינו שמנה החביתין מצוה אחת עכ"ל. הלשון מגומגם והול"ל בלשון זה והרב בעל לב שמח הביא דין זה דחביתין לסיוע לרבינו שמנה הקטרת דבקר ובין הערבים למצוה אחת וז"ל הלב שמח שם ובתמידין הדבר מבואר דלשון הכתוב הוא זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים כו' שנים ליום כו' את הכבש האחד תעשה. בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כו' הרי בפירוש עשה שני הכבשים כאחד מצוה אחת ועל שניהם כאחד אמר זה האשה כו' וחלק אותה לבקר ולערב והקטורת אף שאין זה מבואר בכתוב מ"מ חכמים אמרו מנה בכל יום מחציתה בבקר ומחציתה בערב שלשונם זה משמע שהמנה לכל יום היא המצוה ומתחלק לחצאין בבקר ובערב ויש לי ללמוד זה ממ"ש במנחות נ' ב' ת"ר אילו נאמר מנחה מחצית הייתי אומר כו' ת"ל מחציתה בבקר ומחציתה בערב כו' וראיתי להרב פרשת דרכים בס' דרך מצותיך בחלק ראשון שהביא שם דברי הלב שמח ותמה עליו האחד במש"כ שהמנה בכל יום היא המצוה זה הוא טעות גמור משום דשיעור זה אינו אלא מדרבנן ומן התורה בכזית הויא הקטרה והשנית מה שסיים ויש לי ללמוד זה ממ"ש בפ' התכלת כו' עירוב פרשיות אני רואה כאן דאותה סוגיא מיירי בחביתי כהן גדול כו' ואם הרב רוצה ללמוד מדין חביתין לדין קטרת היה לו לבאר באיזו מדה מן המדות למד זה ובלשון הכתוב עצמו יש חילוק גדול בין חביתין לקטורת דגבי חביתין כתיב מחציתה בבקר ומחציתה בערב ולא כתיב צווי הקרבה בכל פרט ופרט אלא כלל הכל במה שצוה זה קרבן אהרן אשר יקריבו אבל גבי קטורת כתיב ובהעלת אהרן את הנרות יקטירנה ובהיטיבו את הנרות יקטירנה הרי דבכל זמן וזמן באה המצוה של הקטרה וא"כ למה לא ימנה לשתי מצות. ולענ"ד ד' הלב שמח נכונים ואין כאן עירוב פרשיות ולא טעות גמור וכוונת הלב שמח הוא ללמוד מההיא דמנחות דכמו שמצינו שם דמדכתיב מחציתה בכנוי ולא מחצית ש"מ דהמצוה היא מנחה תמיד הכתוב מקודם ואין שם אלא מצוה אחת אליבא דכ"ע ה"נ בקטורת שאמרו חכמים מנה בכל יום מחציתה בבקר ומחציתה בערב ולא אמרו חצי מנה בבקר וחצי מנה בערב ש"מ דס"ל לחכמים דהמצוה היא מנה בכל יום והקטרת כל היום חד מצוה היא אלא שפירשו דאינו מקטיר בבת אחת אלא פרס בשחרית ופרס בין הערבים אבל לחשבון המצוה הוא נחשב מנה בכל יום ותו ל"מ. ובלשון הכתוב עצמו יש רמז לזה אף שאינו מבואר בכתוב דמדכתיב שמות ל' ז' בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה בכנוי ולא כתיב יקטיר וכן שם פסוק ח' כתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה ולא כתיב יקטיר ש"מ דהמצוה היא "והקטיר עליו אהרן קטרת סמים" הכתוב מקודם וא"כ אין כאן אלא מצוה אחת. ואולי זהו כוונת פרש"י בפי' החומש פסוק ח' שכתב יקטירנה בכל יום פרס מקטיר שחרית ופרס מקטיר בין הערבים דר"ל מדכתיב יקטירנה ולא כתיב יקטיר ש"מ דהמצוה היא בכל יום וכל היום אינו אלא אחת אלא פרס מקטיר שחרית כו' ולכן אמר יקטירנה לאותה הפרס של כל ההקטרה. ואל תטעה בלשון הלב שמח שאמר חכמים אמרו כו' מחציתה בבקר כו' שר"ל מדאמרו מחציתה ולא מחצית וכההיא דמנחות שם דז"א דבאמת לא נזכר לשון מחציתה גבי קטרת אלא פרס בשחרית ופרס בין הערבים דהיינו מחצית אלא כוונת הלב שמח מדאמרו מנה בכל יום מחצית בבקר כו' ולא אמרו חצי מנה בבקר כו' וכנ"ל. ודע דלשון חכמים שכתב הלב שמח נמצא בנוסחתינו שבסדר התפלה "מנה בכל יום פרס בשחרית ופרס בין הערבים" ובמק"א לא ראיתי עדיין כלשון הזה ועיין להלן סי' תנ"ה ובביאורי שם אות א'.
(ג) דהא. הלשון מגומגם ובנדפס כתוב בזה"ל דאסמכוה אקרא דכתיב [שה"ש ד' י"ג] שלחיך פרדס רמונים שלחיך בגי' הכי הוי ומדרש לא ראיתי ע"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |