תועפות ראם/רסו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) עד שמע בנדפס עד שמגיע וברור דט"ס הוא וצ"ל עד שמע וכוונת רבינו עד שמע ועד בכלל דגם שמע קורא. ולשון המשנה עד שמע ושמע והוא יותר נכון. וכן מש"ר ומעשר תעשר עד כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך ר"ל ג"כ ועד בכלל ובנדפס הגי' עשר תעשר כי תכלה לעשר כמו שהוא במשנה שלפנינו אולם לפמש"כ רבינו כאן י"ל שכן הי' גי' במשנה וא"ש לפי"ז גם דעת הרמב"ם פ"ג מהל' חגיגה ה"ג ובפיה"מ והסמ"ג עשין ר"ל והחינוך מ' תרי"ב שמשהגיע לעשר תעשר שבראה קרא משם עה"ס עד סוף הברכות והקללות עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב אך מש"כ רבינו פרשת המלך אינו מובן דלפי פרש"י פרשת המלך הוא אשימה עלי מלך שבפ' שופטים א"כ כבר נכללת היא במש"כ רבינו ומעשר תעשר עד כי תכלה וגו' ועיין במאה"פ ירושלמי פ"ז דסוטה ה"ח שכ' באמת דהרמב"ם ודעמי' אזלי לפי נוסחת הירושלמי דלא גריס במתני' פ' המלך אחר כי תכלה לעשר דמשמע הכי דמעשר תעשר קורא עה"ס וא"כ גם בדברי היראים כאן פ' המלך ט"ס ור"ל עד שהוא גומר כל הפרשה כל פרשת תבוא דבכלל זה ברכות וקללות ג"כ ואתי שפיר שלא הזכיר כלל מברכות וקללות ואפשר דפ' המלך צ"ל לבסוף אחר כל הפרשה ויהי' פי' כל זה פרשת המלך ששנינו בריש המשנה פ' המלך כיצד וכן בד' ל"ב א' במשנה ופרשת המלך ועיין רש"י ב"ב י"ד ב' ד"ה ספר שפי' שם ובו קורין בעזרה פ' המלך בהקהל ובקונטרס זכר למקדש מיוחד על מ' הקהל פ"א סוף אות א' כתב דנ"ל דט"ס בפרש"י דלמה נקט פ' המלך דוקא א"ו שצ"ל ובו קורא המלך הפרשיות בהקהל ובמחכ"ת לחנם הגיה בפרש"י דרש"י נקט לשון המשנה דסוטה ל"ב א' ומ"א א' פרשת המלך ותו ל"מ. ועיי"ש בפ"ב אות ו' מש"כ בדברי היראים הנדפס ולפמש"כ בכת"י אין לפרש כן, וצ"ע דבנדפס כתוב כאן יותר וז"ל שם ותנן המלך עומד ומקבל יושב וקורא בו ע"כ. והסמ"ג שם כ' ושנינו המלך עומד ומקבל ויושב אם רצה וקורא כו' עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ואם קרא מעומד הר"ז משובח וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מהל' חגיגה ה"ג וכפל זה שם בה"ד שכ' שם כיצד הוא קורא כו' והמלך מקבלו כשהוא עומד ואם רצה ישב ופותח כו' וקורא הפרשיות כו' ופשוט בעיני דכוונתו שאם רצה המלך ישב אחר שקבלו כשהוא עומד ופותח כו' וקורא כו' משא"כ אם אינו רוצה לישב אח"כ כ"א להיות נשאר מעומד אף כשהוא קורא הר"ז משובח כמש"כ בה"ג ובקונטרס זכר למקדש שם פ"ה אות ד' חשב בכוונת הרמב"ם ואם רצה יושב גם בשעת הקבלה ותמה עליו עיי"ש ואח"כ יישבו ובמחכ"ת אין זה כוונת הרמב"ם ודו"ק בלשונו שאמר ישב בלשון עתיד ואף לספרים שכתוב בהן יושב עכ"ז ר"ל כמו שבארתי דאחר קבלת מעומד יושב בשעת הקריאה, ותמיהני על התפא"י בפי' למשנה סוטה שם אות נ"ד שהקשה הרי כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט ותי' דבאמת אגריפס המלך לא הי' ראוי למלכות מד"ת ולא הי' פטור ולהכי שבחוהו עכ"ד דלפי"ז במלך הראוי למלוכה מד"ת אינו נקרא משובח אם קרא מעומד והוא נגד הרמב"ם והסמ"ג והחינוך עיין בדבריהם. ובאמת קושייתו לק"מ לפמש"כ הגר"א בשנ"א ברכות פ"א מ"ג דכל שהוא מצוה בעצם אלא שלא הצריכוהו חכמים אם עושהו נותנין לו שכר שעשה מצוה מן המובחר יעו"ש וה"נ יש מצוה בעמידה כדאי' מגילה כ"א א' משא"כ בתורה אלא דלדידי' לא הטריחוהו חכמים ואמרו קורא יושב ומש"ה אם רצה להחמיר ע"ע לקרות מעומד הר"ז משובת ועיי' בפתת עינים להגאון רחיד"א בע"י ב"מ ל' ב' שהאריך בזה.
(ב) עיין רש"י סוטה מ"א א' ד"ה שנאמר ובתוי"ט ובס' אהלי יהודה לספרי פ' שופטים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |