תועפות ראם/רמו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שוא. נראה דצ"ל שקר ועיין סמ"ג (לאוין רל"ט) שכתב נשבע שלא יאכל ואכל או נשבע שאכל ולא אכל הר"ז שבועת שקר כרבין א"ר יוחנן בפ"ג דשבועות עכ"ל ואע"ג דרבין אר"י אוכל ולא אוכל עובר בלא יחל דברו היינו משום בל יחל נמי דאיכא אבל לא פליג אדרב דימי בלהבא כ"כ בהע"ש שאילתא ע' אות א' בביאור דברי הסמ"ג ומש"ה גם רבינו הביא דברי ר"ד אע"ג שהביא דברי רבין אח"כ היינו משום להבא אוכל ולא אוכל שקר דכ"ע ס"ל הכי.
(ב) דאורייתא דקי"ל כר' יוחנן כו', משמע דרבינו ס"ל דלר"ל דפליג על ר' יוחנן כינויין דרבנן וכמש"כ הרשב"א בחי' ריש נדרים ולמ"ד לשון שבדו להם חכמים איכא למימר שאין הכינויים כנדרים לקרבן ולמלקות וכינויים כנדרים לאסור קאמר ולעבור עליהם בבל יחל דרבנן וכהר"י בשם רבינו יחיאל בתוס' דנדרים ד"ג א' ובריש מס' נזיר ומש"ש התוס' אלא לענין מלקות כוונתם. מכת מרדות משום שעבר על בל יחל דרבנן כמש"ש הגאון רצה"ח ריש נזיר ובס' שלמי נדרים ריש מס' נדרים וכמש"כ רבינו. כאן כ"כ לעיל סי' רמ"ד ודלא כהר"ן ריש נדרים ומסקנת הרשב"א שם דלכ"ע כינויין דאורייתא ומש"כ בס' שלמי נדרים שם ושמעתי בשם גדול אחד שכתב לתרץ קושייתם כו' כ"כ האורח מישור ריש מס' נזיר.
(ג) כאן צ"ל מה שכתוב לעיל "ב"ש אוסרין וב"ה מתירין והלכה כב"ה" וכ"כ להלן סי' שנ"ג.
(ד) עונה צ"ל עולה.
(ה) נ"ל דצ"ל ל"י והוא ר"ת לאלהי ישראל כמבואר שם ובנדפס חסר כל הענין.
(ו) ההוא דאתא לקמי' דר"א א"ל כדו תהית פי' כצ"ל ודע דבס' מלא הרועים ערך פותחין בחרטה אות ג' כ' דרב הונא שאמר לבך עלך אין זה ר"ה תלמידיה דרב דאיך יחלוק רבה בריה עליו עיין נדרים כ"א ב' עיי"ש ולענ"ד ז"א דכבר מצינו דפליג רבי עם רשב"ג אביו (גיטין ל"ג א' ב"מ ז' א') ואדרבה בשיטתי' דרב רביה ס"ל עיין נדרים ע"ז סע"א דס"ל לרב פותחין בחרטה כר"נ שם עיין פי' הר"ן והרא"ש.
(ז) המקום אין פותחין מהאי טעמא דא"כ אין נדרים דכשאומרים כו' כצ"ל.
(ח) אין פותחין ובמקום שאינו כו' כצ"ל, ובמרדכי פ' שבועות שתים ובסמ"ג לאוין רמ"א הובא דברי הרא"ם דכאן ועיין בב"י יו"ד סי' רכ"ח ביאור דברי רבינו שהובא בסמ"ג וז"ל ונראה שהסמ"ג מפרש כשאינו מתחרט אלא מנולד ואילך דקאמר רא"ם לאו למימרא שאינו מתחרט מעיקרו כלל דא"כ מאי אריא נולד אפי' לא נולד נמי כל שאינו מתחרט מעיקרו אין מתירין לו אלא היינו לומר דאע"ג דהשתא שנולד ד"ז הוא מתחרט מעיקרו אלו הי' יודע שיולד דבר זה לא הי' נודר מ"מ כיון שרצונו הי' שלא יולד הדבר ושיתקיים נדרו אינו מתחרט אלא מנולד ואילך מקרי ואין פותחין בו וכדברי הרמב"ם ז"ל ולפיכך כ' וגם רא"ם פסק וכו' עכ"ל הב"י. ואין פי' נראה בדברי היראים שלפנינו שרבינו אמר להדיא "שאינו מתחרט מעיקרו אלא רוצה וחפץ בנדר עד עתה ומעתה רוצה שיבטל מטעם פתח שפתחו לו ובטל הנדר מקצתו. בטל כולו" וכ"כ אח"ז "שהרי אינו רוצה שיבטל הנדר אלא מנולד ואילך" ופי' דברי רבינו הוא כמש"כ התוס' בנדרים כ"ב ב' ד"ה ושריא לנפשי' דהא דאר"נ פותחין בחרטה היינו דוקא שמתחרט מן הנדר מעיקרא אבל כשאינו מתחרט אלא מכאן ולהבא לא ולכך לא רצה להתירו עד שאמר אדעתא דהכי נדרת וכמש"כ הר"ן שם סד"ה נדרת וי"מ כו' ואילו הי' מתחרט על עיקר הנדר יאבד שכר תעניותיו שהתענה אם הי' תוהא על הראשונות לפיכך לא הי' מתחרט וכדעת הרמב"ן בתשו' שכ' שם הב"י אח"כ דאעפ"י שאין פותחין בנולד פתחים הוא דאין פותחין אבל פותחין בחרטה מחמת נולד וסבורני שגם מורי ה"ר יונה הי' אומר כן עכ"ל ועיין בהט"ז יו"ד סי' רכ"ח ס"ק י"ז ונראה שגם הב"י כיון לזה אלא שקיצר בדבריו וזש"ר הרא"ם ומעתה רוצה שיבטל מטעם פתח שפתחו לו כו' דאילו במקום שמתחרט מעיקרו א"צ פתח וכשיטת ר"ת שכ' התוס' בעירובין ס"ד ב' ד"ה פותחין והמרדכי ס"פ שבועות שתים כ' ע"ש הר"מ שמתחילה הי' אומר כן אבל למש"ש אח"כ בשם הרר"י בכור שור מאן דאית לי' פותחין בחרטה מחזר למצוא את החרטה וז"ש רב נחמן נדרים כ"ב ב' לרב סחורה נדרת אדעתא דהכי עיי"ש א"כ אין זה כדעת הרא"ם והתוס' לנדרים שם ועיי"ש בדרכי משה אות ט' שהשיג על הב"י וצ"ע לענ"ד דברי הד"מ ועיין בהע"ש שאי' כ"ג אות י"ד מש"כ שם הגאון הר"ר רפאל שליט"א לתרץ דעת הרא"ם ממה שהקשה עליו בס' יד שאול על הל' נדרים במה דפריך הגמרא נדרים כ"ג א' האי נולד הוא והלא יש לומר דמתחרט מעיקרא ע"י הפתח יעויי"ש דברים נחמדים. וראיתי פה להעיר עמש"כ בשו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעי' ט"ו ואם התירו נדר של שחוק יש מתירין ויש אוסרין וכ' בס' בית הלל שם דהיש מתירין זהו מהגהות מרדכי שכ' בשם רבינו טוביה הובא בב"י דעתה בזה"ז יש להתיר נדר של קוביא כי כמו שגגה היא שאין יכולים להתאפק מלשחוק למשול ברוחם וכו' והיש אוסרין שכ' ב"י בשו"ע הוא מדעת הרשב"א שכ' ב"י אבל הרשב"א וכו' דאף שיבוא לידי מכשול אין מתירין רק שישביע את יצרו ולפי"ז קשה על מור"ם בהג"ה שכ' ואם יש מכשול וכו' מתירין לכתחילה וכתב שהוא מהגהת מרדכי בשם ר"ט הלא הב"י בעצמו בשו"ע כ' יש מתירין שהוא מהגהות מרדכי כדכ' בהדיא וע"ז כ' ויש אוסרים שהוא דעת הרשב"א אף שיש מכשול בדבר אין להתיר וא"כ ישנו כאן שני דיעות ולא הכריע הב"י בדבר איסור כו' וא"כ קשה היאך כ' בפשיטות כדעת המרדכי ואם הי' דעת מור"ם להכריע כדעת המרדכי הול"ל ונראה כדעה ראשונה וצ"ע לדינא עכ"ל ובמחכ"ת לא עיין כלל במקור הדברים כי היש מתירין שכתב השו"ע הוא לפי דעת הרשב"א בתשובה דא"א לאדם חטא בכה"ג שאין האיסור בא על ידו כדי שלא יעבור עבירה גדולה ומש"ה אין להתיר לכתחילה כמבואר בתשו' המיוחסות להרמב"ן סי' רנ"ב דלא כדעת הר"ר טוביה אלא שאם התירו כ' הרשב"א שמה שעשה עשוי בדיעבד עיין בב"י שכ' ע"ד הרשב"א בתשו' וז"ל וכתוב בקיצור תשו' הרשב"א אם התירו הי' נראה לרשב"א שמה שעשה עשוי בדיעבד והרש"ט אומר שלא הותר בדיעבד וז"ש הב"י בשו"ע ואם התירו [פי' בדיעבד] נדר של שחוק יש מתירין ויש אוסרים אבל לדברי שניהם אין מתירין לכתחילה והרמ"א שכ' ואם יש מכשול בנדר זה כגון שיש לחוש שיעבור בלא התרה מתירין לו לכתחילה הוא דעה שלישית והוא דעת רבינו טוביה שכ' הב"י שם דעתה בזה"ז יש להתיר נדר של קוביא כי כמו שגגה היא שאינם יכולים להתאפק ולמשול ברוחם וכתב ע"ז בב"ה שם וכ"כ באורחות חיים בשם התוס' גם מה שהקשה בס' בית הילל שם ממש"כ הרמ"א סי' ר"ל כל נדר שיש בהתרתו נדנוד עבירה אין להתירו מהרד"ך וריב"ש וכ' הריב"ש בפי' אפי' שחוק וקוביא לק"מ לדעתי דהא להדיא כ' הרמ"א בסי' רכ"ח סעי' ט"ו ואם יש מכשול בנדר זה כגון שיש לחוש שיעבור בלא התרה כו' ור"ל דדוקא בכה"ג מתירין לו לכתחילה דהיינו בענין שכ' הר"ר טובי' שאינם יכולים להתאפק ולמשול ברוחם ולא בענין אחר ועיין בתשו' מוהר"י מברונא ז"ל סי' קכ"ה ומש"כ שם המגיה לי יעקב יצ"ו ועיין בתשו' הגאונים הישן הנד"מ ווילנא תרמ"ד עם הגהות וביאורים מידי"נ הרב הגאון וכו' מרדכי אלי' ראבינאוויץ שליט"א עיי"ש סי' ש"מ, ועיין בסמוך.
(ט) שממאס בנדר כו' אדעתי' יבטל הנדר כצ"ל ועיין בספר ידות נדרים ליו"ד סי' רכ"ח יד שאול ס"ק י"ג שביאר דעת הרא"ם עיי"ש במהד"ק והוא על דרך שכתבתי למעלה אות ח' ועיי"ש במהד"ב שביאר בא"א.
(י) אלא שלא יערים כצ"ל וכ"ה בנדפס ורבינו לאפוקי אתא מתי' התוס' דשבועות כ"ט ב' ד"ה כי ועיי"ש בהרא"ש.
(יא) חסר בכ"י אומר. המעתיק.
(יב) שלא יהא זכור כצ"ל.
(יג) פריך דומיא דנדרים כו' ואמאמר אביי כו' כצ"ל וכ"כ הריטב"א וכ"כ רבינו יעקב ז"ל בס' הישר ובהגמי"י פ"ב מהל' נדרים ה"ד הביא דברי ר"ת וכ' אח"כ ודלא כריב"ם שפי' דרבא פליג ואמר להיפך מדאביי והלכתא כוותי' לגבי אביי וכ"פ רא"ם כדבריו ע"כ ועפי"ז כ' הגר"א בביאוריו ליו"ד סי' רי"א סק"ג דהג"מ בשם ריב"ם ורא"ם דרבא פליג אאביי כו' עיי"ש וכאן מבואר דרא"ם כר"ת ס"ל ומש"כ הגמי"י וכ"פ רא"ם כדבריו אדלעיל קאי דהרא"ם פסק ג"כ כר"ת ולשון הב"י ביו"ד סי' רי"א ע"ש הגמי"י דלא כריב"ם וראבי"ה שפירשו דרבא פליג אאביי והלכה כרבא, וצ"ע.
(יד) לפנינו רב הונא בר חיננא וכ"ה להלן ואח"כ כ' רבא ברי' דר"ה ב"ח.
(טו) ואדאביי כצ"ל.
(טז) אדאביי כצ"ל
(יז) אביו נ"ל דצ"ל אחיו ובתוס' דקדושין מ"ג א' ד"ה מורד הי' כתוב ג"כ ואומר רבינו מאיר אחיו של ר"ת שכן. כ' הסה"ד במפתחותיו ערך ר' מאיר ב"ר שמואל מדומרג חתן רש"י בזה"ל ובד' מ"ג [בקדושין] אחיו של ר"ת ט"ס עכ"ל אבל כאן שכ' הרא"ם רבינו מאיר ב"ר מאיר ז"ל עכצ"ל אחיו של רבינו יעקב ז"ל אם לא נגיה רבינו מאיר ב"ר שמואל ז"ל דאז הוי אתי שפיר מ"ש אח"כ אביו של רבינו יעקב ז"ל ועיין נדרים כ"ג ב' בתוספות שם ד"ה ואת דרשת ליה בפרקא.
(יח) צ"ל בשבועות והוא די"ט ב'.
(יט) אין בית התפלה כמו דדרשינן כו' כצ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |